גלוקוקורטיקואיד

הורמונים גּלוּקוֹקוֹרטִיקוֹאִידִים (Glucocorticoids) הם משפחת הורמונים קורטיקוסטרואידים המופרשים מבלוטת קליפת יותרת הכליה המשפיעים על המטבוליזם בגוף וכמזרזים עלייה של גלוקוז בדם על ידי ניצול שומנים וחלבונים (גלוקונאוגנזה) וכן על יד פירוק גליקוגן מהכבד כדי לסייע לגוף במצבי דחק, אך יחד עם זאת הם מעכבים כניסה של גלוקוז לרקמות שונות. כמו כן יש להורמונים הגלוקוקורטיקאידים השפעה אנטי דלקתית חזקה והם משמשים כתרופה לדלקות למשל אצל חולי אסתמה וחולי פרקים. לדוגמה, קורטיזול הוא גלוקוקורטיקואיד המדכא את מערכת החיסון ומשמש ברפואה לאחר השתלת איברים.

עם משפחת ההורמונים הגלוקוקורטיקואידים ניתן למנות את הקורטיזול הקורטיקוסטרון והקורטיזון. באדם רק הקורטיזול מבין הגלוקוקורטיקואידים הוא הורמון פעיל.

מנגנון הפעולה של הגלוקוקורטיקואידים[1]

כמו הורמונים סטרואידים אחרים. הג"ק פועלים באמצעות קולטנים הנמצאים בגרעיני התאים - ובמקרה של ג"ק מדובר בשנני קולטניםבמכונים קוטלן אלפא וקולטן בתא. קולטן אפא מגביר וקלוטם בתא מעכב את פעולת ההוררמון. חלבוני הקולטנים נקשרים לאלמנט התגובה לג"ק glucocorticoid response element שהוא רצף ייחודי של DNA. ההפעלה קשורה גם למערכת מסועפת של פקטורים המגבירים או מעכבים את פעולת ההורמון-קולטן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלוקוקורטיקואיד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Marcel J.M Schaaf, John A Cidlowski, Molecular mechanisms of glucocorticoid action and resistance, The Journal of Steroid Biochemistry and Molecular Biology 83, 2002-12, עמ' 37–48 doi: 10.1016/s0960-0760(02)00263-7
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.