גוש השינוי (או גוש מתנגדי נתניהו[1][2]) הוא כינוי תקשורתי ובפוליטיקה הישראלית לקבוצת מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל אשר מתוארות ככאלו שמטרתן העיקרית היא יצירת גוש חוסם לבנימין נתניהו[3].

חברי גוש השינוי בעת השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש

שיקולים טקטיים של מפלגות הגוש החלו להיות רלוונטיות במיוחד במשבר הפוליטי הישראלי שהחל בשנת 2019, בו התקיימו מספר סבבי בחירות בזה אחר זה לאחר שאף מועמד לא הצליח להרכיב ממשלה בגלל יצירה נגדית של גושים חוסמים, וקיומן של מפלגות שאינן מוכנות לשבת בממשלה עם אף מועמד, דוגמת הרשימה המשותפת.

המפלגות בגוש השינוי אינן מתאפיינות בעמדות פוליטיות דומות, ולמעשה חלק מהמפלגות שנכללות בגוש הן ניגודים מוחלטים זה לזה, כך ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן לצד רע"מ בראשות מנסור עבאס. אף על פי שחלק מראשי המפלגות הצהירו כי לא יישבו בממשלה עם חברים אחרים בגוש[4][5], לבסוף כאשר נתניהו שוב לא הצליח להקים ממשלה, החליטו הצדדים להפר את הבטחותיהם, ולשבת זה עם זה בממשלה כדי להחליף את נתניהו. ממשלת ישראל השלושים ושש[6], המכונה גם ממשלת השינוי[7][8][9], ובראשה נפתלי בנט ויאיר לפיד, היא הממשלה שהקימו חברי הגוש, לאחר שתי מערכות בחירות בהן הניסיון להרכבת ממשלה לא צלח עבור אף אחד מהצדדים ולאחר שממשלת נתניהו-גנץ כשלה בהעברת תקציב המדינה. סיעת ימינה וראש הממשלה בנט לא מיצבו את עצמם כחלק מגוש השינוי לפני הבחירות, והתבטאו כי עדיפותם הראשונה היא ממשלת ימין בראשות נתניהו, אולם לאחר שנתניהו לא הצליח להקים ממשלה, הסכימה ימינה להצטרף להקמת ממשלה עם מפלגות גוש השינוי[10].

מפלגות הגוש עריכה

יש עתיד בראשות יאיר לפיד עריכה

מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד הייתה לאחת מהחברות הראשונות בגוש כשהצטרפה לרשימת כחול לבן בבחירות לכנסת העשרים ואחת. לאחר פירוק כחול לבן על רקע כניסתו של בני גנץ לממשלת חילופים בראשות נתניהו הפכה יש עתיד (יחד עם תל"ם) למפלגה הגדולה בגוש, עם 17 מושבים בכנסת[11]. על כן, כשנתניהו לא צלח בהקמת ממשלה לאחר ניצחונו היחסי בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוטל המנדט להרכבת הממשלה על לפיד[12]. לפיד הכריז כי עלה בידו להרכיב ממשלה בצורת ממשלת חילופים שיעמוד בראשה תחילה נפתלי בנט עם מפלגתו ימינה, שהיא בעלת 7 מנדטים בלבד[13]. בממשלה שהרכיב כיהן לפיד כראש הממשלה החלופי וכשר החוץ ולאחר התפטרות נפתלי בנט מראשות הממשלה הפך לפיד לראש הממשלה; בנוסף כיהנו בממשלה מטעם יש עתיד אורנה ברביבאי כשרת הכלכלה והתעשייה, מאיר כהן כשר הרווחה והביטחון החברתי, קארין אלהרר כשרת האנרגיה, מירב כהן כשרה לשוויון חברתי, יואל רזבוזוב כשר התיירות ואלעזר שטרן כשר המודיעין.

