גוראן איוואנישביץ'

גוראן איוואנישביץ' (בקרואטית: Goran Ivanišević;‏ נולד ב-13 בספטמבר 1971) הוא טניסאי עבר קרואטי. היה אחד הטניסאים הטובים בעולם בשנות ה-90, ובשיאו דורג במקום ה-2 בעולם.

גוראן איוואנישביץ'
Goran Ivanišević

איוואנישביץ' בוימבלדון 2004, באחד ממשחקיו האחרונים בקריירה
לידה	13 בספטמבר 1971 (בן 52) ספליט, יוגוסלביה
מדינה
מקום מגורים	מונטה קרלו, מונקו
מספר צאצאים	2
גובה	193
יד חובטת	שמאל
פעילות כמקצוען	1988–2004 (כ־16 שנים)
סה"כ פרסים שצבר	19,878,007 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	333-599
דירוג שיא	2 (1994)
זכיות בטורנירים	1 (טורנירי גראנד סלאם)
זוגות
מאזן קריירה	226-263
דירוג שיא	20 (1992)
זכיות בטורנירים	- (טורנירי גראנד סלאם)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 1
אליפות אוסטרליה הפתוחה	רבע גמר (1989, 1994, 1997)
אליפות צרפת הפתוחה	רבע גמר (1990, 1992, 1994)
וימבלדון	זכייה (2001)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	חצי גמר (1996)
מאזן מדליות מתחרה עבור טניס המשחקים האולימפיים ארד ברצלונה 1992 טניס (יחידים) ארד ברצלונה 1992 טניס (זוגות)

איוואנישביץ' זכה באליפות וימבלדון בשנת 2001 והוא הטניסאי היחיד אשר זכה בתואר גראנד סלאם לאחר שנכנס אליו עם כרטיס חופשי (Wild Card). בנוסף, הגיע שלוש פעמים נוספות לגמר אליפות וימבלדון (בשנים 1992, 1994 ו-1998) ובסך הכל זכה ב-22 טורנירים ליחידים וב-9 טורנירים לזוגות גברים. כמו כן זכה בגביע דייוויס יחד עם נבחרת גביע דייוויס של קרואטיה בשנת 2005 ובשתי מדליות ארד במשחקים האולימפיים בברצלונה ב-1992 (ביחידים ובזוגות). באליפות צרפת הפתוחה הגיע פעמיים לגמר תחרות הזוגות אך לא זכה בתואר. נבחר לספורטאי השנה בקרואטיה חמש פעמים.

איוואנישביץ' היה מאמנו של מרין צ'יליץ' בין השנים 2013–2016 והוביל אותו לזכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה 2014. בשנת 2019 הצטרף לצוות האימון של נובאק ג'וקוביץ'.

שנים ראשונות

איוואנישביץ' נולד בשנת 1971 בעיר ספליט, אז חלק מיוגוסלביה. כילד שיחק בענפי ספורט רבים אך בלט במיוחד בטניס ובכדורגל, והחליט להתמקד בטניס. הוא זכה להצלחה בסבב הנוער ובשנת 1988, כשהיה בן 17, דורג במקום השלישי בעולם לנוער.

קריירה

הפריצה בסבב הבוגרים

איוואנישביץ' החל לשחק בסבב הבוגרים בשנת 1988 וכבר באותה השנה זכה בתואר הראשון בטורניר הזוגות בפרנקפורט. השתתף במוקדמות וימבלדון והצליח להעפיל להגרלה הראשית, שם הפסיד בסיבוב הראשון לעמוס מנסדורף. בשנה זו יצג את יוגוסלביה במשחקים האולימפיים בסיאול.

בשנת 1989 הגיע עד לרבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה (לאחר שהעפיל אליה מהמוקדמות) ולסיבוב הרביעי ברולאן גארוס. כמו כן הגיע לגמר ראשון בקריירה בטורניר החימר בפירנצה והשתתף לראשונה בגביע דייוויס כחלק מנבחרת יוגוסלביה. בשנה זו פרץ למאה הראשונים בדירוג העולמי ואת השנה סיים כשהוא מדורג במקום ה-40.

