גן חיים

מושב בישראל

גַּן חַיִּים הוא מושב באזור השרון, ליד העיר כפר סבא, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטחו משתרע על פני כ-1,500 דונם, היישוב הוקם בשנת 1935 ונקרא על שמו של חיים ויצמן.

גן חיים
מבני ציבור בגן חיים
מבני ציבור בגן חיים
מבני ציבור בגן חיים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎60 מטר
תאריך ייסוד 1935
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 818 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10

היסטוריה עריכה

פרדס גן חיים עריכה

 
מושב גן חיים, 1938

בשנת 1927 התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מניו אינגלנד בראשות מקס שולמן[3] שחברו לאלפרד מונד ואשר פירס, ביוזמת חיים ויצמן, ורכשה 1,500 דונם לצורך הקמת פרדס גן חיים. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928[4] והתבצעו בשיטה של נטיעה על כנות ישירות בפרדס. בעת הנטיעה נטעו עצים במרחקים של חמישה מטרים זה מזה, 40 עצים לדונם[5]. המנהל הראשון של הפרדס היה משה נלסון[6]. הקמת פרדס גן חיים התפרסם בהרחבה בעולם היהודי וגרר אחריו השקעות נוספות של יהודים בארץ ישראל[7].

בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום[8] והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מכפר סבא. בזמן מאורעות תרפ"ט נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טולכרם, אך הם סירבו והתברר שהדרישה לא הייתה על דעת השלטונות[9]. עם זאת, המקום סבל מגנבות בזמן המאורעות[10]. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים[11] ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התוכנית הייתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים. בפרדס התארגנה היוזמה הראשונה בארץ ישראל של ביטוח אבטלה, כאשר העובדים קבעו ביניהם סיוע של אלו שהשיגו עבודה בעונות המתות לאלו שלא מצאו עבודה[12].

הפרדס הצליח יפה ונשא רווחים. בשנת 1934–1935 הוציא הפרדס 20,618 תיבות פרי[13]. לאחר כ-20 שנה דולל הפרדס ל-20 עצים לדונם בגלל גידול העצים[5].

במפקד הבריטי שנערך בשנת 1931 נמנו במושב 99 נפשות: 61 גברים ו-38 נשים, כולם יהודים, למעט זוג מוסלמי. הם התגוררו ב-32 בתים.[14]

מושב עובדים עריכה

בראשית שנות השלושים, החליטה קבוצה של כ-25 פועלים בפרדס גן חיים להתארגן כדי לרכוש יחד אדמות במקום לצורך התיישבות. בשנת 1932 שילמו ליהושע חנקין דמי קדימה עבור 500 דונם שנרכשו אז באזור, אולם לבסוף האדמה נמכרה לקבוצה אחרת ודמי הקדימה הוחזרו להם. בשנת 1934 קיבלו 66 דונם מהקרן הקיימת שהספיקו למשק עזר של 2.5 דונם לכל מתיישב ורכשו עוד 60 דונם במחיר של 30 לא"י לדונם[15]. הנהלת פרדס גן חיים מכרה להם עוד 136 דונם במחיר הקרן כמעין פיצויי סיום עבודה. הקרקעות נרשמו כולם על שם הקרן הקיימת במסגרת עסקה בה הקרן הקיימת סייעה למתיישבים. השטח חולק ל-25 חלקות של כ־10 דונם ובאוגוסט 1935 הונחה אבן פינה לבתים במושב[16]. בחודש מאי 1936, עלו על הקרקע 25 המשפחות הראשונות והחלו בבניית הבתים והמשקים. לקראת סוף 1936 כבר עמדו במקום 19 בתים[17]. מנהל פרדס גן חיים סייע למתיישבים בהקמת גן ילדים ומרפאה ובמתן ערבויות להלוואות שלקחו[18]. במהלך המרד הערבי הגדול בוצעו מספר התקפות ירי על המושב[19]. בשנת 1940 המושב היה עדיין שקוע בחובות על כספים שהוצאו לקדיחת באר ובניית הבתים ואנשים פנו בקריאה לקבל סיוע מהמוסדות הלאומיים לצורך הרחבת המושב כדי שיישא את עצמו כלכלית. כן עלה הרעיון לאחד את המושב עם מושב צופית הסמוך[20].

בשנת 1949, עת העלייה ההמונית, קלט המושב 20 משפחות עולים רובם מרומניה שהתיישבו במקום במסגרת ההרחבה[21]. בשנת 1960 נסלל הכביש הפנימי של המושב[22].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים וחובות, בעקבות הסדר חובות המושבים נמחקו חלק מהחובות[23].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ריאיון עם מזכיר המשלחת האמריקנית, דואר היום, 11 באפריל 1927
  4. ^ חגיגת נטיעה בגן חיים, דבר, 16 במרץ 1930
  5. ^ 1 2 ישעיהו קן תור, נטיעה על כנות או מורכבים, דבר, 4 בדצמבר 1959
  6. ^ ג. שרוני, כאשר מחמוד פאוזי בא לביקור בגן חיים, מעריב, 2 בנובמבר 1970
  7. ^ עירית עמית-כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 87
  8. ^ גן חיים, דבר, 23 ביוני 1930
  9. ^ בדבר דרישת הפינוי של גן חיים, דבר, 8 בספטמבר 1929
  10. ^ בסביבה הערבית, דבר, 24 בינואר 1930
  11. ^ גן חיים, דבר, 1 בספטמבר 1930
  12. ^ גוהן גל, האומנם נטל מרצון?, עמ' 68, 226
  13. ^ האספה השנתית של "פרדס", דואר היום, 7 בינואר 1935
  14. ^ Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 58
  15. ^ בדמעה יקצורו, עמ' 225
  16. ^ אבן פינה למושב עובדים גן חיים, דבר, 26 באוגוסט 1935
  17. ^ י. שפירא, מושבי העובדים והארגונים בתרצ"ו, דבר, 2 באוקטובר 1936
  18. ^ מסיבת פרידה לא. ש. אורלנס, דבר, 11 בנובמבר 1937
  19. ^ הודעות הממשלה, דבר, 11 ביולי 1936
    יריות על גן חיים ושדה וארבורג, דבר, 18 באוגוסט 1938
  20. ^ יוסף שפירא מנהלל, מושב גן חיים, דבר, 25 בדצמבר 1940
  21. ^ ש. אנגל, השרון התיכון בהתפתחותו, דבר, 16 בדצמבר 1956
  22. ^ עבודות פתוח נעשות בשרון, מעריב, 14 בספטמבר 1960
  23. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת הבנקים למנוע מחיקת חוב למושב, באתר גלובס, 2 בינואר 1997