גמר גביע אירופה לאלופות 1972
גמר גביע אירופה לאלופות 1972 התקיים באצטדיון פיינורד ברוטרדם, הולנד ב-31 במאי 1972, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1971/1972 היא אייאקס אמסטרדם ההולנדית, שניצחה במשחק את אינטר מילאנו האיטלקית בתוצאה 2-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-17 של גביע אירופה לאלופות.
| אירוע | עונת 1971/1972 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 31 במאי 1972 | ||||||
| מיקום | אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד | ||||||
| שיפוט | רוברט הלס (צרפת) | ||||||
| צופים | 61,354 | ||||||
|
→ 1971 1973 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
  | |||||||
אייאקס השלימה זכייה שנייה ברציפות (מתוך שלוש) בגביע אירופה, לאחר שהגיעה לגמר כאלופה המכהנת עם ניצחונות 2-0 על פנאתינאיקוס עונה קודם לכן. הייתה זו זכייתה השנייה של אייאקס בתולדותיה בתואר. מנגד, אינטר העפילה לגמר הרביעי בתולדותיה. היא ניצחה בשתי הופעותיה הראשונות, ב-1964 מול ריאל מדריד (3-1) ושנה אחר כך מול בנפיקה ליסבון (1-0), והפסידה ב-1967 לסלטיק (2-1).
שתי הקבוצות העפילו לטורניר בזכות הישגיהן בעונת 1970/1971. אייאקס זכתה באליפות אירופה באותה עונה, וסיימה כסגנית אלופת הולנד, עם ארבע נקודות פחות מפיינורד. אינטר זכתה באליפות איטליה באותה עונה, בפער של ארבע נקודות מיריבתה העירונית מילאן שסיימה שנייה.
המשחק עצמו הוכרע בזכות צמד של כוכב אייאקס יוהאן קרויף במהלך המחצית השנייה.
הדרך אל הגמר עריכה
אייאקס אמסטרדם עריכה
אלופת אירופה המכהנת החלה את מסע ההגנה על התואר בסיבוב הראשון, מול דינמו דרזדן מגרמניה המזרחית. במשחק הראשון בבית עלתה אייאקס ליתרון ראשון כבר לאחר שתי דקות. בדקה ה-19 קבעה אייאקס את תוצאת המשחק, 2-0 בסיום. לאחר שוויון 0-0 בגומלין, העפילה אייאקס לשמינית הגמר.
בשלב שמינית הגמר פגשה אייאקס את אולימפיק מרסיי הצרפתית. במשחק הראשון בחוץ נקלעה אייאקס לפיגור מוקדם, אך השלימה מהפך וניצחה 2-1 בסיום. בגומלין הביתי שוב נקלעה אייאקס לפיגור ראשון, אך שוב הצליחה להשלים מהפך בדרך לניצחון כפול, 4-1 בסיום ו-6-2 בסיכום שני המפגשים.
רבע הגמר הפגיש בין אייאקס לבין ארסנל האנגלית. אייאקס אירחה את המשחק הראשון, ונקלעה לפיגור משער של ריי קנדי לאחר רבע שעה. גארי מיורן השווה את התוצאה בחלוף עשר דקות, ובתוך המחצית השנייה כבש בפנדל את שער הניצחון של אייאקס, 2-1 בסיום. הגומלין באצטדיון ארסנל הוכרע משער עצמי של ג'ורג' גרהאם בתוך המחצית הראשונה. אייאקס השלימה פעם נוספת ניצחון כפול, 1-0 במשחק ו-3-1 בסיכום שני המפגשים, בדרך לחצי הגמר.
בנפיקה ליסבון הפורטוגלית המתינה לאייאקס בחצי הגמר. במשחק הראשון באמסטרדם כבש שאק סווארט את שער הניצחון לאחר 64 דקות, 1-0 לאייאקס בסיום. שערו של סווארט הכריע למעשה את צמד המשחקים, לאחר שהגומלין בליסבון הסתיים בשוויון 0-0, והעניק לאלופת אירופה את הכרטיס לגמר גביע אירופה בפעם השנייה ברציפות.
אינטר מילאנו עריכה
אינטר החלה את דרכה בסיבוב הראשון מול א.א.ק. אתונה היוונית. במשחק הראשון במילאנו הפתיעה א.א.ק. כשעלתה ליתרון מהיר, אך אינטר הגיבה היטב, כבשה שלוש פעמים עוד במחצית הראשונה, והוסיפה שער נוסף במחצית השנייה בדרך לניצחון 4-1. בגומלין א.א.ק. גברה 3-2 על אינטר, אך התוצאה הספיקה לאינטר כדי להעפיל עם 6-4 בסיכום שני המפגשים.