פריצתו הגדולה אירעה בשנת 1990. ארבעת החודשים הראשונים של השנה חלפו ללא תוצאות משמעותיות. החל ממאי באותה שנה חל המפנה: תחילה העפיל לגמר נוסף בתחרות באומג, קרואטיה, וסייע ליוגוסלביה לזכות בתחרות גביע העולם לקבוצות (World Team Cup). ברולאן גארוס ניצח בסיבוב הראשון את בוריס בקר (שהיה אז המדורג השלישי בעולם) והגיע עד לרבע הגמר, בו הפסיד לתומאס מוסטר. באותה תחרות הגיע גם לגמר הזוגות יחד עם פטר קורדה אולם השניים הפסידו בגמר. באליפות וימבלדון הגיע עד לחצי הגמר, בו הפסיד לבוריס בקר. בטורניר חימר בשטוטגרט הגיע עד למשחק הגמר והפעם הצליח לנצח ולזכות בתואר ראשון. עד סוף השנה הגיע שלוש פעמים נוספות למעמד הגמר והעפיל לראשונה לטופ 10 בדירוג.

שנת 1991 הייתה בינונית ואיוואנישביץ' לא הצליח לשחזר את הצלחותיו מהעונה הקודמת. הוא הודח בסיבובים הראשונים בכל הגרנד-סלאמים ואף שבמהלך העונה הגיע למקום השביעי בדירוג, הוא נשר מהטופ-10 אל המקום ה-16, בו סיים את העונה. במהלך השנה הגיע פעמיים למעמד הגמר וזכה בתואר בתחרות במנצ'סטר כשהוא מנצח בגמר את פיט סמפראס. בגביע דייוויס שיחק עבור יוגוסלביה בשני המפגשים הראשונים והוביל את הקבוצה לחצי הגמר, תוך שהוא מנצח בכל ששת משחקיו. ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה ואיוואנישביץ' חדל לשחק עבור יוגוסלביה בגביע דייוויס. בארבע השנים בהן שיחק עבור יוגוסלביה ניצח ב-15 מתוך 19 משחקים והגיע עם הקבוצה פעמיים לחצי הגמר.

שנות השיא

את שנת 1992 החל בצורה טובה יותר במה שתהיה אחת משנות השיא שלו. הוא החל את העונה עם זכייה בטורניר באדלייד, בו זכה גם בטורניר הזוגות. בעקבות הזכייה בזוגות הגיע לדירוג השיא שלו בזוגות, המקום ה-20 בעולם. בעקבות גמר נוסף במילאן חזר לרשימת עשרת הראשונים בדירוג. בסוף פברואר זכה בתחרות באולם בשטוטגרד תוך שהוא מנצח את המדורג מספר 1 בעולם באותה עת, ג'ים קורייר, ברבע הגמר, ואת סטפן אדברג, המדורג שני בעולם בגמר. ברולאן גארוס הגיע עד לרבע הגמר בו הפסיד לקורייר (שהמשיך לזכייה בתחרות).

באליפות וימבלדון הגיע לראשונה למעמד גמר גראנד סלאם לאחר שניצח את אדברג המדורג שני בעולם ברבע הגמר ואת סמפראס שדורג שלישי בעולם בחצי הגמר. במשחק הגמר התמודד מול אנדרה אגאסי והפסיד לו במשחק צמוד בחמש מערכות. בכל התחרות הגיש איוואנישביץ' 206 אייסים, מה שהיה בזמנו שיא בווימבלדון, אותו שבר בעצמו בשנת 2001. בעקבות הגמר העפיל למקום הרביעי בדירוג העולמי.

בקיץ אותה שנה השתתף במשחקים האולימפיים בברצלונה כשהוא מייצג את קרואטיה, בהשתתפותה הראשונה כמדינה עצמאית במשחקים. איוואנישביץ' אף שימש כנושא דגל המדינה בטקס הפתיחה. במשחקים עצמם ניצח ארבעה משחקים רצופים בחמש מערכות כדי להגיע לחצי הגמר, בו הפסיד למארק רוסט אך זכה במדליית הארד. בתחרות הזוגות שיתף פעולה עם בן ארצו גוראן פרפיץ'. השניים הפסידו במשחק חצי הגמר ואיוואנישביץ' השלים זכייה במדליית ארד שנייה, מתוך שלוש מדליות בהן זכתה קרואטיה באולימפיאדה זו (המדליה השלישית הייתה מדליית כסף בה זכתה נבחרת קרואטיה בכדורסל).

עד סיום השנה זכה בשני תארים נוספים, אחד מהם היה תואר ראשון מסדרת המאסטרס בתחרות בסטוקהולם. בסוף השנה השתתף לראשונה באליפות סוף השנה והגיע לחצי הגמר. את העונה סיים במקום הרביעי.

