גמל קנובלוכי
גמל קנובלוכי (שם מדעי: Camelus knoblochi) הוא מין נכחד של גמל אשר חי בתקופת הפליסטוקן במזרח אירופה ומזרח אסיה, בין השאר המאובנים שלו התגלו בצפון הקווקז, על גדת ים אזוב, הים הכספי ונהר הוולגה, קזחסטן, טג'יקיסטן, הרי אלטאי במונגוליה, דרום-מערב סיביר ועבר הבאיקל ובצפון-מזרח סין. הגמל תואר ב-1880 בידי החוקר הרוסי Poliakov[1].
 גמל קנובלוכי
| |
|---|---|
| תקופה | |
| אמצע - סוף פליסטוקן | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | גמליים |
| סוג: | גמל |
| מין: | גמל קנובלוכי |
| שם מדעי | |
 Camelus knoblochiנרינג, 1901 | |
| |
גמל זה היה אולי מאבות הגמל הדו-דבשתי. הוא היה גדול מאוד, באורך 3.5 מטרים, גובה 250 ס"מ בכתפיים ומשקל של 700 עד 1,200 ק"ג. הוא היה מהגדולים שבגמלי הפליסטוקן והתחרה על התואר עם הגמל הסורי. לגמל כנראה הייתה דבשת, שלא השתמרה במאובנים.
השרידים המאוחרים ביותר של הגמל התגלו במונגוליה לפני 27,000 שנה, עם סיום עידן הקרח האחרון. הגמל נכחד כנראה כתוצאה מציד אנושי או מהתייבשות האקלים העולמית ודחיקת צמחייה מקומית מאזוריה. הדבר גרם למדבריות גדולות להיווצר במקומות בהם השתרעו ערבות עצומות ויערות לחים בעבר. גמל זה כנראה התחרה פחות ביעילות מגמלים אחרים, כמו גמל הדבשתיים ומצבאיים מקומיים על חיים ביובש, מה שגרר את הכחדתו[1].