גמילה מסמים

גמילה מסמים היא תהליך השתחררות מתלות בנטילת סמים פסיכואקטיביים או תרופות ממכרות. אנשים פונים לשימוש בסמים בשל שילוב של גורמים גנטיים, השפעות משפחתיות וחברתיות, ומצבים נפשיים כמו חרדה או דיכאון, כאשר הסם נתפס כאמצעי להקלה רגשית ולהשתלבות חברתית.[1] התמכרות היא תופעה שמשלבת גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. האדם המכור חוזר שוב ושוב לצרוך חומרים פסיכו-אקטיביים כמו סמים, שמשפיעים על מצב התודעה, הרגשות, החשיבה וההתנהגות שלו, עד כדי חוסר יכולת לרסן את הדחף לשימוש.[2]

תהליך הגמילה נעשה באמצעות הפסקה מוחלטת של נטילת החומר הממכר, או ירידה הדרגתית בשימושו עד למצב בו הגוף אינו תלוי בו יותר.

דרכי טיפול וגמילה

עריכה

משרד הבריאות אחראי על שתי דרכי טיפול במתמכרים לסמים קשים, הטיפול מתמקד במישור הפיזי.

  • גמילה פיזית, ניתן למתמכרים במסגרת אשפוזיות לגמילה פיזית. האשפוזיות מיועדות לגמילה הפיזית של המתמכרים לסמים קשים. האשפוזיות מיועדת לתת מענה לצרכים של מתמכרים אשר מעוניינים לעבור גמילה פיזית מהסם. הגמילה הפיזית היא השלב הראשון של תהליך הגמילה.
  • [3]מרכזים אמבולטוריים לטיפול תרופתי ממושך. מתמכרים מקבלים טיפול במסגרת מרכזי חלוקת טיפול תרופתי.

תהליך הגמילה מורכב ממספר שלבים, הכוללים לעיתים גם טיפול רפואי ראשוני לגמילה פיזית, טיפול רגשי-נפשי ארוך טווח ושיקום חברתי ותעסוקתי.[4] כשהמכור פונה לעזרה, בשלב הראשון יש לוודא כי הוא מכיר בבעיית ההתמכרות כמחלה. יש לבצע פגישת היכרות ראשונית על מנת לבנות תוכנית טיפול אישית. כמו כן, יש לתת משקל לאישיות המכור ולאנשים בסביבתו הקרובה[5]. אחד הטיפולים היעילים ביותר הוא טיפול משולב[6][7].המטרה היא לעזור למכורים להיגמל ולגרום לכך שלא יחזרו להשתמש בסם לטווח הארוך. ההתערבות הטיפולית נעשית ברמה האישית, קבוצתית ומערכתית. טיפול קבוצתי נחשב כשיטה יעילה לטיפול במכורים. כאשר מטופל נמצא בקבוצה, הוא מפסיק להתמקד בעצמו ובבעייתו, זוהי הגישה המקובלת ביותר והיא משלבת תמיכה סוציאלית ועבודה רב־מערכתית עם גורמי בריאות, חינוך ורווחה.[4]

קהילות גמילה

עריכה

קהילות גמילה מטפלות בהתמכרויות לסמים, אלכוהול, והתמכרויות אחרות. הקהילות מציעות שיטות טיפול שונות ואף התאמה לפי מגזר ודתיות.[8]

דוגמה לתוכנית לגמילה בתוך הקהילה היא תוכנית שנים עשר הצעדים. תוכנית זו מתאפשרת לאחר שהנגמל עבר גמילה פיזית ראשונית ומתבצע במסגרת הקהילה. התוכנית פותחה על ידי אנשים שהתמכרו לאלכוהול ונזקקו לעזרה עצמית כדי להיגמל. בזמן שהמתמכר עובר טיפול גמילה בשיטה זו הוא מנהל שיחות מוטיבציה פרטניות עם מטפלים, עובר טיפול תרופתי וכן משתתף בקבוצות תמיכה אנונימיות. שיטה זו מתאימה לאנשים אשר ברוב הזמן מנהלים חיים נורמטיביים או כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם להסתגר במכוני הגמילה. (מצפן ייעוץ וטיפול, 2014)

טיפול בישראל

עריכה

בישראל, מופעל מערך גמילה מסמים הכולל שירותי איתור, ייעוץ, אבחון, טיפול ושיקום בקהילה.[4] מערך זה מתואם על ידי מספר גופים, בהם משרד הבריאות, משרד הרווחה והרשות למאבק בהתמכרויות. הטיפול כולל מסגרות כמו מרכזי יום, קהילות טיפוליות והוסטלים, אך קיים מחסור במענים לאוכלוסיות ייחודיות כגון נשים וקטינים. המסגרות פועלות לשיקום כוללני הכולל טיפול רפואי, רגשי וחברתי, אך פיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה מוביל לעיתים לחוסר תיאום, מה שמחזק את הצורך ברפורמה ובשיתוף פעולה הדוק בין הגורמים השונים.[9]

הבדלים מגדריים בישראל

עריכה

נשים וגברים נבדלים באופן שבו הם מתחילים להשתמש בסמים ובאופן שבו הם פונים לגמילה. נשים לרוב מתחילות שימוש בגיל צעיר יותר, לעיתים קרובות כתוצאה מטראומה, חרדה או דיכאון, ומשתמשות בסמים כאמצעי "ריפוי עצמי". גברים נוטים להשתמש בסמים בהשפעת לחץ חברתי ולצרוך סמים קשים יותר. תהליך הגמילה אצל נשים מאופיין בצורך בתמיכה רגשית ובטיפול מותאם לטראומה, בעוד שגברים מגיעים לרוב לטיפול בעקבות לחץ חיצוני כמו דרישה של הרשויות.[10]