בשנת 1993 לא הצליח לשחזר את הישגיו. איוואנישביץ' לא הצליח להעפיל אל מעבר לסיבוב השלישי באף אחד מהגרנד סלאמים. בעקבות אובדן הנקודות בווימבלדון ותוצאות בינוניות בחצי הראשון של השנה נפלט מחוץ לרשימת עשרת הראשונים בדירוג, אולם הצליח לטפס חזרה לצמרת וסיים את העונה במקום השביעי. במהלך העונה זכה בשלושה תארים, מהם תואר פריז מאסטרס. בנוסף הגיע פעמיים נוספות לגמר תחרויות מאסטרס, ברומא ובסטוקהולם. שיחק באליפות סוף השנה והעפיל שוב לחצי הגמר. בשנה זו שיחק לראשונה עבור קרואטיה בגביע דייוויס. הנבחרת שיחקה בבית האזורי מספר 1 אולם הפסידה בפליאוף על העלייה לבית העליון. איוואנישביץ' ניצח בכל ארבעת משחקי היחידים שלו בתחרות והפסיד פעמיים במשחקי הזוגות.

ב-1994 היה יציב לכל אורך השנה והגיע לשלבים האחרונים בתחרויות רבות. באליפות וימבלדון העפיל שוב לגמר, תוך שהוא מאבד מערכה אחת בלבד בדרך, אך בגמר הפסיד לפיט סמפראס בשלוש מערכות. בנוסף, הגיע לרבע הגמר באליפות אוסטרליה וברולאן גארוס. בעקבות תוצאות אלו עלה אחרי וימבלדון למקום השני בדירוג העולמי, שהיה הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע בקריירה. בנוסף, זכה בשתי תחרויות והגיע ארבע פעמים נוספות לגמר (בהם, כאמור, גמר וימבלדון וגמר תחרות מאסטרס בסטוקהולם). בגביע דייוויס ניצח בחמישה מתוך ששת משחקיו וסייע לקרואטיה לעלות לראשונה לבית העולמי.

בשנת 1995 הגיע לחצי הגמר בווימבלדון, בו הפסיד לסמפראס בחמש מערכות. בשאר תחרויות הגרנד סלאם הפסיד בסיבוב הראשון. זכה בתואר בודד בגביע הגרנד סלאם בסוף השנה והגיע לגמר נוסף בתחרות מאסטרס בהמבורג. כתוצאה מהתוצאות הבינוניות ירד אל המקום העשירי בדירוג, בו סיים את העונה. בגביע דייוויס נשרה קרואטיה חזרה לבית האזורי, ואיוואנישביץ' הפסיד בארבעה מתוך שישה משחקים.

שנת 1996 הייתה אחת השנים הטובות שלו בקריירה. בשלושת החודשים הראשונים ניצח 38 מתוך 43 משחקים, תוך שהוא זוכה בארבע תחרויות (כולל בטורניר החדש בזאגרב, קרואטיה) ומגיע לשלושה גמרים נוספים (אחד מהם במאסטרס במיאמי). עד סוף העונה זכה בטורניר נוסף והשלים חמש זכיות בשנה זו מתוך 10 משחקי גמר. באליפות ארצות הברית הפתוחה הגיע לחצי הגמר. הייתה זו הפעם הראשונה בה הגיע לחצי גמר גרנד סלאם מחוץ לווימבלדון. בנוסף, הגיע לרבע הגמר בווימבלדון, זכה בגביע הופמן עבור קרואטיה יחד עם איבה מאיולי, והגיע לחצי הגמר באליפות סוף השנה. סיים את השנה כשהוא מדורג במקום הרביעי בעולם. באולימפיאדת אטלנטה דורג במקום השני אולם הפסיד בסיבוב הראשון. בטורניר הזוגות הגיע לרבע הגמר.

איוואנישביץ' במשחק ראווה בשנת 2016

בתחילת 1997 הגיע בפעם השלישית לרבע גמר אליפות אוסטרליה. בעקבות ההישג הגיע שוב למקום השני בעולם, דירוג השיא שלו. בפברואר זכה שוב בתחרות הביתית בזאגרב, כמו גם בתחרות במילאן. המשך השנה היה מוצלח פחות עם הדחות מוקדמות בשאר הגראנד סלאמים, ולקראת סוף השנה יצא מחוץ לטופ-10 ברשימת הדירוג בפעם הראשונה מזה ארבע שנים. סיים את השנה במקום ה-15 בדירוג, עם שלוש זכיות בטורנירים.

