גוש השינוי

גוש השינוי (או גוש מתנגדי נתניהו[1][2]) הוא שם שניתן בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית לקבוצת מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל אשר מאוחדות תחת המטרה להקים ממשלה שתחליף את הממשלה בראשות בנימין נתניהו. הגוש החל להתגבש בבחירות לכנסת העשרים ואחת בשנת 2019, אז לראשונה עלה מתמודד שהבטחת הבחירות העיקרית שלו נבעה מהתנגדות לשלטון נתניהו במטרה להחלפתו. היה זה בני גנץ ברשימתו כחול לבן, יחד עם יש עתיד בראשות יאיר לפיד, תל"ם בראשות משה יעלון וגבי אשכנזי ממפלגת חוסן לישראל[3]

חברי גוש השינוי בעת השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש

המפלגות בגוש השינוי אינן מתאפיינות בעמדות פוליטיות דומות, ולמעשה חלק מהמפלגות שנכללות בגוש הן ניגודים כמעט מוחלטים זה לזה, כך ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן לצד רע"מ בראשות מנסור עבאס. אף על פי שחלק מראשי המפלגות הצהירו כי לא יישבו בממשלה עם חברים אחרים בגוש[4][5], לבסוף כאשר נתניהו שוב לא הצליח להקים ממשלה, נאלצו הצדדים להפר את הבטחותיהם, ולשבת זה עם זה בממשלה בכדי להחליף את נתניהו. ממשלת ישראל השלושים ושש[6], המכונה גם ממשלת השינוי[7][8][9], ובראשה נפתלי בנט ויאיר לפיד, היא הממשלה שהקימו חברי הגוש, לאחר שני מערכות בחירות בהן הניסיון להרכבת ממשלה לא צלח עבור אף אחד מהצדדים. ולאחר שממשלת נתניהו-גנץ כשלה. משום הפרת ההצהרות הללו, הואשמו חברי גוש השינוי בידיי גוש תומכי נתניהו בהפרת הבטחות, שקר לבוחרים והונאת בחירות[10]. זאת לאחר שכשלו ניסיונות נתניהו לגרום למפלגות הגוש או לחברי כנסת בודדים להצטרף לממשלתו. בנוסף, זכה לסירוב להצעות רוטציה שונות לאחר שהתנגד לרעיון במהלך מערכת הבחירות[דרוש מקור: מוטה לחלוטין. אין אחד שלא הצטרף עקב חששו מלהכשיל את נתניהו לעבור על דיבורו] ועל רקע אי קיום הרוטציה בממשלת ישראל השלושים וחמש[דרוש מקור: מקור מוסמך. לא ספקולציה עיתונאית. יותר מסתבר שלא רצו להפר את הבטחתם להחליפו/חששם מהתקפות של מתנגדי נתניהו].

מפלגות הגושעריכה

יש עתיד בראשות יאיר לפידעריכה

מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד הייתה לאחת מהחברות הראשונות בגוש כשהצטרפה לרשימת כחול לבן בבחירות לכנסת העשרים ואחת. לאחר פירוק כחול לבן על רקע כניסתו של בני גנץ לממשלת חילופים בראשות נתניהו הפכה יש עתיד למפלגה הגדולה בגוש, עם 17 מושבים בכנסת[11]. על כן, כשנתניהו לא צלח בהקמת ממשלה לאחר ניצחונו היחסי בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוטל המנדט להרכבת הממשלה על לפיד[12]. לפיד הכריז כי עלה בידו להרכיב ממשלה בצורת ממשלת חילופים שיעמוד בראשה תחילה נפתלי בנט עם מפלגתו ימינה, שהיא בעלת 7 מנדטים בלבד[13].

