גינס (בירה)

בירה כהה מסוג סטאוט

גינסאנגלית: Guinness) היא בירה כהה מסוג סטאוט המבושלת במבשלת סנט ג'יימס גייט בדבלין, אירלנד, על ידי חברה בעלת אותו שם שנוסדה על ידי ארתור גינס, בשנת 1759. בירה גינס מכילה חנקן, בנוסף לפחמן דו-חמצני, במטרה להפחית את טעמה החומצי של החומצה הפחמתית, תוצר ההמסה של הפחמן הדו-חמצני במים. בזאת שונה גינס מבירות "אקסטרה סטאוט" אחרות.

גינס
סוג מותג בירה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן דיאג'יו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא אירלנדאירלנד אירלנד
מועד הכנה ראשוני 1759 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

למרות התדמית של "ארוחה שלמה בכוס" שהודבקה לעיתים לבירה גינס, היא מכילה רק 198 קלוריות לפיינט (כחצי ליטר), פחות מאשר חלב רזה או מיץ תפוזים.

החברה נמצאת כיום בבעלות יצרנית האלכוהול הבריטית דיאג'יו, שמאפשרת גם לזכיינים בארצות אחרות לייצר אותה, אך מבקרים רבים טוענים כי במקרים אלו טעמה שונה[דרוש מקור]. ניגריה היא השוק השלישי בגודלו, והצומח מהר מכולם, בו משווקת בירה גינס.

בשנת 2017 המבשלה שינתה את הדרך בה היא מסננת את השמרים מהבירה. לפני כן, הסינון היה נעשה בעזרת "דבק דגים" (מעיים של דגים). השיטה החדשה נעשית בעזרת קרניים אולטרה-סגולות ואיננה כוללת שימוש בבעלי חיים.

מבשלת גינס

עריכה
 
שתי כוסות בירה גינס על רקע העיר דבלין, כפי שהיא נשקפת ממרכז המבקרים

המבשלת נוסדה על ידי ארתור גינס שחכר מבשלת שיכר קטנה בדבלין, ב-1759, והתמחה בבירות ales ו-porter. בשנת 1886 הנפיקו בני הדור השלישי את החברה בבורסת לונדון,

בשנות ה-50 של המאה ה-20, מבשלת ארתור גינס החלה לייצר גם סוגי בירה ומשקאות אלכוהוליים אחרים כבירת הלאגר "הארפ", הבירה האדמדמה "סמית'וויקס" והבירה "קילקני". ב-1955 הושק ספר השיאים של גינס. בשנות ה-70 של המאה ה-20 רכשה גינס יותר מ-200 עסקים בתחומי המזון, המשקאות והמסעדנות[1].

חובבי הבירה יכולים לבקר במחסן הכשות הישן של המבשלה בדבלין, שהוסב למרכז מבקרים, המתואר לעיתים כ"דיסנילנד של חובבי הבירה". מרכז המבקרים מציע חוויה אינטראקטיבית המספרת את סיפור ייצור הבירה וההיסטוריה של גינס ואפוף בריח לתת קלוי הנישא למרחוק[2].

סמלה של גינס הוא הנבל של הגיבור האירי בריאן בורו, בן המאה ה-11, השמור עד היום בטריניטי קולג' שבדבלין. נבל זה הוא גם סמלה של אירלנד מאז ימי הנרי השמיני (המאה ה-16). הרפובליקה של אירלנד היא המדינה היחידה שסמלה הוא כלי נגינה. גינס משתמשת בסמל הנבל משנת 1862, אך בסמלה הוא מופנה שמאלה ולא ימינה כבסמל המדינה.

בשלהי חודש דצמבר 2009, נשרף כליל מפעל גינס בדבלין, עקב סיבוך בעבודות תחזוקה שגרתיות. במהלך התקנת גג באחד מ-12 המחסנים במפעל, מסיבה שאינה ברורה, התלקח המחסן - ומייד אחריו עלו באש המחסנים האחרים. אלפי ליטרים של הבירה התאדו בשמי דבלין. לאחר פרסום הדבר, נרשמו מספר אירועים חריגים בקרב אוהדי הבירה בעולם: התקיימו אספות הזדהות ואף פורסמו כמה שירי קינה.

מזיגה והגשה

עריכה

טמפרטורת ההגשה המיטבית של גינס נחשבת ל-13°C, גבוהה בהרבה מהמקובל לבירות אחרות. עם זאת, העדפה זו אינה מחייבת ויש הנוהגים למזוג גינס בטמפרטורה של 4 עד 7 מעלות צלזיוס.

יש למזוג את בירת הגינס באיטיות, שני שלישים נמזגים והכוס מונחת "להרגע", אז מוסף השליש האחרון. מסע הפרסום של גינס טוען ש"פיינט מושלם נמזג ב-119.5 שניות", אך במדינות כארצות הברית לרוב מתעלמים מכך ומוזגים את הכוס כולה בבת אחת.