בשנת 1998 זכה בטורניר בספליט, עיר הולדתו, כשהוא מנצח את גרג רוזדצקי בגמר. בחצי הראשון של השנה הפסיד פעמים רבות בסיבובים הראשונים וירד עד המקום ה-26 בעולם. בווימבלדון הגיע בפעם השלישית לגמר, בו ניצב שוב מול פיט סמפראס. אף על פי שזכה במערכה הראשונה ואף החזיק בנקודת מערכה במערכה השנייה, הפסיד לבסוף בחמש מערכות. עד סיום השנה הגיע שלוש פעמים נוספות למעמד הגמר בהם הפסיד. סיים את העונה במקום ה-12 בעולם עם תואר בודד.

הדעיכה והזכייה בווימבלדון

בשנת 1999 נמשכה הירידה בכושרו של איוואנישביץ', שהחל לסבול מפציעה בכתף אשר הגבילה את תנועת ההגשה שלו, ותלווה אותו גם בשנים הבאות. בעונה זו הגיע רק ארבע פעמים למעמד רבע הגמר, ורק באחת מהן העפיל לחצי הגמר. בנוסף, הגיע לסיבוב הרביעי בווימבלדון ולסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית. סיים את העונה במקום ה-62 בעולם, שהיה הנמוך ביותר שלו עד כה מלבד עונתו הראשונה בסבב. מאידך, הגיע בשנה זו בפעם השנייה בקריירה לגמר אליפות צרפת בזוגות, כשהוא חובר לג'ף טרנגו.

בשנת 2000 הגיע לרבע גמר אחד בלבד ובמהלך השנה נפלט אל מחוץ למאה הראשונים בדירוג. סיים את העונה במקום ה-129. בגביע דייוויס שיחקה קרואטיה בבית האזורי מספר 2 ואיוונישביץ' השיג שישה ניצחונות (3 ביחידים ו-3 בזוגות) בשישה משחקים בעזרתם חזרה קרואטיה לבית האזורי מספר 1. בנוסף, השתתף בפעם הרביעית במשחקים האולימפיים, אולם הפסיד בסיבוב הראשון ביחידים ובזוגות.

את 2001 החל בצורה דומה ולא הצליח להתקדם בדירוג. בפברואר אף השתתף בתחרות צ'אלנג'ר והפסיד בגמר. לאליפות וימבלדון 2001 הגיע כשהוא מדורג במקום ה-125 בעולם. דירוג זה לא איפשר לו להיכנס באופן ישיר להגרלה הראשית ומארגני התחרות החליטו להעניק לו כרטיס חופשי על סמך הישגיו בטורניר בעבר. איוואנישביץ' הצליח לפלס את דרכו לחצי הגמר כשהוא מנצח טניסאים שדורגו עשרות מקומות מעליו בדירוג כמו קרלוס מויה, אנדי רודיק, גרג רוזדצקי ומאראט ספין (שדורג 3 בעולם). בחצי הגמר פגש את טים הנמן הבריטי (מקום 11 בעולם) וניצח אותו בחמש מערכות.

למשחק הגמר, שנדחה ליום שני בעקבות גשמים, הגיע פטריק ראפטר, המדורג עשירי בעולם באותה עת, בהופעתו השנייה ברציפות בגמר וימבלדון, כשבאמתחתו שתי זכיות בגראנד סלאמים (אליפות ארצות הברית ב-1997 ו-1998). ארבע המערכות הראשונות התחלקו שווה בשווה בין שני השחקנים והמשחק הגיע למערכה חמישית ומכריעה. במצב של 7:7 במערכה החמישית הצליח איוואנישביץ' לשבור את משחקון ההגשה של ראפטר ובמשחקון הבא הגיש לזכייה באליפות. איוואנישביץ', שהיה נרגש בצורה ניכרת, הצליח בנקודת המשחק הרביעית להשלים את הניצחון ולזכות, כשהוא כמעט בן 30, בתואר הנכסף. היה זה התואר האחרון בו זכה בקריירה, והפעם הראשונה (והיחידה עד כה) בה זוכה בגראנד סלאם שחקן שקיבל כרטיס חופשי. בעקבות הזכייה בווימבלדון עלה למקום ה-16 בדירוג.

עד סוף השנה הצליח להתקדם למקום ה-12 בדירוג תוך שהוא מגיע לחצי הגמר באינדיאנפוליס ולסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית. איוואנישביץ' זומן להשתתף באליפות סוף השנה אף על פי שלא היה בין שמונת המדורגים הראשונים באותה עת בעקבות החוק שאפשר לזוכה גראנד סלאם ליטול חלק באליפות. בגביע דייוויס ניצח בחמישה מתוך שישה משחקים וסייע לקרואטיה לעלות בפעם השנייה בתולדותיה לבית העולמי.

