גיאנה הצרפתית

טריטוריה צרפתית בדרום אמריקה

גִיאָנָה הצרפתיתצרפתית: Guyane française) היא מחוז מעבר לים של צרפת הממוקמת בחוף הקריבי של דרום אמריקה. גובלת בסורינאם במערב ובברזיל בדרום ובמזרח.

גיאנה הצרפתית (מחוז שמעבר לים)
Guyane française
סמל גיאנה הצרפתית
סמל גיאנה הצרפתית
דגל גיאנה הצרפתית
מדינה צרפתצרפת צרפת
מושל רודולף אלכסנדר
נפות במחוז שמעבר לים 2 רבעים, 19 קנטונים, 22 קהילות
בירת המחוז שמעבר לים קאיין
שפה רשמית צרפתית, Guianan Creole עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 83,534 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה Bellevue de l'Inini עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז שמעבר לים 286,618 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 2.4 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 3°59′56″N 53°00′00″W / 3.99886°N 52.99994°W / 3.99886; -52.99994 
אזור זמן UTC -3
https://www.ctguyane.fr/

לחצו כדי להקטין חזרה

אנטארקטיקהאיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומייםצ'ילהאורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרובוליביהברזילאקוודורפנמהונצואלהגיאנהסורינאםקולומביהטרינידד וטובגוקוסטה ריקהאל סלוודורגואטמלהבליזמקסיקוג'מייקהקובההאיטיהרפובליקה הדומיניקניתאיי בהאמהניקרגואהארצות הבריתקנדההאנטילים הקטניםפוארטו ריקואיי קיימןאיי טרקס וקייקוסברמודהסן-פייר ומיקלוןגרינלנדאיסלנדאירלנדצרפתספרדפורטוגלהאיים הקנרייםמרוקולובכף ורדהמאוריטניהמאליבורקינה פאסוחוף השנהבגאנהליבריהסיירה לאוןגינאהגינאה ביסאוגמביהסנגלניז'ראלג'יריהטוגובניןניגריהקמרוןגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהנמיביהדרום אפריקהלסוטובוטסואנהזמביההונדורסגיאנה הצרפתיתאיי פוקלנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של גיאנה הצרפתית

ההתיישבות הצרפתית הראשונה הייתה ב-1604. בגִיאָנָה הצרפתית היו מושבות עונשין עד 1951, הידועה שבהן שכנה באי השדים ובה הוחזקו כאסירים בין היתר אלפרד דרייפוס ואנרי שרייר ("הפרפר").

לאחר כניעת צרפת לגרמניה במלחמת העולם השנייה שמרה גיאנה הצרפתית על נאמנותה לצרפת של וישי. בחודש מרץ 1943 הוחלף שלטון וישי במושבה בהפיכה לא אלימה, בידי ועדה שתמכה בצרפת החופשית, שנתמכה על ידי קציני הצבא במושבה.

גיאנה הצרפתית הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.

ב-1959 הציע שמעון פרס לז'אק סוסטל, שר המושבות הצרפתי באותה תקופה, את החכרת גיאנה לישראל תמורת שני מיליון דולר[1] על מנת שתשמש לה כמושבה. סוסטל הסכים. פרס הצליח לשכנע בעניין זה את הלל דן והם שיגרו משלחת של שבעה אנשים לתור את הארץ הזו. המשלחת חזרה עם דו"ח מפורט וסרט של הביקור. פנחס ספיר התנגד לכך באמרו כי "זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם שימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה". גם דוד בן-גוריון השתכנע שאין לישראל מה לחפש בג'ונגלים של גיאנה. ההצעה נדחתה על ידי הממשלה בישראל.[2][3] גולדה מאיר התנגדה והודיעה שהדבר יקום על גופתה המתה, אך פרס טען לטובת הרעיון.[4][5]

פוליטיקה עריכה

כחלק מצרפת, גִיאָנָה הצרפתית שייכת לאיחוד האירופאי כטריטוריה הגדולה ביותר מחוץ לאירופה.

כלכלה עריכה

מוצרים רבים הנמכרים בגִיאָנָה הצרפתית הם מתוצרת הקהילה האירופית בלבד, דבר שמייקר את מחירם של מוצרי המזון. בהיעדר מוצרי מזון בסיסיים כגון קמח וסוכר שאינם מתוצרת אירופית, קיים שוק שחור של מוצרים איכותיים מתוצרת ברזיל. עקב מחירם הגבוה של המוצרים, אזרח צרפתי העובד ברשויות הממשל השונות (כולל מורים), מקבל משכורת הגבוהה ב-40% מהמשכורת של בעל תפקיד מקביל בצרפת.

מיקומה של גיאנה הצרפתית, קרוב לקו המשווה, כמעט אידיאלי לשיגור לוויינים למסלול גיאוסינכרוני סביב כדור הארץ, ולכן אטרקטיבי לסוכנויות חלל המשגרות לוויינים. הודות לכך נבנה ליד העיר קורו מרכז החלל הגיאני. בין סוכנויות החלל המשגרות לוויינים מקורו אפשר למנות את סוכנות החלל האירופית ואת התעשייה האווירית לישראל ששיגרה את הלוויין עמוס 1 מגיאנה הצרפתית.

גאוגרפיה עריכה

גיאנה הצרפתית ממוקמת לחוף הים הקריבי של דרום אמריקה. כמו שכנתה סורינאם, גם גיאנה הצרפתית ממוקמת בין קווי הרוחב השני לחמישי ביחס לקו המשווה ולכן מתאפיינת במזג אוויר טרופי חם מאוד.

הגבול בין גיאנה הצרפתית וברזיל (730 ק"מ) הוא הגבול הארוך ביותר בין צרפת ושכנותיה.

דמוגרפיה עריכה

רוב התושבים בטריטוריה הם שחורים ומיעוטם לבנים, ילידים אמריקאים ומולטים. האוכלוסייה מרוכזת ברובה בשפלת החוף ואזוריה הדרומיים של הארץ כמעט וריקים מאדם. השפות המדוברות במדינה הן צרפתית וקראולית (שפת המתיישבים באיי הודו המערבית).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהושע סימון, ‏האימפריה הישראלית, באתר גלובס, 17 בינואר 2006
  2. ^ עפרי אילני, הפקולטה למדעי שמעון פרס, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009
  3. ^ מיכאל בר-זוהר:"כעוף החול, שמעון פרס - ביוגרפיה",עמ' 236–238, 2006
  4. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 70 לישראל: עשרה סיפורים שלא הכרתם על מנהיגי המדינה, באתר ynet, 17 באפריל 2018
  5. ^ עמית נאור, תוכנית אוגנדה 2: כששמעון פרס חלם על מושבה ישראלית באמריקה הדרומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 26.07.2022