כחול לבן בראשות בני גנץעריכה

כחול לבן היא המפלגה השנייה בגודלה בגוש כיום, והמפלגה שהייתה המרכזית בו מאז התהוותו ב-2019 ועד פירוקה ב-2020. בני גנץ, יו"ר המפלגה, היה הראשון שהבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה להחליף את בנימין נתניהו ויהי מה. במשך שלוש מערכות בחירות הייתה המפלגה לחזקה והדומיננטית ביותר בגוש, עם למעלה מ-30 מנדטים בכל מערכת בחירות[14][15][16]. אלא שלאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הסכים גנץ לשבת תחת נתניהו בממשלת רוטציה שבה נתניהו יישב ראשון, בכדי למנוע בחירות רביעיות במדינת ישראל. בכך שחתם על ההסכם עם נתניהו הפר את הבטחות הבחירות שלו, והדבר הוביל כעס רב בציבור הבוחרים ומצד מפלגות הגוש הנוספות[17]. לאחר הכניסה לממשלה ניתקו יאיר לפיד ומשה יעלון את מפלגותיהם מן הרשימה, ובכך פירקו אותה.

בבחירות לכנסת העשרים וארבע זכתה כחול לבן ל-8 מנדטים[18]. נכון ל-2021, כחול לבן היא חלק מ"ממשלת השינוי" ובני גנץ מחזיק בתיק שר הביטחון[19].

ימינה בראשות נפתלי בנטעריכה

 
מימין לשמאל: נפתלי בנט, הנשיא היוצא ראובן רבלין ויאיר לפיד.

מפלגת ימינה, במשך רוב שנותיה ועל גלגוליה השונים, נמנתה עם גוש תומכי נתניהו וכמעט תמיד חתמה על הסכם במסגרתו היא תתמוך ותצטרף אך ורק לממשלה בראשותו. בין אם בהיותה הבית היהודי בראשות נפתלי בנט, רפי פרץ או איילת שקד, הימין החדש בראשות בנט ושקד או ימינה בראשות בנט, בכל סבב של בחירות המליצו חברי הסיעה על נתניהו לקבלת המנדט. נתניהו העדיף למדר את ימינה מממשלת ישראל השלושים וחמש על אף היותה חלק מ"בלוק הימין" והיותו של בנט שר הביטחון, ובכך נקטעה הברית עם נתניהו[דרוש מקור]. אלא שבמהלך מסע הבחירות שלו בשנת 2021 מיתג את עצמו בנט עם מפלגתו כמעין "לשון מאזניים", ולא הגדיר את עצמו כחלק מאף גוש[20][21]. בנוסף, הציג את עצמו כמועמד לראשות הממשלה באם יהיה לו חמש עשרה מנדטים[22]. עם הטלת המנדט להרכבת הממשלה על לפיד נרקמה תוכנית בין בנט ללפיד במסגרתה בנט יהיה ראש הממשלה הראשון ולאחריו לפיד בממשלת חילופים. כניסתו של בנט לתפקיד ראש ממשלת השינוי גררה ביקורת, לאחר שהפר כמה התחייבויות בחירות, ובהן שלא יישב בממשלה יחד עם לפיד ומפלגת רע"ם[23].

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמןעריכה

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן היא אחת מהמפלגות השלישיות בגודלן בגוש השינוי עם 7 מנדטים. בתחילה ליברמן הצהיר כי לא יישב עם המפלגות הערביות בגוש מתנגדי נתניהו אך גם סירב להיכנס לממשלה בראשות נתניהו לטענתו בשל סוגיות דת ומדינה, וכך הפך את עצמו ל"לשון מאזניים". לבסוף נאלצה ישראל ביתנו לחבור לגוש השינוי, ובו גם למפלגות הערביות, בכדי להחליף את נתניהו, זאת לאחר שטען שנתניהו הכשיר[24] את שיתוף הפעולה עימן. בתמורה זכה הוענק לליברמן משרד האוצר[25].

העבודה בראשות מרב מיכאליעריכה

העבודה בראשות מרב מיכאלי היא מפלגה החברה בגוש השינוי. מאז התהוותו ב-2019, החליפה מפלגת העבודה שלושה יושבי ראש. הראשון שבהם הוא אבי גבאי שניצח את עמיר פרץ בפריימריז לראשות המפלגה. אולם גבאי נחשב ככישלון למפלגה, לאחר שהיא צנחה בראשותו מ-24 מנדטים ל-6 בלבד[26]. יש המאשימים את התרסקות המפלגה בבחירות אלו בניסיונו של גבאי למשוך בוחרים מן הימין, בעוד שרבים ממצביעי השמאל של העבודה עברו למפלגת כחול לבן[27][28]. לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, עלתה מהמפלגה מ-3 מנדטים (בכנסת היוצאת) לכ-7 מנדטים. במשא ומתן הוחלט שמיכאלי תמונה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, עמר בר-לב ימונה לשר לביטחון פנים ונחמן שי יהיה שר התפוצות.

