גן המושבה
גן המושבה, הידוע גם כגן העיר וגן הנדיב, בראשון לציון הוא הגן העתיק והמרכזי בעיר. הגן ניטע ב-1883 והחל כחלקות חקלאיות, אך בהמשך הפך לפארק עירוני. ברבות השנים נבנו בשטחי הגן מבני ציבור שונים. הגן משתרע על שטח של 40 דונם בין רחוב הכרמל בדרום למדרחוב רוטשילד בצפון, ובין מדרחוב זד"ל במזרח לרחוב הרצל במערב.
 | |
| שדרת הדקלים הכפולה ב-2013 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
2023  |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 40 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ראשון לציון |
| קואורדינטות | 31°57′47″N 34°48′13″E / 31.96301389°N 34.80351944°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   גן המושבה  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
היסטוריה עריכה
חלקות חקלאיות ושדה ניסויים עריכה
הגן ננטע ב-1883 ושימש בהתחלה כקרקע חקלאית בידי האיכרים. החלקות נמכרו לפקידי הברון רוטשילד ואלה הקימו שם תחנת ניסויים לבדיקת התאמת גידולים חקלאיים לקרקע במושבה הצעירה. לצד התחנה ניטע בגן פרדס. בקצה הצפון מזרחי של הגן מצויים באר "מצאנו מים" ומגדל המים הישן, שסיפקו מים לחלקות.
ב-1890 ננטעה בגן שדרת הדקלים הקנריים המפורסמת. השדרה ננטעה לכבוד אורחים רבי מעלה ובין הנכבדים שביקרו בה נמנו בנימין זאב הרצל, ארתור ג'יימס בלפור וסר וינסטון צ'רצ'יל.
ב-1934 הוקמה בחלקו הצפוני-מזרחי של הגן פינת משחקים לילדים.
ב-5 באפריל 1936 הונחה בדרום הגן אבן פינה למוזיאון לזכרו של הברון רוטשילד,[1] אך המוזיאון מעולם לא הוקם.
ב-1937 הוקם בחלקו הדרומי-מזרחי של הגן "בית מכבי", ששימש שנים רבות כאולם הספורט של מכבי ראשון לציון בכדוריד.
גן ציבורי עריכה
ב-1939 הגיעה המועצה להסכם עם פיק"א על העברת הפרדס לבעלות המועצה.[2] ההסכם איפשר את עקירת הפרדס ב-1940 והפיכתו לגן ציבורי.[3]
בשנים 1946 –1947 עוצב הגן מחדש כגן אנגלי בתכנונו של אדריכל הנוף יחיאל סגל. המשך העבודה והתכנון הופקדו בידי אדריכל הנוף צבי מילר. בשנת 1950 הסתיימו עבודות הנוף בגן, במסגרתן נחפר אגם מלאכותי בחלקו הצפון-מערבי, ניטעה שדירת עצים להפרדת הגן מרחוב הרצל; נשתלו מדשאות וניטעו עצי וושינגטוניה בחלקו הדרום-מערבי, בניסיון לטשטש את צורת הצלב שיצרו שדרות הדקלים.
ברחבי הגן פוזרו ברבות השנים כלובי חיות ובהם בין היתר איילים, קופים, בבונים, פסיונים, טווסים ועבדקן הרעמה. מרבית הכלובים הועברו בסוף שנות ה-80 לחי-כיף שבמערב ראשון. נוסף לפינת החי כלל הגן בשנות ה-80 מתקני שעשועים לילדים ואמפי-פארק טבעי.
בגן התגורר עד למותו מוישה דודל, דמות מיוחדת בהווי של "ראשון הוותיקה". פסל בדמותו הוצב בסמוך לבאר ולמגדל המים שבקצה הגן.[4]
תכנון חדש ושיפוצים עריכה
בשנים 1996 –1997 עוצב הגן מחדש על פי תוכנית של אדריכל הנוף משה בירקנטל. עלות הפרויקט עמדה על כ-7.3 מיליון ש"ח.[5] שדירת העצים שהפרידה בין הגן לרחוב הרצל, גבולו המערבי של הגן, נעקרה, ומפלס הקרקע הוגבה למפלס הרחוב. שערי הגן עוצבו כשערי הפרדס הישן שהיה במקום. האגם נהרס לטובת בריכת מים רדודה עם מזרקות וגשר ממעל. בבריכה ברווזים ובסביבתה מצויות עשרות יונים הבאות לאכול ואף תרנגולות. מדרום לבריכה רחבה ובימת מופעים מקורה ("הפגודה") הפונה אל עבר המדשאה הגדולה.
שדירת הדקלים שופצה ומשני צידיה ניטעו דקלים חדשים, כאשר ביניהם לבין הדקלים הישנים מפרידות שתי אמות מים מלאכותיות ובהן מזרקות, זכר לתעלות ההשקיה שהעבירו מים לחלקות החקלאיות שהיו במקום. השדרה משתרעת מהמדרחוב בצפון עד לרחוב הכרמל בדרום וממנה יש מבט על המבנה האדום של היקב העתיק.
