גילה גולדשטיין
גילה גולדשטיין (18 בדצמבר 1947 – 4 בפברואר 2017) הייתה שחקנית, אמנית, וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ושל אגודת הלהט"ב בישראל. גולדשטיין נחשבה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל[1]. בעבר הייתה עובדת מין[2].
 | |
| גילה גולדשטיין בצעירותה | |
| לידה |
18 בדצמבר 1947 טורינו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2017 (בגיל 69) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1983–2017 (כ־34 שנים) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גילה נולדה בשם אברהם גולדשטיין בטורינו שבאיטליה, עלתה לישראל בילדותה וגדלה בחיפה.
כשהייתה בת 13, גילתה את זהותה המגדרית ויצאה מהארון. הוריה ומשפחתה לא קיבלו את שונותה, ובעקבות זאת היא לא יכלה להמשיך להתגורר בבית הוריה, ונאלצה לעבוד בזנות על מנת לקיים את עצמה, תחילה בגן הזיכרון ובגן בנימין בחיפה, ומאוחר יותר ברחוב הירקון בתל אביב. באותם ימים הניחה את יסודות הקהילה הטרנסית בישראל עם שלוש טרנסיות נוספות, ובהן אפרת טילמה וננסי שניידר[3]. לטענת שניידר, שגדלה עם גולדשטיין בחיפה ויחד הן פיתחו את זהותן המגדרית, השם גילה ניתן לה בילדותה על שם השחקנית גילה גולן[4].
ב-1965 נסעה גולדשטיין לבלגיה ושם עברה ניתוח להתאמה מגדרית.
בתחילת שנות ה-70 עברה לאירופה, שם עבדה כחשפנית וכרקדנית. כששבה לארץ הייתה אמנית הבית של מועדון הלילה רודיק ובבר, בר 51, ודמותה שימשה השראה לאחת הדמויות בסרטו של עמוס גוטמן "בר 51".
בשנות ה-90 הקליטה את השירים המקוריים: "יאללה גילה", "הגברת מבקשת עוד", "כולם לרקוד" ו"שיר הגאווה", והופיעה איתם במועדון אלנבי 58. בשנת 1998 הגישה עם דורון אורסיאנו את תוכנית הלילה "סינדרלה יוצאת מהארון" בתחנת הרדיו 99FM.
בשנת 2003 זכתה בפרס "יקירת הקהילה" של קהילת הלהט"ב. בשיקולי השופטים נכתב כי הפרס ניתן לה ”על היותה נציגה בולטת של דור, אשר לא היסס לחיות לפי זהות מגדרו ובנראות מוחלטת, למרות הדחייה, הרדיפות והתלאות הרבות שעברו בשל כך”. בשנת 2005 זכתה בפרס שחקנית המשנה בפסטיבל לקולנוע קווירי במיאמי על תפקידה בסרט "ילדים טובים" של הבמאי יאיר הוכנר. בשנת 2010 כיכבה בתפקיד אורח בסדרה חסמבה דור 3 של התסריטאי דרור נובלמן. באותה שנה הועלה סרט תיעודי על חייה, שהוקרן במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בשם "זה גילה, זה אני", בבימויו של אלון ויינשטוק[5].
במהלך השנים ליוותה ונתנה ייעוץ ועידוד לנשים טרנסיות בשלבי המעבר השונים שפנו אליה, והשמיעה את קולן.
במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2015, ניתן לה הכבוד לעמוד בראש המצעד כאורחת הכבוד, כהוקרה על תרומתה למאבק הלהט"בי בישראל[6].
על המצבה נכתב: "הייתי מה שרציתי, עכשיו תורכם להיות..."
מותה עריכה
גולדשטיין נפטרה ב-4 בפברואר 2017 בבית החולים איכילוב לאחר אירוע מוחי. בת 69 הייתה במותה[7]. היא נקברה בבית העלמין ירקון בהשתתפותם של מאות ידוענים ואנשי קהילת הלהט"ב[8]. על גבי מצבתה נרשם השם גילה גולדשטיין, והמשפט: "הייתי מה שרציתי, עכשיו תורכם להיות...".
