גמלא (יישוב עתיק)

אתר ארכאולוגי

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

גמלא
היסטוריה
תקופות תקופת בית שני
עשוי מ בזלת
ננטש המרד הגדול
אתר ארכאולוגי
התגלה 1968
ארכאולוגים יצחקי גל, שמריה גוטמן
מצב משוקם חלקית, אתר תיירות
גישה לציבור הכניסה בתשלום
כביש הגישה לעיר גמלא סגור בשל בעיות בטיחות; ההגעה לעיר רגלית דרך השמורה
הכניסה לעיר העתיקה נסגרת שלוש שעות לפני סגירת ההכניסה לשמורה[1]
אתר אינטרנט שמורת טבע גמלא, באתר רשות הטבע והגנים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°54′10″N 35°44′26″E / 32.90277778°N 35.74055556°E / 32.90277778; 35.74055556
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991, בניהולו של הארכאולוג שמריה גוטמן. אחרי החפירות עבר האתר שיקום והוכשר לקליטת מבקרים. כיום, העיר העתיקה גמלא היא אתר תיירות חשוב בתוך שמורת הטבע גמלא. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-180 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה.

שמה של העיר נגזר מהשם "גמל", על שם ההר דמוי דבשת גמל עליו היא שכנה.

בקרבה נמצא אתר ארכאולוגי חורבת א-צלבה.

היסטוריה

עריכה
  ערך מורחב – המצור על גמלא

העיר גמלא מוזכרת במשנה כאחת מהערים המוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון[2] ובתוספתא מוזכר ששימשה כעיר מקלט בימי יהושע בן נון עד לכיבושה של קדש[3]. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב שחרב. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה הראשונה לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הסְפר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). יוסף בן מתתיהו מתאר את הטופוגרפיה של העיר, התלויה על צלע הר תלולה ואליה מוביל רק שביל אחד (גם כיום). העיר בנויה על גבעה המוקפת מדרונות תלולים משלושה עברים, ומצד צפון מזרח היא מבוצרת בחומה שבנה יוסף. הוא מפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67 (בשלב זה יוסף בן מתתיהו היה כבר שבוי בידי הרומאים). הרומאים הרעישו את חומת העיר באיל ברזל והחלו לדחוק את מגני העיר היהודים מעלה, אולם בשלב מסוים כוח החלוץ ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו את הרומאים, ודחקו אותם אל הגגות (שבשל תלילות העיר היו צמודים לקרקע). הגגות קרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה. ארבעת אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שמצאו בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.

גילוי

עריכה
 
מפת שטחי חפירות גמלא

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים. עם תחילת חקירת ארץ ישראל הוצעו לזיהויו מספר אתרים שונים, בהם קלעת אל-חצן (שם מקובל כיום לזהות את סוסיתא). אתר אחר היה תל א-דרע, הנמצא בנחל רוקד, ונבדק על ידי גוסטב דלמן בשנת 1911. האתר נמצא מול הכפר ג'מליה בשטח סוריה.

בפברואר 1968, לאחר כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, נערך סקר אתרים ונופים בגולן ויצחקי גל נבחר על ידי משה סלע לרכז את חוליית סקר נופים ואתרים בגולן. עבודה זו הייתה חלק מפרויקט גדול שבסופו הוצעה תוכנית להתיישבות בגולן. החוליה סקרה אתרים בעלי פוטנציאל למשיכת תיירים ושמורות טבע, וכן אתרים ארכאולוגיים, ביניהם אתרים יהודיים כגון א-צלבה ועסליה. על פי נתונים בשטח, יצחקי גל הצביע על גבעת א-סלם כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בפרט משכה את תשומת לבו העובדה שניתן לראות מאתר גמלא את הכנרת ואת היישוב מגדל המזוהה עם טריכיי, מיקום המתיישב עם תיאורו של יוסף בן מתתיהו (בעוד שהדבר בלתי אפשרי מתל א-דרע).

ב-31 מאי 1968, הם הגיעו לדיר קרוח וצפו ממנו למורד נחל דליות. גל התרשם כי מראה הגבעה שלרגליהם דומה לתיאור של גמלא שנכתב על ידי יוסף בן מתתיהו:

וגם העיר גמלא אשר מעבר לים כנרת, מול טריכי, מרדה עוד ברומאים...

כי ממעל להר גבוה מתנשא שם צוק זקוף ובתווך הוא מעלה גבנון ומשתרע במישור למעלה, ונוטה תלול לפנים ולאחור, והוא דומה בתבניתו לגמל... משתי צלעותיו וממול פניו מוקף הסלע הזה תהומות...