כחול לבן בראשות בני גנץ עריכה

כחול לבן היא המפלגה השנייה בגודלה בגוש כיום, והמפלגה שהייתה המרכזית בו מאז התהוותו ב-2019 ועד פירוקה ב-2020. בני גנץ, יו"ר המפלגה, היה הראשון שהבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה להחליף את בנימין נתניהו ויהי מה. במשך שלוש מערכות בחירות הייתה המפלגה לחזקה והדומיננטית ביותר בגוש, עם למעלה מ-30 מנדטים בכל מערכת בחירות[14][15][16]. אלא שלאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הסכים גנץ לשבת תחת נתניהו בממשלת רוטציה שבה נתניהו יישב ראשון, כדי למנוע בחירות רביעיות במדינת ישראל וגם בשל התפשטות מגפת הקורונה בישראל שהצריכה לדעתו שלטון יציב. בכך שחתם על ההסכם עם נתניהו הפר את הבטחות הבחירות שלו, והדבר הוביל כעס רב בציבור הבוחרים ומצד מפלגות הגוש הנוספות[17]. לאחר הכניסה לממשלה ניתקו יאיר לפיד ומשה יעלון את מפלגותיהם מן הרשימה, ובכך פירקו אותה.

בבחירות לכנסת העשרים וארבע זכתה כחול לבן ל-8 מנדטים[18]. כחול לבן הייתה חלק מ-"ממשלת השינוי" ובני גנץ כיהן כשר הביטחון[19]; בנוסף כיהנו בממשלה מטעם כחול לבן פנינה תמנו-שטה כשרת העלייה והקליטה, חילי טרופר כשר התרבות והספורט ואורית פרקש-הכהן כשרת המדע והטכנולוגיה.

העבודה בראשות מרב מיכאלי עריכה

העבודה בראשות מרב מיכאלי היא מפלגה החברה בגוש השינוי. מאז התהוותו ב-2019, החליפה מפלגת העבודה שלושה יושבי ראש. הראשון שבהם הוא אבי גבאי שניצח את עמיר פרץ בפריימריז לראשות המפלגה. אולם גבאי נחשב ככישלון למפלגה, לאחר שהיא צנחה בראשותו מ-19 מנדטים (בתוך מסגרת "המחנה הציוני") ל-6 בלבד[20]. יש המאשימים את התרסקות המפלגה בבחירות אלו בניסיונו של גבאי למשוך בוחרים מן הימין, בעוד שרבים ממצביעי השמאל של העבודה עברו למפלגת כחול לבן[21][22]. לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, עלתה מהמפלגה מ-3 מנדטים (בכנסת היוצאת) לכ-7 מנדטים. במשא ומתן הוחלט שמיכאלי תמונה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, עמר בר-לב ימונה לשר לביטחון פנים ונחמן שי יהיה שר התפוצות.

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן עריכה

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן היא אחת מהמפלגות השלישיות בגודלן בגוש השינוי עם 7 מנדטים. בתחילה ליברמן הצהיר כי לא יישב עם המפלגות הערביות בגוש מתנגדי נתניהו אך גם סירב להיכנס לממשלה בראשות נתניהו לטענתו בשל סוגיות דת ומדינה, וכך הפך את עצמו ל"לשון מאזניים". לבסוף נאלצה ישראל ביתנו לחבור לגוש השינוי, ובו גם למפלגות הערביות, כדי להחליף את נתניהו, זאת לאחר שטען שנתניהו הכשיר[23] את שיתוף הפעולה עימן. בתמורה זכה הוענק לליברמן משרד האוצר[24]; בנוסף מכהנים בממשלה מטעם ישראל ביתנו עודד פורר כשר החקלאות ופיתוח הכפר וכשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אלי אבידר כשר במשרד ראש הממשלה וחמד עמאר כשר במשרד האוצר.