ילדים ובני נוער בישראל

עריכה

בקרב ילדים ובני נוער בישראל, התמכרות לסמים מתאפיינת לעיתים קרובות בשימוש מוקדם ובמקרים רבים קשורים לרקע של פגיעות רגשית, קושי משפחתי וחיים בסביבה מסכנת. מדיניות הטיפול כוללת הקמת מסגרות ייעודיות כמו מרכזי יום, קהילות טיפוליות ושירותים טיפוליים בקהילה, המותאמים במיוחד לצרכים של צעירים מכורים. תהליך הגמילה כולל עבודה רב-תחומית הכוללת אנשי טיפול, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ולעיתים גם רופאים, עם דגש על שיקום אישי, חיזוק מסוגלות והתמודדות עם טראומות. בנוסף, משולבים הורים ובני משפחה כחלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה, על מנת לתמוך בסביבה המשקמת של הנער או הילד.[11]

תסמיני גמילה

עריכה

אדם מכור מתמקד באובססיביות בהשגת החומר הפסיכו-אקטיבי, משתמש בו באופן כפייתי ומתקשה להפסיק את הצריכה למרות שהוא מבין את הפגיעה שזה גורם לו.[2] המבנה הכימי של המוח משתנה בעקבות שימוש בחומרים ממכרים ושינויים אלה נמשכים זמן רב לאחר שהאדם מפסיק להשתמש. שינוי זה במבנה המוח מגביר את הסיכון להישנות, מה שהופך את הטיפול לחלק חשוב מתהליך השיקום.[12] לאחר שהגוף פיתח מנגנוני פיצוי היוצרים מצב של סבילות עבור חומר מסוים, היעדרו של החומר מפסיק את השפעתו בעוד שמנגנוני הפיצוי ממשיכים לפעול לבדם[13]. מפני שבמצב זה מנגנוני ההומיאוסטזיס פועלים ללא התנגדות ומורגשים ביתר שאת, הפסקה מוחלטת של נטילת החומרים הממכרים עלולה לגרור אחריה תסמינים של היפוך השפעה.

תסמיני הגמילה עשויים להיות גופניים או נפשיים ובדרך כלל גופניים ונפשיים גם יחד. משך זמן הגמילה יכול להימשך בין מספר ימים ועד מעבר לשנה, תלוי בסוג הסם ובמנגנוני הפעילות שלו.

התמכרות לסמים עלולה לגרום לסיבוכים רבים שמשפיעים על כל תחומי החיים:

  • ברמה החברתית והנפשית- עלולות להתעורר בעיות ביחסים אישיים, בעבודה, הסתבכויות עם החוק, קשיים כלכליים ואף נטייה מוגברת להתאבדות.[14]
  • ברמה הבריאותית- התמכרות יכולה לגרום לנזקים חמורים ללב, פגיעות נוירולוגיות ונפשיות, סיכון מוגבר לתאונות ולמחלות מידבקות כמו איידס והפטיטיס, במיוחד עקב שימוש משותף במזרקים.[14]

תסמונת נסיגה

עריכה

תסמונת נסיגה היא שם כללי לאוסף תסמינים המתלווים להפסקת הצריכה או הפחתת המינון של סמים פסיכואקטיביים או תרופות מסוגים שונים, לאחר תקופה שבה נצרכו באופן סדיר. תסמונת נסיגה מופיעה לאחר שהגוף פיתח סבילות לאותו חומר ונוצרה תלות גופנית.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מוריה סיסו, רכזת התמכרויות מחוז דרום במכבי, התמכרויות: כל מה שחשוב לדעת, באתר מכבי שירותי בריאות, ‏09.09.24
  2. ^ 1 2 אגף בריאות הנפש מחלקה לטיפול בהתמכרויות, התנהגות מזיקה והתמכרות, באתר gov.il- אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏07.07.2021
  3. ^ \, Drug Rehab and Alcohol Detox, American Addiction Centers (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 אגף בריאות הנפש מחלקה לטיפול בהתמכרויות, טיפול ושיקום של מכורים לסמים, באתר gov.il- אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏07.07.2021
  5. ^ רונאל, נ'. (1999). תפיסת ההתמכרות כמחלה- מטאפורה בשירות ההחלמה. חברה ורווחה, 19 (4), 485-501.
  6. ^ Drug Rehab in Texas & Drug Addiction Treatment | Discovery Point, Discovery Point Retreat (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Factors to consider when build a personalized treatment plan, Recovery.org
  8. ^ נתי טוקר, גם בני נוער דתיים אינם חסינים להתמכרות לסמים ולאלכוהול, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2009
  9. ^ ד"ר עדי ענבר, הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל, באתר הכנסת, ‏8 נובמבר 2015
  10. ^ גילה חן, אורי תימור, Gila Chen, Uri Timor, Gender differences among Israeli ex-addict prisoners: Criminal behavior, drug addiction and personal characteristics / הבדלי מגדר במאפייני הפשיעה, בהתמכרות לסמים ובשינויים שחלו במרכיבי האישיות וברגשות השליליים של אסירים מכורים ה"נקיים" מסחים, Mifgash: Journal of Social-Educational Work / מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 2007, עמ' 93–114
  11. ^ איריס מורדקוביץ, מדיניות השירות בנושא הטיפול בהתמכרויות לאלכוהול, לסמים ולהימורים בקרב ילדים ובני נוער, Mifgash: Journal of Social-Educational Work / מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 2007, עמ' 171–173
  12. ^ Principles of Drug Addiction Treatment: A Research-Based Guide (Third Edition) | NIDA Archives, archives.nida.nih.gov, ‏January 2018
  13. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  14. ^ 1 2 התמכרות לסמים, באתר www.clalit.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.