קטע מהיומן המתאר את הסיור הזה שנכתב באותו יום:

[אני ומשה הרטל] ירדנו אל השלוחה, חצינו את האוכף ועלינו ממנו אליה. היא חדה מאוד וצרה מאוד. השטח הקטן מאוד שלמעלה מכוסה סלעי ענק, ובקטעים הבלתי מסולעים ישנם שרידי בנייה מעטים!! ואף חרסים ביזנטיים(?)... (שנינו עדיין לא חבשנו את ספסלי האוניברסיטה). עובדה זו מחזקת במידת-מה את הרעיון שכאן הוא מקומה של גמלא (???)... גם המדרון הדרומי-מזרחי של השלוחה מכוסה חרסים רבים.

גל סיפר לגוטמן על השערתו לגבי מיקומה של גמלא, וגוטמן ארגן את משלחת החפירות של גמלא בשנת 1976 על מנת לבדוק אותה. החפירות נמשכו עד לשנת 2000.

חפירות

עריכה
 
ההר שמזכיר בצורתו גמל הוא שנתן לגמלא את שמה

בשנת 1976 נערכו במקום חפירות בראשות הארכאולוג שמריה גוטמן שחשפו את שרידי החומה, מקום פריצתה על ידי הרומאים, מבנים מהעיר ותחמושת מהמצור - אבני קלע וראשי חץ. כמו כן התגלה בחפירה מטבע ברונזה ייחודי אשר הוטבע בגמלא שעליו נכתב "לגאולת ירושלים הקדושה" (במקור לגאלת ירשלם הק).

בקריאה מחודשת של המטבע מוצע שבפני המטבע כתוב "בגמלא" או ב' גמלא (גמלא שנה ב') ובגב המטבע עדיין לא ברור האם הקריאה "ירשלם הק" נכונה. עד היום התגלו סה"כ 7 מטבעות כאלו בחפירה וסה"כ 11, הן נמצאו רק בגמלא ולכן כנראה נטבעו בה. בגמלא נתגלה בית מלאכה ליציקת חפצי ברונזה ולכן סביר כי המטבעות עצמן גם נוצקו וגם נטבעו בעיר. ככל הנראה הן נוצרו למטרות תעמולה יותר מאשר לצרכים כלכליים. דגם הגביע הוא חיקוי לשקלי הכסף שנטבעו באותו זמן בירושלים. הכיתוב נעשה ברישול ולכן קשה לפיענוח.[דרוש מקור]

בחפירות התגלו גם שרידי היישוב הקדום יותר, מתקופת הברונזה, שעל שרידיו הוקם בימי בית שני בית בד ולידו מקווה טהרה נוסף שנראה שימש את עובדי בית הבד. ממצא בולט נוסף בעיר הוא בית הבד המערבי, שתקרתו נתמכה על ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו.

בחפירות גמלא נחשפו גם עיר יהודית מהתקופה החשמונאית והתקופה הרומית. נתגלו בה בית כנסת, שרידים רבים של כלי מלחמה, המעידים על הקרב בין היהודים לרומאים, וכן מטבעות שנטבעו בגמלא במרד. כל אלה מחזקים את זיהויה של גמלא במקום.

צבי יבור פעל בחפירות גמלא במשך 12 שנים.

בית כנסת

עריכה

במהלך החפירות נתגלה בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיאנית. זהו ממצא ייחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיאנית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק לאולם ראשי ולסטווים על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שניצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב, בדומה לבתי כנסת אחרים במרחב הגליל, כמו בית הכנסת בברעם או בכפר נחום. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה כוסתה בשטיחים או במחצלות. ליד הפינה הצפון-מערבית של האולם המרכזי מצאו החוקרים גומחה, וההערכה היא כי שימשה כארון הקודש ובה נשמרו ספרי התורה. ליד בית הכנסת נחשף מקווה טהרה. בחלק המערבי של גמלא מצאו החופרים מבנים מפוארים שהיו שייכים כנראה לשכונת עשירי העיר.

גלריה

עריכה


לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא גמלא בוויקישיתוף

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ע"פ אתר השמורה, נכון לינואר 2023
  2. ^ קהתי, פינחס בן קהת, 1910-1977., משניות מבוארות, היכל שלמה, תש"ם 1980-תשמ"ז 1987
  3. ^ The Jerusalem Talmud, Tractate Yebamot, Berlin, Boston: DE GRUYTER, ISBN 978-3-11-091926-4