בדרום הגן פינות משחקים לילדים ובצפון סככה מקורה עם שולחנות למשחקי שחמט, דומינו, דמקה וקלפים. ליד הסככה הוקמה ב-1996 אנדרטה לזכר 25 בני ראשון שנהרגו בהפצצות חיל האוויר המצרי על המושבה במלחמת העצמאות. ב-22 במאי 2002 התפוצץ ליד הסככה מחבל מתאבד פלסטיני בן 16 ורצח שני ישראלים.[6]
בחלק המזרחי של הגן מדשאות, פינת משחקים לילדים, עצים רבים, ספסלים וכן מגדל המים הישן (בצפון).
במסגרת "פרויקט זד"ל" נהרס בשנות ה-90 של המאה ה-20 "בית מכבי הישן" (אולם הספורט) ושונו פניו של רחוב זד"ל. בשטחו של האולם נבנה בית העירייה החדש, שאוכלס לבסוף בשנת 2005. לצד הבניין כיכר רחבה שפונה אל הגן ומתחברת לשדרת הדקלים. רחוב זד"ל, גבולו המזרחי של הגן, הפך למדרחוב, כשמפלס הכביש הורד אל מתחת לפני הקרקע. בית העם שופץ והושב לו מראהו המקורי. שאר המבנים ברחוב נהרסו. צידו המערבי של הרחוב נותר פתוח לגן ובצידו המזרחי הוקמו שני בניינים המערבים שימושי מסחר, משרדים ומרכז דיור מוגן לקשישים. לאורך המדרחוב בנק, חנויות ובית קפה. מגרש המיני גולף ומגרש ההחלקה לגלגיליות שבקצהו הדרומי-מערבי של הגן נסגרו ונהרסו.
בשנת 2012 הוקמה פינת חי לציפורים על חלק משטחו של הקצה הדרומי-מערבי. שאר השטח שוקם במהלך 2013–2014, נסללו בו מחדש שבילים, נשתלו מדשאות והוקמה מזרקה עם אורות צבעוניים.
מותה של שדרת הדקלים עריכה
ב-2015 ניזוקה קשות שדרת הדקלים המפורסמת של גן המושבה ועשרות עצים מתו מפגיעת חדקונית הדקל האדומה. כתוצאה מכך בנובמבר 2015 נאלצה עיריית ראשון לציון לכרות את הדקלים המתים מחשש שיקרסו וייפלו על המבלים בגן.[7] במאי 2016 החלה העירייה בנטיעת 150 דקלים חדשים במטרה לשחזר את השדרה.[8] במהלך נטיעת הדקלים החדשים שופרו התשתיות בשדרה, הותקנו 60 עמודי תאורה חדשים וכן מצלמות אבטחה.[9]
גלריה עריכה
-
מבט מכיוון מדרחוב זד"ל -
פינת משחקים בדרום-מערב הגן -
מגדל המים הישן -
אנדרטה לזכר נרצחי ההפצצה המצרית
לקריאה נוספת עריכה
- יונה שפירא (אוצרת), רוח בשדרה: 120 שנה לשדרת הדקלים, גן המושבה ראשון-לציון, קטלוג תערוכה. מוזיאון ראשון-לציון, ינואר 2010.
- הקטלוג כולל מאמר היסטורי מאת יונה שפירא ומאמר על הצומח בגן מאת ציפי גוזז.
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
הערות שוליים עריכה
- ^ דוב חביב לובמן וזרובבל חביב, קורות ראשון-לציון, ראשון לציון: תשל"א – 1971, עמ' 163–165.
- ^ דוב חביב לובמן וזרובבל חביב, קורות ראשון-לציון, ראשון לציון: תשל"א – 1971, עמ' 174.
- ^ גן המושבה, פרדס המושבה, באתר מוזיאון ראשון-לציון.
- ^ על ההחלטה להנציחו: ורד עוזיאל, ראשל"צ: מוכר העיתונים המיתולוגי יונצח בפסל, באתר nrg, 4 באוגוסט 2009.
- ^ מבקר העירייה, דוח שנתי 18 לשנת 1997, ראשון לציון: יולי 1998, עמ' 318.
- ^ אלי סניור, 2 הרוגים וכ-40 פצועים בראשון לציון, באתר ynet, 23 במאי 2002.
- ^ השדרה המפורסמת של ראשון לציון מתה: החדקונית הרגה את הדקלים, אתר xnet, 1 בדצמבר 2015.
- ^ משמרים את ההיסטוריה של ראשון לציון, אתר עיריית ראשון לציון, מאי 2016.
- ^ שופרה התאורה בשדרת הדקלים אתר עיריית ראשון לציון, נובמבר 2017.