גלה סקשטיין
גלה (געלע) סקשטיין (בפולנית: Gela Szeksztajn-Lichtensztajn; 1907 – 1943) הייתה אמנית וציירת יהודיה פולנייה. היא ידועה בעיקר בזכות פורטרטים וציורים נוספים שלה שהוטמנו בתוך ארכיון רינגלבלום בגטו ורשה בזמן השואה. התמונות נמצאו לאחר מלחמת העולם השנייה, ומוחזקות כיום בעיקר בארכיון של המכון היהודי הפולני ההיסטורי בוורשה.
 | |
| גלה (געלע) סקשטיין | |
| לידה |
1907 וורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1943 (בגיל 36 בערך) לא ידוע |
| לאום | יהודיה, חיה בפולין |
| מקום לימודים |
אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה  |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | ריאליסטי |
  | |
קורות חיים עריכה
השנים לפני מלחמת העולם עריכה
גלה נולדה בווארשה ב-1907 במשפחת פועלים. מוצא אימה היה ממשפחת לנדאו שנחשבה למשפחה בעלת ייחוס, ואביה היה סנדלר. הראשון שגילה את כישרונותיה האומנותיים היה הסופר ישראל יהושע זינגר. בתיווכו הכירה מספר אנשים והודות להם זכתה במלגה לחודשיים של לימודים באקדמיה לאומנויות בקרקוב מטעם משרד הדתות וההשכלה הציבורית.
גלה חייתה בקראקוב שלוש עשרה שנים. הקריירה האומנותית שלה, אשר החלה ב-1930, קשורה כמעט לגמרי עם ורשה אף על פי שהחלה לגור בה בקביעות רק מ 1937. היא נהגה להגיע לבירה החל מ 1931 לתערוכות של יוצרים יהודיים וגם הציגה בהן בין 37–1931. היא חזרה לישיבת קבע בוורשה ב 1937, כנראה עקב ההכרות עם ישראל ליכטנשטיין ותוכניתם להינשא. הודות לקשרי בעלה קיבלה עבודה כמורה לציור ומלאכת יד בבתי ספר יהודיים. סוף שנות השלושים הייתה תקופה פעילה מאוד בחייה, ורוב יצירותיה נוצרו בתקופה זו. בשנת 1938 הגיעה לבשלות אמנותית וזכתה להכרה מצד מבקרי האמנות.
גלה התמחתה באקווארלים וברישום. תמונת השמן היחידה הידועה שלה נמצאת בהשאלת המשפחה במוזיאון לאומנות ביד ושם. היא ציירה בעיקר פורטרטים, אך גם נופים וטבע דומם. היא השתייכה לחוג האומנים הווארשאיים שהושפעו מאקול דה פאריס כמו פליקס פרידמן ואפרים ומנשה סיידנבטל. חוגי האומנים אליהם השתייכה מנו לפני 1939 כשמונים איש, ואשר יחד עם סופרים, אנשי תיאטרון ומוזיקה יצרו סביבה תוססת של תרבות יהודית בווארשה. בנוסף, התיידדה גלה עם הסופרים שהשתייכו לארגון סופרים ועיתונאים יהודיים, שגם בעלה היה אחד מהם. היא הרבתה לצייר פורטרטים של ידידיה ומכריה מחוגי הסופרים והאמנים. תמונות אלה צוירו לרוב על נייר מפיות דק, ומתארות בכישרון רב את פניהם.[1][2]
תקופת המלחמה עריכה
אין מידע רב על חייה מספטמבר 1939 ועד לאפריל 1943. מזמן פרוץ המלחמה תולדותיה שלובים בתולדות בעלה. בסוף 1939 ותחילת 1940 סגרו השלטונות הגרמניים את כל המוסדות היהודיים בתחומי התרבות, החינוך והדת. נציגי האינטליגנציה ואנשי האומנויות מצאו עצמם במצב קשה מאוד ובלי כל אמצעי קיום. הם ניסו לשרוד על ידי ארגון פעילות בבתי התמחוי. אחרים הצליחו לנהל פעילות תרבותית גלויה והשתלבו גם בסיוע לנזקקים תחת המטרייה של ז.ס.ס. (ארגון יהודי לעזרה הדדית בגטו).
זמן מה לפני סגירת הגטו, ב-4 בנובמבר 1940 ילדה גלה בת; בני הזוג קראו לה מרגלית. במשך שלוש השנים של החיים בגטו ניסו הליכטנשטיינים להמשיך בפעילותם שמלפני המלחמה. ישראל, פרט לפעילותו ב"עונג שבת", היה פעיל גם בארגוני הסיוע, היה שייך להנהלת המטבח של בית הספר מספר 145, ששכן בקומה השנייה של הבניין ברחוב נובוליפקי 68. גלה לימדה שם ציור, הכינה תערוכות של עבודות תלמידים והכינה תלבושות להצגות. תרומתה זכתה להכרה ולהוקרה רבה.
היא המשיכה את פעילותה האומנותית, אך בהיקף קטן יותר. סקשטיין התרכזה בציור הפורטרטים כדי לשמר לדורות הבאים את דמויות האנשים שנידונו להשמדה. היא ציירה את פניהם של הילדים שבאו למטבח, של בתה, של בעלה, של העובדים בבית הספר, מכריה והסופרים הידועים מלפני המלחמה. לתקופה זאת שייך גם האוטופורטרט.
