הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות
הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות הוא הכינוי להטבלה ההמונית בכפייה של יהודי פורטוגל, וחיובם בכוח להמיר דתם לנצרות, בשנת 1497.
רקע
עריכהכשני שלישים מיהודי ספרד, שנדרשו לעזוב את בתיהם בגירוש יהודי ספרד בשנת 1492, נמלטו לפורטוגל הסמוכה. ז'ואאו השני, מלך פורטוגל אישר ליהודי ספרד להיקלט בפורטוגל למשך שמונה חודשים, תמורת תשלום כופר. מוערך שמעל מאה ועשרים אלף מיהודי ספרד עברו לפורטוגל. רובם לא עזבו בתום שמונת החודשים שהוקצבו להם, והתווספו לאוכלוסייה היהודית המקומית.[1]
היסטוריה
עריכהבשנת 1496 חל המפנה. מנואל הראשון, מלך פורטוגל (אשר מלך בשנים 1495–1521), ביקש להינשא לאיזבלה בתם של המלכים הקתוליים מספרד, פרננדו השני ואיזבלה. אלו הציבו בפניו תנאי לנישואים: גירוש כל היהודים מפורטוגל. המלך מנואל נענה להם, וב-5 בדצמבר 1496 הוציא צו גירוש ליהודי המדינה. באותה שנה הגלה כ-2,000 ילדים[2] עד גיל 10 של משפחות יהודיות שלא הצליחו לשלם את מיסי המלך. הילדים הוגלו לאיי סאו טומה ופרינסיפה כחלק מתהליך הקולוניאליזם של מערב אפריקה. כשנה לאחר מכן נותרו באי רק 600 ילדים חיים. חלקם ניסו לשמור על צביון יהודי, אך עד המאה ה-18 לא נותרה נוכחות יהודית באיים.[3] לאחר מספר חודשים, החליט המלך להחליף את הגירוש בטבילה כפויה לנצרות. בתי הכנסת ובתי הספר עוקלו, ספרים יהודיים נשרפו, וילדים מגיל שלוש עד 14 נלקחו מהוריהם והומרו לנצרות.[1] במהלך חודש אפריל של אותה שנה הובאו היהודים למרכזי הערים, בתואנה כי ספינות מחכות להם בנמלים על מנת להוציא אותם מן הארץ. אך שם, בכיכרות הערים התבררו ממדי ההונאה. במסגרת הטבלה כפויה הותזו עליהם טיפות מים ש"קודשו" בברכת כהן דת נוצרי. ההטבלה הכפויה לוותה במחזות קשים וקורעי לב. בעיר ליסבון נכלאו רבבות יהודים במחנה האשטאוש במטרה לנצרם. אנשים שלא הגיעו להטבלה בהסכמה, הובאו בכוח, ונערך בהם טקס ההטבלה. בכך הוכרו יהודי פורטוגל על ידי המדינה כנוצרים, וחויבו על פי חוק המדינה בכל חוקי הנצרות.
על פי חוקי המדינה, נוצרים שהוטבלו, אף אם בכפייה, היו מחויבים לחיות חייהם כנוצרים. אם הוכח כי כפרו בנצרות, כלומר האמינו או עסקו בדת אחרת, כדוגמת היהדות, או לחלופין בכישוף ובעבודת אלילים, היה עונשם כבד, ולעיתים קרובות מוות בעינויים. החקירה והעונשים הכבדים בוצעו על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה הפורטוגזית, שהייתה ידועה לשמצה באופן התנהלותה האכזרי.
מבחינה חוקית, לא נותרו בפורטוגל יהודים מאז שנת 1497. חלק מהיהודים לשעבר הפכו לנוצרים לכל דבר ונטמעו באוכלוסייה הפורטוגלית. חלק אחר, שהתנהגו כלפי חוץ כנוצרים, היו למעשה אנוסים, שמרו בסתר את זהותם כיהודים ואת דיני הדת היהודית כפי יכולתם, ונישאו בינם לבין עצמם, בעוד שכלפי חוץ התנהגו כנוצרים.
העוינות כלפי היהודים שהמירו בכפייה את דתם לא פסקה. כעשר שנים לאחר ההטבלה בכפייה, בין 19 לבין 21 באפריל 1506, נרצחו כארבעת אלפים יהודים שהוטבלו לנצרות, בפוגרום ליסבון.[4][5]
הגירת האנוסים מפורטוגל
עריכה
ערך מורחב – אנוסים
מאחר שבאופן רשמי לא נותרו יהודים בפורטוגל, לא ניתן לדבר על "גירוש היהודים". עם זאת, במהלך עשרות השנים שלאחר מכן, הייתה הגירה איטית אך שוטפת של נוצרים אנוסים מפורטוגל. בשנת 1499 אסר מלך פורטוגל על "הנוצרים החדשים" לצאת מתחומי פורטוגל. בתי המשפט של האינקוויזיציה רדפו את "הנוצרים החדשים" שנחשדו באי ציות לדת הנוצרית. הדבר בא לידי ביטוי בלמעלה מ-10,000 מקרים של שריפת אנוסים על המוקד ב"אוטו דה פה".
רבים מהנוצרים החדשים נותרו בפורטוגל, ובמהלך השנים סיגלו לעצמם חיים כנוצרים. אחרים היגרו, באופן איטי אך שוטף, והגיעו בעיקר לאמסטרדם, בירת הולנד, שבה הוקמה קהילה יהודית פורטוגזית גדולה. הולנד נחשבה כמקום סובלני יחסית מבחינה דתית. אנשי הדת הנוצרים הקלוויניסטים בהולנד גילו יחס עוין לקתולים ולבית המשפט של האינקוויזיציה. חזרתם ליהדות בגלוי של הנוצרים האנוסים יוצאי פורטוגל, והקמת הקהילה היהודית, התקבלו ללא התנגדות. הקהילה היהודית הפורטוגלית באמסטרדם הייתה בראשית העת החדשה מהקהילות החזקות והאמידות באירופה. הפילוסוף ברוך שפינוזה והרב מנשה בן ישראל היו בין יוצאיה.
לאחר הפוגרום בליסבון בשנת 1506, ניתנה ליהודים רשות מהמלך לצאת מהמדינה. רבים מהם היגרו לאימפריה העות'מאנית, בעיקר לסלוניקי ולקונסטנטינופול, וגם לצפון מרוקו. מספר דומה של יהודים היגר לאמסטרדם, לצרפת, לברזיל, לקוראסאו, לאיים האנטילים, לסורינאם ולניו אמסטרדם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- יצחק טסלר, פורטוגל, מסורת של פחד: האנוסים יוצאים מהארון, באתר ynet, 3 באוגוסט 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2
רות אלמוג, כך, בסתיו 1497, חדלה להתקיים יהדות פורטוגל, באתר הארץ, 15 בפברואר 2016
- ^ ראה עדותו של רבי יצחק אברבנאל על כך בפירושו לתורה שמות ז׳:כ״ו
- ^ Sao Tome & Principe Virtual Jewish History Tour באתר Jewish Virtual Library
- ^ אריק זרה, פוגרום בלב ליסבון, "ישראלי בפורטוגל", 31.6.2016
- ^ אלינער ברקת, פורטוגל מבקשת סליחה, חכמות בנתה ביתה, 4.07.2014