בשמינית הגמר פגשה אינטר את בורוסיה מנשנגלדבך מגרמניה המערבית, במה שהפך לדו-קרב שנוי במחלוקת. המשחק הראשון שוחק במנשנגלדבך, ונפתח עם שער יתרון של יופ היינקס לטובת בורוסיה. רוברטו בונינסניה השווה את התוצאה בדקה ה-20, אך כעבור דקה חזרה בורוסיה ליתרון 2-1. בדקה ה-29 התרחש האירוע שהפך למשמעותי ולשנוי במחלוקת בצמד המפגשים. פחית שתייה שנזרקה מכיוון קהל האוהדים של בורוסיה פגעה בראשו של בונינסניה, שנפל על הדשא. בונינסניה הוחלף בעקבות האירוע, וזאת על אף טענות מצד הגרמנים על תגובה מוגזמת של בונינסניה לאירוע. עד למחצית ניכר היה שאינטר איבדה שליטה במשחק. היא ספגה שלושה שערים נוספים ב-15 הדקות שלאחר האירוע, וירדה למחצית בפיגור 5-1. במחצית השנייה הגיעה אינטר לשפל גדול אף יותר. היא נותרה בתשעה שחקנים, לאחר שז'איר דה קוסטה נפצע לאחר שהקבוצה ביצעה את שלושת חילופיה, ומריו קורסו הורחק בכרטיס אדום לאחר שבעט בשופט. בורוסיה כבשה פעמיים נוספות וניצחה 7-1, במה שלמעשה סימן את סוף דרכה של אינטר בטורניר. בעקבות האירוע בדקה ה-29, ערערה אינטר לאופ"א וביקשה לפסול את בורוסיה מהמשך הטורניר. החלטת הוועדה של אופ"א הייתה שלא לפסול את בורוסיה מהטורניר, אלא לפסול את תוצאת המשחק, לקבוע משחק חוזר במגרש במדינה נייטרלית ולקנוס את בורוסיה באלף ליש"ט. גם הערעור של הגרמנים כשל להביא שינוי בהחלטה למעט העברת המשחק ממגרש במדינה נייטרלית לברלין המערבית. המשחק במילאנו, שבמקור היה צריך להיות משחק הגומלין, הפך להיות המשחק הראשון בדו-קרב. 1,200 שוטרים ואבטחה כבדה בתוך ומסביב לאצטדיון קידמו את פני 90,000 הצופים שהגיעו למשחק. מריו קורסו ספג מאופ"א השעיה לשנה והחמיץ את המשך הטורניר, אך בונינסניה שעמד בעין הסערה היה כשיר ואף כבש, כשאינטר מנצחת 4-2 בבית. במשחק הגומלין נפרדו הקבוצות בשוויון 0-0, שהעניק לאינטר את הכרטיס לשלב הבא.
לאחר הסערה הגדולה, פגשה אינטר ברבע הגמר את סטנדרד לייז' הבלגית. במשחק הראשון במילאנו כבש ז'איר דה קוסטה את שער הניצחון הדרמטי עשר דקות לסיום, וקבע 1-0 לאינטר. בגומלין עלתה ליאז' ליתרון זמן קצר מפתיחת המחצית השנייה, אך אינטר שוב כבשה בדקה השמונים, מרגליו של סנדרו מאצולה, והשיגה שוויון. גם שער ניצחון של ליאז' בפנדל דקות ספורות לסיום לא הספיק לה, ועם שוויון 2-2 בסיכום המפגשים הייתה זו אינטר שהמשיכה לשלב הבא בזכות חוק שערי חוץ.
המשוכה האחרונה של אינטר בדרך לגמר הייתה סלטיק הסקוטית, כשהמשחק הראשון נערך במילאנו. צמד המפגשים הסתיים ללא שערים, וגם ההארכה בגומלין בגלאזגו לא הניבה שער, כך הקבוצות הלכו להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. ג'ון דינס, הבועט הראשון של סלטיק, היה היחיד להחמיץ בדו-קרב, ואינטר העפילה לגמר לאחר 5-4 בדו-קרב הפנדלים.