השנים האחרונות

בשנת 2002 השיג עבור קרואטיה את ניצחונה הראשון בבית העליון של גביע דייוויס עם שלושה ניצחונות במפגש מול גרמניה. ברבע הגמר מול ארגנטינה ניצח במשחק הזוגות אך קרואטיה הפסידה במפגש. ארבעה חודשים לתוך העונה נאלץ איוואנישביץ' לעבור ניתוח בכתף והודיע על פרישה. ב-2003 ניסה לחזור לסבב והשתתף בארבע תחרויות בטרם סבל שוב מהפציעה ופרש מהמשך העונה.

גוראן איוואנישביץ' (קרוב למצלמה) במשחק זוגות עם מריו אנצ'יץ' בטורניר קווינס 2004

בשנת 2004 עשה ניסיון נוסף לחזור לסבב והשתתף במספר תחרויות אך לאחר היעדרות ממושכת התקשה לנצח. באליפות וימבלדון 2004 הגיע לסיבוב השלישי לאחר ניצחונות על מיכאל יוז'ני ופיליפו וולנדרי (שדורגו 35 ו-52 בעולם, בהתאמה). בסיבוב השלישי הפסיד ללייטון יואיט (שדורג אז עשירי בעולם) במשחק שהתנהל במגרש המרכזי, אותו המגרש בו זכה בהישגו הגדול שלוש שנים קודם לכן. לאחר אליפות וימבלדון הודיע על פרישה מהסבב.

בשנת 2005 הגיעה קרואטיה לגמר גביע דייוויס, ואיוואנישביץ' זומן לנבחרת למשחק הגמר. קרואטיה ניצחה במפגש וזכתה בגביע דייוויס לראשונה בתולדותיה. איוואנישביץ' זכה במדליה המוענקת לשחקנים ושמו נחרט על הגביע כחלק מהנבחרת אף שלא שיחק בפועל בתחרות בשנה זו.

לאחר הפרישה

מיד עם פרישתו החל לשחק בסבב הסניורים. נכון לשנת 2019, איוואנישביץ' עדיין משחק בסבב זה.

בשנת 2005 נבחר לשמש כסגן נשיא בוועד האולימפי הקרואטי.

בשנת 2013 החל לשמש כמאמנו של שחקן הטניס הקרואטי מרין צ'יליץ', והיה בתפקיד זה עד לאחר אליפות וימבלדון 2016. צ'יליץ' זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה בשנת 2014 תחת הדרכתו של איוואנישביץ'. באוגוסט 2016 החל לאמן את תומאש ברדיך, וכעבור עשרה חודשים סיימו השניים את שיתוף הפעולה. בשנת 2018 אימן את מילוש ראוניץ' במשך כשנה. ביוני 2019 הצטרף לצוות האימון של נובאק ג'וקוביץ'.

בינואר 2020 נבחר להיכל התהילה של הטניס.

סגנון משחק

איוואנישביץ' נודע בזכות חבטות ההגשה העוצמתיות שלו. בשנות התשעים החזיק בשיא ההגשה המהירה ביותר והוא נחשב עד היום לאחד המגישים הטובים בהיסטוריה, בזכות העוצמה והדיוק בהגשה. בשנת 1994 הגיש 1,156 הגשות ללא מענה (אייסים), תוצאה שהייתה הטובה ביותר בזמנה, וגם כיום (2018) היא השביעית בטיבה בהיסטוריה. בשנת 1996 שיפר את שיאו עם 1,477 אייסים, שיא שאותו הוא מחזיק עד היום. היה הראשון להגיש יותר מ-10,000 אייסים בכל הקריירה. מאז עשו זאת רק רוג'ר פדרר ואיבו קרלוביץ', שאף שיפרו את הישגו.

סגנון המשחק שלו היה אגרסיבי ומהיר, והנקודות נטו להיות קצרות. איוואנישביץ' שיחק בסגנון הגש-ורוץ-לרשת תוך שהוא מנצל את ההגשות המהירות כדי לשלוט בנקודה. בדומה להרבה שחקנים גבוהים, איוואנישביץ' (שהתנשא לגובה 1.93 מטר) לא היה שחקן זריז במיוחד ומשחק ההגנה שלו היה נקודת התורפה שלו. סגנונו האגרסיבי הכתיב לא פעם גם כמות גדולה יחסית של טעויות בלתי מחויבות.

