גיא עד

גיא עד
	גיא עד, תל אביב, 2020
לידה	25 בדצמבר 1963 (בת 60); באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	פרוזה
תקופת הפעילות	מ-1999
הושפעה מ	לאה גולדברג, ארנסט המינגוויי, טנסי ויליאמס, מישל וולבק, פטריק וייט, פרנק זאפה, אלפרידה ילינק, אלזה מורנטה, פטי סמית, משולם עד, פרנסיס סקוט פיצג'רלד, אידה פינק, סטפן צווייג, סופי קאל, ג'מייקה קינקייד, אורלי קסטל בלום, ארתור שניצלר
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2010); פרס דבורה עומר (2022) ;
	https://www.gai-ad.com

גיא עד (נולדה ב-25 בדצמבר 1963) היא סופרת, מתרגמת ועורכת ספרים ישראלית, כלת פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול.

ביוגרפיה עריכה

עד נולדה וגדלה בבאר שבע. אביה, ניצול שואה, היה עיתונאי וסופר. שם משפחתו היה במקור מרקוזה והוא בחר לשנותו לשם "עד", מלשון נצח, כדי לציין את הזיכרון לאירועי חייו.

לאחר מות אביה, כשהייתה בת 17 עברה עם משפחתה להתגורר בתל אביב. שירתה בצה"ל בלשכת הרמטכ"ל ולאחר סיום שירותה הצבאי החלה את לימודי התואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

לאחר סיום התואר הראשון עברה להתגורר בניו יורק, בה השלימה לימודי תואר שני בטיפול פסיכולוגי באמצעות אמנות ועבדה עם חולי אלצהיימר במכון גריאטרי בהארלם, מנהטן.

עד שבה להתגורר בישראל בסוף שנות ה-90 והחליטה לעסוק בתחום הכתיבה^[1].

בעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2010 קיבלה עד את פרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול.

בשנת 2013 ספרה "הבארשבעים" היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר.

שני סיפורים קצרים שכתבה נכללו באנתולוגיות ספרותיות: "המיותרים" באנתולוגיה תל אביב נואר (תורגם גם לאנגלית), ראה אור בשנת 2014. "סינגל מאלט" בקובץ עשרים קצרים, ראה אור בשנת 2017.

עד הייתה מועמדת לפרס ספיר לשנת 2020 על ספרה "ויקי ויקטוריה"^[2].

בנוסף לכתיבה ועריכה עד עוסקת בתרגום מאנגלית לעברית^[3].

מתגוררת בתל אביב, אם לשניים^[4].

ספריה עריכה

אגו מלגו, קובץ סיפורים קצרים. הוצאת בבל, תשנ"ט 1999. עורכת: מיה לוי-ירון.
הרימון 7, רומן, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תשס"ד 2004. עורכת: הילה בלום
דן שחור-לבן, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תשע"א 2011. עורכת: יעל גובר
הבארשבעים, רומן, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תשע"ב 2012. עורכת: הילה בלום
דן קרוב-רחוק, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, תשע"ח, 2018. עורכת: עריכה - יעל גובר
ויקי ויקטוריה, הוצאת אסיה, תש"ף, 2020. עורכת: תמר וייס

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא גיא עד בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גיא עד
גיא עד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
יצירותיה של גיא עד באתר הספרייה הלאומית
הסופרת גיא עד באתר הסימניה
גיא עד באתר האינטרנט של הוצאת כנרת זמורה ביתן
"ויקי ויקטוריה" מאת גיא עד: פרק לקריאה, באתר הארץ, 26 ביוני 2020
ראיון של גיא עד בתוכנית ספרים רבותיי ספרים של ציפי גון-גרוס באתר האינטרנט של גלי צה"ל
גיא עד בפרויקט "סופרים קוראים" - ארכיון הווידאו של סופרי ישראל, מתוך ערוץ היוטיוב סופרים קוראים, ביוזמת מרכז הספר והספריות, מפעל הפיס ובית אריאלה
דפנה לוי, כאבים של אנשים הם הגנרטור שלי, ראיון עם גיא עד, ישראל היום, 24.6.2020
דפנה לוי, ראיון אישי עם גיא עד בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 10 ביוני 2022

הערות שוליים עריכה

^ ביקור בית עם הסופרת גיא עד: הבארשבעים, באתר ספרים
^ פורסמה הרשימה הקצרה, באתר ישראל היום
^ עד גיא, באתר library.osu.edu
^ ויקי ויקטוריה - גיא עד, באתר www.e-vrit.co.il

[1] ביקור בית עם הסופרת גיא עד: הבארשבעים, באתר ספרים

[2] פורסמה הרשימה הקצרה, באתר ישראל היום

[3] עד גיא, באתר library.osu.edu

[4] ויקי ויקטוריה - גיא עד, באתר www.e-vrit.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]


גיא עד, תל אביב, 2020
לידה	25 בדצמבר 1963 (בת 60) באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	פרוזה
תקופת הפעילות	מ-1999
הושפעה מ	לאה גולדברג, ארנסט המינגוויי, טנסי ויליאמס, מישל וולבק, פטריק וייט, פרנק זאפה, אלפרידה ילינק, אלזה מורנטה, פטי סמית, משולם עד, פרנסיס סקוט פיצג'רלד, אידה פינק, סטפן צווייג, סופי קאל, ג'מייקה קינקייד, אורלי קסטל בלום, ארתור שניצלר
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2010) פרס דבורה עומר (2022)
https://www.gai-ad.com