תקווה חדשה בראשות גדעון סער עריכה

מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, שהיה עד דצמבר 2020 חבר כנסת מטעם הליכוד. סער אף התמודד שנה לפני כן בבחירות לראשות המפלגה מול ראש ממשלת ישראל ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו אך הפסיד לו. לקראת נפילתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש בעקבות אי העברת תקציב המדינה, הכריז סער כי הוא פורש מהליכוד ומקים מפלגה חדשה. סער נימק את החלטתו בכך שלטענתו, הליכוד הפכה לכלי עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה ורמז למצבו המשפטי של נתניהו, הוא אף הצהיר כי הוא חושב שצו השעה, הוא להחליף את נתניהו. עם זאת, על אף שהצהיר מספר פעמים כי יתנגד לממשלה בראשות נתניהו, גם אם זו תהיה ממשלה ימין, סער הבטיח כי לא ישב עם מפלגת רע"ם ושאין בכוונתו להמליץ על יאיר לפיד לראשות הממשלה[25]. על אף הבטחות האלו, לאחר הבחירות, בהן זכה ב-6 מנדטים, החל סער לנהל משא ומתן עם מפלגת יש עתיד בראשות לפיד. בסבב השני לקבלת המנדט להרכבת ממשלה מפלגת תקווה חדשה אף המליצה על יאיר לפיד לנשיא המדינה[26]. בסוף המשא ומתן הוחלט שסער יקבל את משרד המשפטים וסגניתו, יפעת שאשא-ביטון תמונה לשרת החינוך. בנוסף מכהנים בממשלה מטעם תקווה חדשה יועז הנדל כשר התקשורת וזאב אלקין כשר הבינוי והשיכון, כשר לענייני ירושלים וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

מרצ בראשות ניצן הורוביץ עריכה

מפלגת מרצ היא אחת מהמפלגות הקטנות ביותר בגוש השינוי. מפלגת מרצ רצה במהלך המשבר הפוליטי הישראלי תחת מספר איחודים. הראשון שבהם, היה במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז מפלגת מרצ חברה להמפלגה הירוקה בראשות סתיו שפיר ולישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק ורצו תחת רשימת המחנה הדמוקרטי, מספר ימיים לאחר ההכרזה על האיחוד בין המפלגות והקמת "המחנה הדמוקרטי" ובבחירות קיבלה המפלגה כ-5 מנדטים. מספר שבועות לאחר הבחירות, האיחוד התפרק ולאחר שהוכרזו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, מרצ חברה לרשימת העבודה-גשר ואיתן הקימה את העבודה-גשר-מרצ. בבחירות העבודה-גשר-מרצ קיבלה כ-7 מנדטים, ולאחר הבחירות כל אחת מהסיעות התפצלו ומרצ נשארה באופוזציה עם כ-3 מנדטים בלבד מתוך ה-7 של האיחוד. עם זאת, בבחירות לכנסת העשרים וארבע הצליחה המפלגה כאשר היא רצה לבד, לגרוף כ-6 מנדטים. לאחר היוודע תוצאות הבחירות, דרשה המפלגה במהלך המשא ומתן את משרד החינוך ליו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ[27]. בסופו של דבר, המפלגה קיבלה 3 משרדים: את משרד הבריאות לניצן הורוביץ, את המשרד להגנת הסביבה לתמר זנדברג ואת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לעיסאווי פריג'.

הצטרפות ימינה לקואליציה עם גוש השינוי עריכה

לפני הבחירות לכנסת העשרים וארבע בתחילה בנט הצהיר כי לא יישב עם יאיר לפיד כראש ממשלה אפילו לא ברוטציה, ושעדיפותו הראשונה היא ממשלת ימין בראשות נתניהו[10], ומצד שני הודיע שבכוונתו להקים ממשלה בראשותו ולמנוע בחירות חמישיות בכל מחיר. אחרי הבחירות הודיע בנט כי יפעל להקמת ממשלה בראשותו ובראשות יאיר לפיד ובד בבד יפעל להקים ממשלת ימין בראשות נתניהו, אולם לאחר שנתניהו לא הצליח להקים ממשלה, הסכימה ימינה להצטרף להקמת הממשלה השלושים ושש עם מפלגות גוש השינוי[10]. ימינה הייתה מפלגה, שניסתה למצב את עצמה ככזו שיכולה לשבת עם כל הגושים, ושאינה חלק מגוש השינוי[10], אך אף על פי כן, יש הרואים בה חלק מגוש השינוי[דרוש מקור].