הנצחה עריכה
בשנת 2011 הושק "פרויקט גילה להעצמה טרנסית", על שמה של גולדשטיין. מתנדבי הפרויקט מעניקים ייעוץ משפטי בנושאים הקשורים בהדרה על רקע שונות מגדרית, סיוע במתן פתרונות דיור ארעיים ברחבי הארץ לטרנסים וטרנסיות שנפלטו מביתם עקב מצבם, סיוע בליווי אישי למיצוי זכויות, ועוד.
בשנת 2022 החליטה עיריית רמת השרון לקרוא רחוב על שמה של גולדשטיין[9].
ב-4 ביוני 2023, משמלאו 20 שנה לזכייתה בפרס "יקירת הקהילה" של קהילת הלהט"ב, בחרו בגוגל ישראל לציין את המועד. באותו יום שונה סמליל דף הבית של האתר בעברית לדודל המנציח את דמותה[10].
פילמוגרפיה עריכה
- 2010: חסמבה דור 3, זה גילה, זה אני
- 2008: פאקינג דיפרנט תל אביב
- 2005: ילדים טובים
- 2000: פרא
קישורים חיצוניים עריכה
גילה גולדשטיין, ברשת החברתית אינסטגרם- גילה גולדשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
גילה גולדשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- גילה גולדשטיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- גילה גולדשטיין, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- יניב הלפרין, רמי הסמן וגילה גולדשטיין נבחרו ליקירי הקהילה, באתר gogay, 24 במרץ 2003
- חני יודל, זה גילה המוקדם, באתר nrg, 27 ביוני 2010
- יואב זהבי, גילה גולדשטיין, מראשונות הטרנסג'נדריות בישראל, משלימה עם ההתבגרות, באתר "Time Out ישראל", 3 ביוני 2015
- ניר סלונים, נפרדים מאייקון: גילה גולדשטיין הלכה לעולמה בגיל 69, באתר מאקו, 5 בפברואר 2017
- משפחתה של גולדשטין: לא ביקשנו לקבור אותה תחת שם אחר, מערכת WDG, 7 בפברואר 2017
- "גילה גולדשטיין הייתה גם זונה, אבל בעיקר זמרת ואמנית", באתר וואלה!, 9 במרץ 2017
- ערוץ ה-YouTube של גילה, הכולל ביצועים לשיריה המקוריים
עמוד ההנצחה באינסטגרם של גילה גולדשטיין, ברשת החברתית אינסטגרם- הסרט "פרא", בפורטל הסרטים הישראלי
הערות שוליים עריכה
- ^ ניר סלונים, נפרדים מאייקון: גילה גולדשטיין הלכה לעולמה בגיל 69, באתר מאקו, 5 בפברואר 2017
- ^ פוסט על פרויקט גילה להעצמה טרנסית, באתר פייסבוק
- ^ ערן רוזנצויג, "השוטר צחק על החלום שלי להפוך לאישה", באתר ישראל היום, 6 ביוני 2018
- ^ ריאיון עם ננסי שניידר, פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית, מרץ, 2017
- ^ גילה גולדשטיין, הסיפור האמיתי, באתר וואלה!, 23 ביוני 2010
- ^ יואב זהבי, גילה גולדשטיין, מראשונות הטרנסג'נדריות בישראל, משלימה עם התבגרות, באתר "Time Out ישראל", 3 ביוני 2015
- ^ סופו של עידן - גילה גולדשטיין הלכה לעולמה, באתר WDG, 5 בפברואר 2017
- ^ איתי בלומנטל, הטרנסג'נדרית הראשונה של תל אביב נקברה כגבר, באתר ynet, 6 בפברואר 2007
- ^ רענן בן צור, רחוב ברמת השרון ייקרא על שם טרנסג'נדרית: "מסר למתנגדים ללהט"ב", באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
- ^ הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון גילה גולדשטיין, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)