מרצ בראשות ניצן הורוביץעריכה

מפלגת מרצ היא אחת מהמפלגות הקטנות ביותר בגוש השינוי. מפלגת מרצ רצה במהלך המשבר הפוליטי הישראלי תחת מספר איחודים. הראשון שבהם, היה במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז מפלגת מרצ חברה להמפלגה הירוקה בראשות סתיו שפיר ולישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק ורצו תחת רשימת המחנה הדמוקרטי, מספר ימיים לאחר ההכרזה על האיחוד בין המפלגות והקמת "המחנה הדמוקרטי" ובבחירות קיבלה המפלגה כ-5 מנדטים. מספר שבועות לאחר הבחירות, האיחוד התפרק ולאחר שהוכרזו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, מרצ חברה לרשימת העבודה-גשר ואיתן הקימה את העבודה-גשר-מרצ. בבחירות העבודה-גשר-מרצ קיבלה כ-7 מנדטים, ולאחר הבחירות כל אחת מהסיעות התפצלו ומרצ נשארה באופוזציה עם כ-3 מנדטים בלבד מתוך ה-7 של האיחוד. עם זאת, בבחירות לכנסת העשרים וארבע הצליחה המפלגה כאשר היא רצה לבד, לגרוף כ-6 מנדטים. לאחר היוודע תוצאות הבחירות, דרשה המפלגה במהלך המשא ומתן את משרד החינוך ליו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ[29]. בסופו של יום, המפלגה קיבלה 3 משרדים, את משרד הבריאות לניצן הורוביץ, את המשרד להגנת הסביבה לתמר זנדברג ואת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לעיסאווי פריג'.