לאחר נפילת הממשלה השלושים ושש והתפרקות המפלגה, איילת שקד ממשיכת דרכו של בנט בראש הרשימה, הצהירה על נכונותה לשבת עם נתניהו בכל מתכונת אפשרית[28].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מערכת ישראל היום, סקר: גוש מתנגדי נתניהו עלה ל-62 מנדטים, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2021
  2. ^ השבוע, האם בנט יוביל את ממשלת גוש מתנגדי נתניהו?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 במאי 2021
  3. ^ ניב שטנדל, ‏מלחמת הגושים: מה זה גוש חוסם?, באתר ‏מאקו‏, 25 בפברואר 2019
  4. ^   סמי פרץ, מהוססים, חשדנים ולא מפרגנים: האם ראשי גוש השינוי הם אנשים רציניים?, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2021
  5. ^ רפאל כהן, ‏בשידור חי: בנט חתם שלא ישב תחת לפיד, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2021
  6. ^ כתבי כאן חדשות, בנט נשבע אמונים כראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביוני 2021
  7. ^   מיכאל האוזר טוב, ממשלת השינוי הורכבה: כל מפלגות הקואליציה חתמו על ההסכמים, באתר הארץ, 11 ביוני 2021
  8. ^ שירית אביטן כהן, ‏היום הגורלי של ממשלת השינוי: כיצד תעבוד ההשבעה?, באתר גלובס, 12 ביוני 2021
  9. ^   מירב ארלוזורוב, אקוניס צודק: למה ממשלת השינוי מקיימת כל כך הרבה משרדים מיותרים?, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2021
  10. ^ 1 2 3 4 מורן אזולאי, בנט ענה לנתניהו: "לא ביקשתי ראשות ממשלה, ביקשתי ממשלה", באתר ynet, 3 במאי 2021
  11. ^ אריק בנדר, ‏100% מהקולות נספרו: המאזן בין הגושים נשמר, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2021
  12. ^ יערה שפירא ומיכאל שמש, ריבלין: הטלתי על יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במאי 2021
  13. ^ מיכאל שמש, יערה שפירא, עמיחי שטיין וזאב קם, יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 02 ביוני 2021
  14. ^ בחירות 2019 (אפריל): הבחירות לכנסת ה-21, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  15. ^ אריק בנדר, ‏ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
  16. ^ בחירות 2020, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  17. ^ הגר שיזף, "ישראל לפני הכל" כולל העקרונות: סיכום ההצהרות של גנץ נגד ממשלת נתניהו, באתר הארץ, 26 במרץ 2020
  18. ^ טל שלו ודניאל דולב‏, תוצאות בחירות 2021: גוש נתניהו 52 מנדטים, 57 למתנגדים, ימינה 7 ורע"מ 4, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2021
  19. ^ שירית אביטן כהן, ‏כל השרים, כל המינויים: כך עומדת להיראות הממשלה החדשה, באתר גלובס, 13 ביוני 2021
  20. ^ טל שלו‏, שנתיים לאחר שנבחר: פרישת אבי גבאי מהעבודה התקבלה באנחת רווחה, באתר וואלה!‏, 13 ביוני 2019
  21. ^   יהונתן ליס, מהתבטאויות נגד השמאל ועד הדחת לבני: כך איבד אבי גבאי את העבודה, באתר הארץ, 12 ביוני 2019
  22. ^ יובל קרני, ירי בתוך הגוש: חילופי האשמות בין כחול לבן לעבודה, באתר ynet, 4 באפריל 2019
  23. ^ רשמי: החלו מגעים בין רע"מ לליכוד; מחלוקת במשותפת, באתר "סרוגים", 29 במרץ 2021
  24. ^ ד"ר לירז מרגלית, ‏שר האוצר אביגדור ליברמן: ממש לא מה שחשבתם, באתר גלובס, 13 ביוני 2021
  25. ^ מורן אזולאי, סער ענה לשאלות שלכם: "בשנים האחרונות הרגשתי אפס הזדהות עם הליכוד", באתר ynet, 9 במרץ 2021
  26. ^ יהונתן ליס, סער לריבלין: תקווה חדשה ממליצה על לפיד להרכבת הממשלה, באתר הארץ, 5 במאי 2021
  27. ^ אמיר אטינגר, ‏לא מתרגשים מבנט: מרצ מתעקשת על תיק החינוך, באתר "סרוגים", 9 במאי 2021
  28. ^ עמיחי אתאלי, איילת שקד: אסכים לשבת תחת נתניהו בממשלה חלופית - גם בכנסת הזו, באתר ynet, 22 ביוני 2022