 אייאקס אמסטרדם
|
סיבוב |  אינטר מילאנו
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
 דינמו דרזדן
|
2 – 0 | 2 - 0 (בית) | 0 - 0 (חוץ) | סיבוב ראשון |  א.א.ק. אתונה
|
6 – 4 | 4 - 1 (בית) | 2 - 3 (חוץ) |
 אולימפיק מרסיי
|
6 – 2 | 2 - 1 (חוץ) | 4 - 1 (בית) | שמינית הגמר |  בורוסיה מנשנגלדבך
|
4 – 2 | 4 - 2 (בית) | 0 - 0 (חוץ) |
 ארסנל
|
3 – 1 | 2 - 1 (בית) | 1 - 0 (חוץ) | רבע גמר |  סטנדרד לייז'
|
2 – 2 | 1 - 0 (בית) | 1 - 2 (חוץ) |
 בנפיקה ליסבון
|
1 – 0 | 1 - 0 (בית) | 0 - 0 (חוץ) | חצי הגמר |  סלטיק
|
0 – 0 (5 - 4פ) | 0 - 0 (בית) | 0 - 0ה (חוץ) |
סיכום המשחק עריכה
משחק הגמר הפגיש בין שני סגנונות משחק שונים - הטוטאל פוטבול ההולנדי של אייאקס והקטנאצ'ו האיטלקי של אינטר. אלופת אירופה המכהנת הגיעה לגמר תחת המאמן הרומני סטפן קובאקס, שהחליף את רינוס מיכלס, הוגה השיטה והזוכה של העונה שעברה. קובאקס אימץ את שיטת המשחק של אייאקס והביא אותה להישגים נוספים עם מערך וטקטיקה דומים. גם ההרכב הפותח נותר דומה, כששמונה שחקנים שפתחו במשחק הגמר, פתחו גם שנה קודם לכן באותו מעמד. אייאקס הייתה באותן שנים הקבוצה הטובה ביותר באירופה, עם שחקנים כגון יוהאן קרויף, יוהאן ניסקנס, רוד קרול, ארי האן והקפטן פיט קייזר, והגיעה כקבוצה העדיפה למשחק הגמר.
מנגד, חזרה אינטר למעמד הגמר, חמש שנים לאחר שהפסידה באותו המעמד 2-1 לסלטיק. רק ארבעה שחקנים פתחו בהרכב בשני משחקי הגמר, אך שיטת המשחק של הלניו הררה מאותו הגמר נותרה גם תחת ג'ובאני אינברניצי. עיקר השיטה של אינטר מול הקבוצה העדיפה עליה, הייתה להתגונן עם שחקנים רבים במשך רוב שלבי המשחק, כשרק רוברטו בונינסניה בחלק ההתקפי, ולנסות להכריע את המשחק בדקות הסיום.
במחצית הראשונה של המשחק, נדמה היה שהשיטה של אינטר פועלת היטב. אייאקס הפעילה לחץ רב ותקפה עם שחקנים רבים, אך לא הצליחה לשבור את ההגנה החזקה של אינטר. עם זאת, היא הייתה קרובה לעלות ליתרון מספר פעמים במהלך המחצית. ג'אצ'ינטו פאקטי, תחת לחץ, כמעט וכבש לשערו הוא, אך הכדור שלו נעצר בעמוד. העמוד עצר גם בעיטה ממרחק של רודי קרול, ועשר דקות להפסקה מצאה אייאקס את הרשת, אך השער נפסל בטענה לעבירה מוקדמת של שאק סווארט.
עם פתיחת המחצית השנייה, הצליחה אייאקס להתגבר על ההגנה האיטלקית. אייאקס תקפה עם שחקנים רבים, ואינטר התקשתה להתמודד עם עלייתם של המגנים בשני הקווים. בדקה ה-47 קיבל וים סורביר, מגנה הימני של אייאקס, את הכדור באגף לאחר איבוד של הגנת אינטר, והגביה לרחבה. שוערה של אינטר איבאנו בורדון יצא לכדור והתנגש בשחקן קבוצתו טרצ'יזיו בורניץ'. בעקבות ההתנגשות עבר הכדור את שניהם והגיע ליוהאן קרויף שהיה חופשי לגמרי, עצר את הכדור ובעט לרשת החשופה, 1-0 לאייאקס.
לאחר השער ניסתה אינטר לחזור למשחק, והחלה לתקוף עם יותר שחקנים את שערה של אייאקס. היינץ סטוי עמד במספר מבחנים, בעיקר מעברו של בונינסניה, אך הצליח לשמור על יתרון קבוצתו. בדקה ה-78, כבשה אייאקס מהצד השני. כדור חופשי של קייזר מאגף שמאל מצא את הראש של קרויף, שנגח פנימה, השלים צמד אישי וקבע את תוצאה המשחק - 2-0 לאייאקס, ששומרת על תואר אלופת אירופה.
| 31 במאי 1972 | אייאקס אמסטרדם
|
2 - 0 | אינטר מילאנו
|
אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד צופים: 61,354 שיפוט: רוברט הלס
|
יוהאן קרויף  78', 47'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות עריכה
       אייאקס אמסטרדם
|
     אינטר מילאנו
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים עריכה
- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)