תקווה חדשה בראשות גדעון סערעריכה

מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, שהיה עד דצמבר 2020 חבר כנסת מטעם הליכוד. סער אף התמודד שנה לפני כן בבחירות לראשות המפלגה מול ראש ממשלת ישראל ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו אך הפסד לו. לקראת נפילתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש בעקבות אי העברת תקציב המדינה, הכריז סער כי הוא פורש מהליכוד ומקים מפלגה חדשה. סער נימק את החלטתו בכך שלטענתו, הליכוד הפכה לכלי עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה ורמז למצבו המשפטי של נתניהו, הוא אף הצהיר כי הוא חושב שצו השעה, הוא להחליף את נתניהו. עם זאת, על אף שהצהיר מספר פעמים כי יתנגד לממשלה בראשות נתניהו, גם אם זו תהיה ממשלה ימין, סער הבטיח כי לא ישב עם מפלגת מרצ (אם לא תקבל קווי יסוד מסוימים) או לממשלה בה ישב תחת יאיר לפיד והוא מרכיב את הממשלה[30][31]. על אף הבטחות האלו, לאחר הבחירות, בהן זכה ב-6 מנדטים, החל סער לנהל משא ומתן עם מפלגת יש עתיד בראשות לפיד, בסוף המשא ומתן הוחלט שסער יקבל את משרד המשפטים. סגניתו, יפעת שאשא-ביטון תמונה לשרת החינוך וחברי המפלגה, יועז הנדל ימונה לשר התקשורת ואלקין לשר הבינוי והשיכון, השר לענייני ירושלים ולשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מערכת ישראל היום, ‏סקר: גוש מתנגדי נתניהו עלה ל-62 מנדטים, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2021
  2. ^ השבוע, האם בנט יוביל את ממשלת גוש מתנגדי נתניהו?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 במאי 2021
  3. ^ כחול לבן, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  4. ^ סמי פרץמהוססים, חשדנים ולא מפרגנים: האם ראשי גוש השינוי הם אנשים רציניים?, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2021
  5. ^ רפאל כהן, ‏בשידור חי: בנט חתם שלא ישב תחת לפיד, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2021
  6. ^ כתבי כאן חדשות, בנט נשבע אמונים כראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביוני 2021
  7. ^ מיכאל האוזר טובממשלת השינוי הורכבה: כל מפלגות הקואליציה חתמו על ההסכמים, באתר הארץ, 11 ביוני 2021
  8. ^ שירית אביטן כהן, ‏היום הגורלי של ממשלת השינוי: כיצד תעבוד ההשבעה?, באתר גלובס, 12 ביוני 2021
  9. ^ מירב ארלוזורובאקוניס צודק: למה ממשלת השינוי מקיימת כל כך הרבה משרדים מיותרים?, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2021
  10. ^ אמיר לוי, ‏שקר ושמו "גוש השינוי", באתר ישראל היום, 5 באפריל 2021
  11. ^ אריק בנדר, ‏100% מהקולות נספרו: המאזן בין הגושים נשמר, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2021
  12. ^ יערה שפירא ומיכאל שמש, ריבלין: הטלתי על יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במאי 2021
  13. ^ מיכאל שמש, יערה שפירא, עמיחי שטיין וזאב קם, יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02 ביוני 2021
  14. ^ בחירות 2019 (אפריל): הבחירות לכנסת ה-21, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  15. ^ אריק בנדר, ‏ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
  16. ^ בחירות 2020, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  17. ^ הגר שיזף, "ישראל לפני הכל" כולל העקרונות: סיכום ההצהרות של גנץ נגד ממשלת נתניהו, באתר הארץ, 26 במרץ 2020
  18. ^ טל שלו ודניאל דולב‏, תוצאות בחירות 2021: גוש נתניהו 52 מנדטים, 57 למתנגדים, ימינה 7 ורע"מ 4, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2021
  19. ^ שירית אביטן כהן, ‏כל השרים, כל המינויים: כך עומדת להיראות הממשלה החדשה, באתר גלובס, 13 ביוני 2021
  20. ^ צבי זרחיה, האם תוכנית לשון המאזניים של בנט הצליחה?, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2021
  21. ^ שירית אביטן כהן, ‏בנט נשאר לשון המאזניים למרות שנתניהו שתה לו קולות, באתר גלובס, 24 במרץ 2021
  22. ^ נפתלי בנט: אם אגיע ל־15 מנדטים אהיה ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2021
  23. ^   נפתלי בנט מתחייב בכתב ובשידור חי לא לשבת בממשלה של יאיר לפיד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:57)
  24. ^ רשמי: החלו מגעים בין רע"מ לליכוד; מחלוקת במשותפת, סרוגים, ‏2021-03-29
  25. ^ ד"ר לירז מרגלית, ‏שר האוצר אביגדור ליברמן: ממש לא מה שחשבתם, באתר גלובס, 13 ביוני 2021
  26. ^ שנתיים לאחר שנבחר: פרישת אבי גבאי מהעבודה התקבלה באנחת רווחה - וואלה! בחירות 2021, וואלה!, ‏2019-06-13
  27. ^ יהונתן ליסמהתבטאויות נגד השמאל ועד הדחת לבני: כך איבד אבי גבאי את העבודה, באתר הארץ, 12 ביוני 2019
  28. ^ יובל קרני, ירי בתוך הגוש: חילופי האשמות בין כחול לבן לעבודה, באתר ynet, 4 באפריל 2019
  29. ^ אמיר אטינגר, ‏לא מתרגשים מבנט: מרצ מתעקשת על תיק החינוך, באתר "סרוגים", 9 במאי 2021
  30. ^ מעריב אונליין, ‏סער: "לשבת תחת לפיד? זה כמו לשאול אם אשב תחת פיטר פן", באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2021
  31. ^ יהונתן ליסאחרי ימינה, גם בתקווה חדשה הצהירו: לא נשב עם מרצ בממשלה, באתר הארץ, 7 במרץ 2021