סגנון המשחק התאים מאוד למשטחי הדשא ולשטיח המהיר באולם ובהם אכן הגיע למרבית הישגיו הגדולים. למרות זאת היטיב לשחק גם על משטחי חימר והשיג בהם תוצאות טובות.

איוואנישביץ' הוא שמאלי וחבט חבטת גב יד בשתי ידיים.

גמרים של תחרויות גראנד סלאם

תוצאה	שנה	טורניר	יריב	תוצאה
סגן	1992	אליפות וימבלדון	אנדרה אגסי	7–6(10–8), 4–6, 4–6, 6–1, 4–6
סגן	1994	אליפות וימבלדון	פיט סמפרס	6–7(2–7), 6–7(5–7), 0–6
סגן	1998	אליפות וימבלדון	פיט סמפרס	7–6(7–2), 6–7(9–11), 4–6, 6–3, 2–6
זכייה	2001	אליפות וימבלדון	פטריק ראפטר	6–3, 3–6, 6–3, 2–6, 9–7

סיכום הופעות בגרנד סלאם יחידים

	יוגוסלביה				קרואטיה
תחרות	1988	1989	1990	1991	1992	1993	1994	1995	1996	1997	1998	1999	2000	2001	2002	2003	2004	2005	יחס	ניצ'-הפס'	ניצ' %
אליפות אוסטרליה הפתוחה		רבע גמר	סיבוב ראשון	סיבוב שלישי	סיבוב שני		רבע גמר	סיבוב ראשון	סיבוב שלישי	רבע גמר	סיבוב ראשון		סיבוב שני	Q1	סיבוב שני				0 / 11	19–11	63%
אליפות צרפת הפתוחה		סיבוב רביעי	רבע גמר	סיבוב שני	רבע גמר	סיבוב שלישי	רבע גמר	סיבוב ראשון	סיבוב רביעי	סיבוב ראשון	סיבוב ראשון	סיבוב ראשון	סיבוב ראשון						0 / 12	21–12	64%
אליפות וימבלדון	סיבוב ראשון	סיבוב שני	חצי גמר	סיבוב שני	גמר	סיבוב שלישי	גמר	חצי גמר	רבע גמר	סיבוב שני	גמר	סיבוב רביעי	סיבוב ראשון	זכייה			סיבוב שלישי		1 / 15	49–14	78%
אליפות ארצות הברית הפתוחה		סיבוב שני	סיבוב שלישי	סיבוב רביעי	סיבוב שלישי	סיבוב שני	סיבוב ראשון	סיבוב ראשון	חצי גמר	סיבוב ראשון	סיבוב רביעי	סיבוב שלישי	סיבוב ראשון	סיבוב שלישי					0 / 13	21–13	62%
ניצ'-הפס'	0–1	9–4	11–4	7–4	13–4	5–3	14–4	5–4	14–4	5–4	9–4	5–3	1–4	9–1	1–1	0–0	2–1	0–0		110–50	69%
תחרות סוף שנה	-				חצי גמר	חצי גמר	בית	-	חצי גמר	-				בית	-				0 / 5	13–7	65%
ייצוג מדינה
משחקים אולימפיים	סיבוב ראשון	-			חצי גמר	-			סיבוב ראשון	-			סיבוב ראשון	-				-	0 / 4	4–4	50%
גביע דייוויס	חצי גמר	חצי גמר	סיבוב ראשון	חצי גמר		פליי אוף	פליי אוף	סיבוב ראשון	פליי אוף	אזור			אזור	פליי אוף	רבע גמר	רבע גמר		זכייה	1 / 8	28–9	76%
סיכום כללי
זכיות	0	0	1	1	4	3	2	1	5	3	1	0	0	1	0	0	0	0	22
גמרים	0	1	5	3	5	5	6	2	10	5	5	0	0	1	0	0	0	0	49
דירוג בסוף שנה	371	40	9	16	4	7	5	10	4	15	12	62	129	12	243	657	266	–

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוראן איוואנישביץ' בוויקישיתוף

• גוראן איוואנישביץ', באתר olympedia.org
• גוראן איוואנישביץ', באתר ה-ATP
• גוראן איוואנישביץ', באתר ה-ITF
• גוראן איוואנישביץ', באתר גביע דייוויס
• גוראן איוואנישביץ', באתר היכל התהילה של הטניס
• תקציר גמר וימבלדון 2001: איוואנישביץ'-ראפטר, סרטון באתר יוטיוב