גיתית

מושב בגבול בקעת הירדן והשומרון

גיתית (גִּתִּית) היא התנחלות ומושב בגבול בקעת הירדן והשומרון, משתייך לארגון משקי חרות בית"ר ולמועצה אזורית בקעת הירדן. שטח היישוב כ-1,500 דונם ומתגוררות בו כ-100 משפחות. היישוב קרוב למעלה אפרים ולמבצר הקדום אלכסנדריון.

גיתית
Gitit.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎309 מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 498 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
http://www.gittit.co.il

הקמת היישובעריכה

היאחזות נח"לעריכה

היישוב היה אמור לקום בקיץ 1972 על אדמות מדינה ואדמות נפקדים של הכפר עקרבה, אולם לאחר ביקורת ציבורית על שצה"ל ריסס שדות מעובדים ליד עקרבה, הקמת היישוב הושעתה[3]. ב-24 באוגוסט 1972, לאחר שנתקבל אישור להקים את היישוב, מיהר אלוף הפיקוד רחבעם זאבי להעלות את היאחזות "נח"ל גיתית" באישון לילה על הקרקע[4]. בעת תכנון היישוב הוא נקרא תל טל על שם הר טוויל הסמוך, אולם רחבעם זאבי העדיף את השם גיתית[5] על שמו של כלי נגינה עתיק הנושא את אותו השם, אשר צורתו מזכירה את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב[6].

במשך מספר חודשים התגוררו חיילי הנח"ל בנקודה זמנית באוהלים, ובדצמבר 1972 החלה בנייה של מבנים טרומיים בנקודת הקבע[7]. בינואר 1973 עברה ההיאחזות לנקודת הקבע שלה[8]. לגיתית נמסרו 2,800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר עקרבה[9][10].

בנובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש שמחבר את גיתית למכורה וחמרה[11]. באמצע פברואר 1973 פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד[12][13]. ערב יום הזיכרון תשל"ד (אפריל 1974) נהרגו חמישה מחיילי ההיאחזות בעלות רכבם על מוקש[14]. כיום יש אנדרטה בכניסה ליישוב ובה חרותים על אבן שמות חמשת החיילים שנהרגו. במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הטקס מתחיל משם.

חירות בית"רעריכה

ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975 בידי משקי חירות בית"ר[15]. היישוב קם כמושב שיתופי, צורת התיישבות שהשתנתה למושב "רגיל" מאוחר יותר. המושב סבל בראשיתו מקשיים כלכליים ובאוגוסט 1979 הודיע ארגון הקניות שלו שהוא מפסיק לספק לו אשראי בגלל חובות[16]. בעקבות זאת קיבל המושב סיוע מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, תוך שהחטיבה מפעילה הדרכה וביקורת משקית[17] אולם החובות של המושב המשיכו לגדול[18].

היישוב במאה ה-21עריכה

עד 2003 אכלס היישוב משפחות חילוניות בלבד. עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים ליישוב, חברי היישוב החליטו לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות. ב-2002 הוקמה בגיתית ישיבה גבוהה, וסביבה התפתח גרעין של 7 משפחות דתיות-לאומיות שרובן אינן חקלאיות. בסוף שנת הלימודים תשס"ו התפרקה הישיבה.

המתיישבים הדתיים נשארו במקום, ובנו בו בתי קבע. נכון לשנת 2018 המושב הוא בעל אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים, כ-100 משפחות (נכון לאוגוסט 2019).

החקלאים במושב מגדלים תאנים, ענבים וכ-200 דונם תמרים במטע שיתופי ו-400 דונם בבעלות פרטית של מספר חברים. כמו כן קיימים בו לולים לגידול פטמים. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גיתית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ נחום ברנע, הושעתה הקמת ישוב ליד הכפר עקרבה, דבר, 11 באוגוסט 1972
  4. ^ צבי אילן, ימים ראשונים בנח"ל גתית, דבר, 28 באוגוסט 1972
    נחום ברנע, פארודיה על חומה ומגדל, דבר, 8 בנובמבר 1972
  5. ^ נחום ברנע, אבות רבים להתנחלות, דבר, 30 בינואר 1973
  6. ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1821), ‏10 ביוני, 1980
  7. ^ בצי אילן, החלה הבנייה בנחל גיתית, דבר, 13 בדצמבר 1972
  8. ^ א. כנרתי, היאחזות גתית בבקעה עוברת היום למקומה הקבוע, דבר, 4 בינואר 1973
  9. ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  10. ^ צבי אילן כותב שנמסרו למקום גם קרקעות שהופקעו לצורכי ביטחון: צבי אילן, ארץ יהודית נוצרת במדבר שומרון, דבר, 22 בדצמבר 1972
  11. ^ גיתית - האחזות חדשה בגב ההר, דבר, 24 בנובמבר 1972
  12. ^ אהוד גוט, נפרץ תוואי לכביש חדש מקביל לכביש בקעת הירדן, מעריב, 20 בפברואר 1973
  13. ^ מנחם תלמי, כביש תכנית אלון - על מה המהומה?, מעריב, 23 בפברואר 1973
  14. ^ יוסף ולטר, מטמיני המוקש בגיתית באו כנראה מכפר באזור שומרון, מעריב, 26 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, דבר, 30 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, מעריב, 9 במאי 1974
  15. ^ גיתית אוזרחה, דבר, 17 בדצמבר 1975
  16. ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
    יצחק בן חורין, ארגון הקניות הפסיק את האשראי, מעריב, 15 באוגוסט 1979
  17. ^ יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
  18. ^ אהרן פריאל, ארגון הקניות יתבע לדין, מעריב, 6 באפריל 1984


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.