בנוסף למזיגה האיטית, רבים מאמינים כי זו מסורת אירית לסיים את המזיגה בתנועה היוצרת דמות עלה תלתן בקצף שבראש הכוס, ואכן מוזגים רבים נוהגים כך. מיתוס אחר טוען שגינס מבושלת במים מנהר הליפי שבדבלין, הסמוך למבשלת סנט ג'יימס. למעשה המים מגיעים ממעיינות באזור ויקלו שמדרום לדבלין.

הבועות השוקעות מטה

עריכה

ידועה התופעה המעניינת של הבועות השוקעות מטה בכוס. תופעה זו נחשבה לבלתי אפשרית מבחינה מדעית ולאשליה הנובעת משתייה מרובה מדי של גינס.

מחקרים שנערכו ([1], [2], [3]) בעזרת מצלמה במהירות גבוהה מוכיחים כי אכן הבועות בכוס גינס שוקעות מטה.

תופעה זו מוסברת בכך שנוצר גרר בין הבירה הסמוכה לדופן הכוס לדופן עצמה, ולכן הבועות באזור זה עולות מעלה לאט יותר מאלו שבמרכז הכוס. הבועות העולות שבמרכז הכוס סוחפות עמן נוזל ונוצר "עמוד" של בירה הנעה מעלה במרכז הכוס, מהר יותר מאשר בשוליים. תנועה זו גורמת לנוזל בשולי הכוס "להשאב" מטה ולקבל תנועה בכיוון ההפוך, מה שמתגבר על נטיית הבועות בשולי הכוס לצוף וגורם לתנועה שלהן מטה. בשל היות בירה גינס כהה ואטומה למדי, הצופה מבחוץ מבחין רק בבועות היורדות מטה הסמוכות לשולי הכוס.

פרסום

עריכה
 
מודעת פרסום של גינס עם הטוקן

לגינס היסטוריה ארוכה של פרסום, החל מפרסומות טלוויזיה זוכות פרסים עד לפוסטרים ותחתיות לכוסות הבירה.

סדרת פרסומות ידועה במיוחד היא אוסף של מודעות משנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, רובן נוצרו על ידי האמן ג'ון גילרוי ונשאו סיסמאות כגון: "יום נפלא לגינס" - "Lovely Day for a Guinness", "אלוהים אדירים הגינס שלי" - "My Goodness My Guinness", "גינס לכוח" - "Guinness for Strength","גינס עושה אותך חזק" - "Guinness Makes You Strong", "גינס טובה עבורך" - "Guinness is Good For You"

רבות מן התמונות הציגו בעלי חיים שונים כאשר הבולט בהם הוא הטוקן שמופיע במספר מודעות וציורו מזוהה עד היום עם הבירה, לא פחות מאשר סמל הנבל.

מבחר הבירות

עריכה

בירת גינס זמינה במספר סוגים:

  • בירה גינס סטאוט מהחבית ("דראפט").
  • בירה גינס בבקבוק, הכוללת מנגנון פיזור גזים[3] (פטנט רשום) המדמה את טעם הבירה מהחבית.
  • בירה גינס בפחית הכוללת מנגנון דומה.
  • גינס אקסטרה סטאוט בבקבוק, בעלת ריכוז אלכוהול גבוה יותר.
  • גינס המיועדת לחיי מדף ארוכים יותר.
  • גינס "טרופיקל סטאוט", בעלת ריכוז אלכוהול גבוה במיוחד, המיועדת להשתמר במזג אוויר חם.
  • גינס "פוריין אקסטרה סטאוט" המשוקת במערב אפריקה.
  • מלטה גינס, משקה מתוק נטול אלכוהול הנמכר במערב אפריקה.

גינס בישראל

עריכה

הבירה משווקת בישראל על ידי מבשלות בירה ישראל בע"מ מקבוצת החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) ביחד עם המותגים קרלסברג וטובורג[4]. בשנת 1997 אף הודיעה שתייצר את בירה גינס בישראל, אך הדבר לא יצאה לפועל והבירה עדיין מיובאת לישראל מאירלנד[5].

אחד ממנהלי החברה בעבר, היה וולטר גינס, הברון הראשון ממוין, הידוע כלורד מוין שנרצח בקהיר על ידי חברי הלח"י.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גינס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גינס: בירה ומשקאות חריפים - ברווח שיא, באתר גלובס, 14 במאי 1997
  2. ^ מאור בוכניק, ללכת בעקבות האלכוהול: סיורים במבשלות הבירה הטובות באירופה, באתר הארץ, 13 במאי 2011
  3. ^ פטנט הגזים נשאר אך ורק בפחיות גינס (השחורות), בבקבוקים חדלו להוסיף את הפטנט, הקרוי גם "תולעת", מאמצע 2005.
  4. ^ מבשלות בירה ישראל בפעילות שיווקית לקראת חג הבירה האירי, באתר הארץ, 14 במרץ 2005
  5. ^ זהבה דברת, ‏קרלסברג תייצר בירה גינס בישראל, באתר גלובס, 13 בפברואר 1997