ב-21 ביולי 1942 הוקף הגטו על ידי המשטרה והצבא. ביום המחרת הופיעו כרזות על קירות הבתים בדבר "יישוב מחדש של יהודי ורשה במזרח". לאמתו של דבר החלו הגרמנים את שליחת היהודים מווארשה למחנה ההשמדה בטרבלינקה. ה"אקציה" נמשכה בהפסקות עד ל-21 בספטמבר 1942. בסך הכול נשלחו מהגטו 300,000 יהודים. במהלך יולי ואוגוסט הכינה גלה את ציוריה להסתרה. מהכתוב בצוואתה ברור מאוד שהייתה מודעת לגורל המצפה להם. נראה שאז חתמה על הציורים בראשי תיבות שמה ביידיש והוסיפה הסברים לזיהוי. בימים הראשונים של אוגוסט החביא ישראל ליכטנשטיין עם שני תלמידיו, דוד גראבר ונחום גז'יבץ', את הארכיון במרתף של רחוב נובוליפקי.[2][1]
גורלה של גלה סקשטיין במשך החודשים מאוגוסט 1942 ועד למאי 1943 אינו ברור.
מורשת עריכה
בספטמבר 1946 מתחת להריסות בית הספר על שם בר בורוכוב ברחוב נובוליפקי 68 בווארשה, נמצאו עשרה ארגזי מתכת, אשר הכילו את החלק הראשון של הארכיון המחתרתי של גטו ורשה. באחד הארגזים נמצא גם האוסף של הציירת גלה סקשטיין יחד עם תיעוד פעילותה האומנותית, עם תמונותיה והצוואה שלה ושל בעלה ישראל ליכטנשטיין (1904-1943).
ליכטנשטיין היה סופר ומורה, אשר עבד בבתי ספר בווארשה, ובזמן הכיבוש היה חבר בקבוצה המחתרתית שנוסדה על ידי עמנואל רינגלבלום, "עונג שבת". ב-18 ביולי 1942, תאריך האקציה הגדולה בגטו, החליטה ההנהלה של "עונג שבת", כי חייבים להחביא במרתפי בית הספר את החומרים שנאספו, ואשר תיעדו בדייקנות מרבית את חיי היהודים תחת הכיבוש הנאצי. המשימה הוטלה על ליכטנשטיין, אשר הקדיש את אחד הארגזים לעבודות של אשתו. אוסף הציורים של גלה סקשטיין הוא אוסף האמנות הגדול היחיד שנמצא בארכיון וכולל יצירות אמנות פלסטית ופרט לו נשתמרו שם רק ציורים מעטים שתארו את החיים בגטו. זוהי עדות נדירה ומשמעותית ביותר לעבודות והשיגי חוג האומנים הפלסטיים היהודיים של ורשה.[2]
בפרוטוקול פתיחת התיבה עם יצירותיה רשמה ד"ר לאורה איככורן, בנוכחות ידידי הליכטנשטיינים – בלומה והרש וואסר:" נספתה עם בעלה ועם הילדה, בלי להותיר עקבות, ואיש מהידידים ששרדו, אינו יודע כיצד מתו".
ב-2007 ערך המכון היהודי בווארשה, שבו מרוכזים חומרי ארכיון רינגלבלום, תערוכה של 150 יצירות של גלה סקשטיין.
מגדלנה טארנובסקה, אוצרת התערוכה הסבירה את הייחוד שלה: "עד כה הצגנו בתערוכות המאורגנות על ידי המכון ההיסטורי היהודי מספר מועט של עבודותיה של גלה סקשטיין. מטרת התערוכות הקודמות הייתה הדגשת הרבגוניות והמורכבות של אוספי הארכיון (הידוע בשם ארכיון רינגלבלום על שם יוצרו). אוסף ייחודי זה הוכנס לרשימת אונסקו ב-1999 כראוי להיות חלק מ"המורשת העולמית". הפעם היוו את עיקר התערוכה מעל ל-150 עבודות פלסטיות של גלה סקשטיין שמקורן מלפני המלחמה כמו גם מתקופת הגטו. היקף נושאי עבודותיה מעיד על הגיוון הרב של פעילותה ומדגים גם את גורל היוצרים שנכלאו בגטו ורשה. את התערוכה השלימו צילומים, ספרי זיכרונות ויומנים מהגטו ומוצגים אחרים מאוספי המוזיאון והארכיון של המכון ההיסטורי היהודי של ורשה.[1]
כיום גלה סקשטיין היא אחת הדמויות הידועות ביותר מגטו ורשה. עבודותיה הן מרכיב הכרחי בכל התערוכות והפרסומים בנושא הגטו. מילות צוואתה צוטטו פעמים רבות בספרות הפולנית והבינלאומית וגם באינטרנט. למרות פרסומה, הידיעות על חייה ועל יצירתה לא זכו למחקר מעמיק עד כה ונסמכו בעיקר על האוטוביוגרפיה שלה ועל צוואתה, שנמצאו כחלק מן הארכיון.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ציורים של גלה סקשטיין, באתר המכון ההיסטורי היהודי.
- עמוד על גלה סקשטיין, במכון אדם מיצקביץ'
- קישור לספרון על גלה סקשטיין FUNDACIÓN ALON PARA LAS ARTES
- עמוד פייסבוק ציבורי על גלה סקשטיין
- עמוד פייסבוק לימודי על גלה סקשטיין
- הצוואות של גלה וישראל ליכטנשטיין וידאו קצר על חייה ואומנותה - ארכיון יד ושם