גני תקווה

עיר בישראל

גני תקווה היא עיר בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה, גת רימון וכפר מעש, ממזרח לקריית אונו. נוסדה כיישוב עולים בשנת 1949 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953. ב-1 במאי 2023, במלאת 70 שנה להקמתה, הוכרזה כעיר.[6]

גני תקווה
מגוון תמונות של העיר גני תקווה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ליזי דלריצ'ה
גובה ממוצע[1] ‎74 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 25,495 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 87
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.03 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 11,970 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 9
תחום שיפוט[4] 2,130 דונם
    - דירוג ארצי[2] 236
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 17
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4627
    - דירוג ארצי[2] 35
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 9.3%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 9.3%
גילאי 30 - 44 18.2%
גילאי 45 - 59 17.6%
גילאי 60 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 15.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,793
 –  יסודי 2,979
 –  על-יסודי 1,814
מספר כיתות 163
ממוצע תלמידים לכיתה 28.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל גני תקווה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
בניין עיריית גני תקווה
מיצג "אני אוהב את גני תקווה"
בריכות אקולוגיות בגני תקווה
שכונת גנים

ראשת העירייה הנוכחית היא ליזי דלריצ'ה.

היסטוריה

עריכה

בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודים[7]. בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.

בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל - היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה הציבורית היו לקויים - האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש, ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.

שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב. ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל. שנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית. במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

בשנות ה־60 נבנתה במערב גני תקווה השכונה הדתית קריית ישמח משה ביוזמתו של האדמו"ר מסאסוב עבור חסידיו, שעלו מארצות הברית. שיכון לעולים חדשים, שכונת "גוברניק", נבנה ממערב לשיכון היובל ב-1968. בשנת 1969 הוצע לאחד את גני תקווה עם פתח תקווה או קריית אונו, אך הדבר לא יצא אל הפועל[8].

בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה - שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב, שבעקבותיו הוכפלו אוכלוסייתו ושטחו.

בשנת 1995 החלה בנייתה של שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה, הקרויה "גבעת סביון חדשה", כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תוכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. שנה לאחר מכן, בשנת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון" במערב היישוב, ששווקה לציבור דתי.

בשנת 2006 החלה בנייה של שכונה חדשה בשם "גנים", בה רבי קומות רבים[9][10][11]. "גן השלום והאהבה ע"ש יצחק רבין" בגני תקווה זיכה ב-1997 את מתכנניו בציון לשבח בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף.

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, מוזיאון פתוח, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגוריית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית. גני תקווה היא עיר תאומה לברגיש גלאדבאך בגרמניה. בנובמבר 2016 הוצב בה הפסל "יחד" של האמן הגרמני הלמוט ברנדס שנתרם כאות ידידות. גני תקווה תרמה לברגיש גלאדבאך את הפסל "מפתח הידידות" של הפסלת אורנה בן עמי, שהוצב שם בכיכר הנושאת את שמה של גני תקווה.

בשנות התשעים שגשגה בקרב הנוער במקום סצנת פאנק שהתרכזה באזור פארק שיקגו בעיר. הלהקה המשמעותית ביותר בסצנה הייתה "קוקו בלוף והיתושים"[12][13].

בשנת 2016 נחנך תיכון מיתר הממוקם בשכונת "גנים", כחלק מקריית חינוך הכוללת בנוסף בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, ספרייה עירונית ומגרשי ספורט.

ב-9 באוגוסט 2021 הוקם מועדון הכדורגל הפועל גני תקווה[14] שמייצג את היישוב הצומח והתקבל כחבר רשמית בהתאחדות לכדורגל. כבר בעונתו הראשונה זכה המועדון באליפות ליגה ג' והעפיל לליגה ב'.

ב-2022 נפתח ב"דרך התקווה", המרכז המסחרי "צים-אורבן" בשטח של כ-8,800 מטרים רבועים[15].

ב-1 במאי 2023, במלאת 70 שנה להקמתה, הוכרזה כעיר[6], ובעקבות כך הפכה לעיר הקטנה בישראל מבחינת שטח תחום השיפוט.

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בגני תקווה 25,495 תושבים (מקום 87 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 84.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,896 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בקריית ישמח משה נמצא מרכז חסידות סאסוב. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש סמינר בית יעקב והישיבה התיכונית נהרדעה. בעבר היו בקריה ישיבת צ'רנוביל וישיבת גרודנא.

עיריית גני תקווה

עריכה

עיריית גני תקווה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית גני תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. ראשת העירייה הנוכחי היא ליזי דלריצ'ה.

ראשי עיר

עריכה

בשנת 1954, עם הקמת המועצה המקומית, מונה שלמה דובין לראש המועצה[17]. בבחירות ב-1959 זכתה מפא"י ב-4 נציגים, מפ"ם ואחדות העבודה בנציג אחד כל אחת, המפד"ל בשני נציגים וחרות בנציג אחד[18]. שלמה דובין, נציג מפא"י נבחר לראשות המועצה והחזיק בתפקיד עד פרישתו בשנת 1969[19]. לאחר פרישתו נבחר מרדכי וייס מהמפד"ל לתפקיד. אולם לאחר כשנה הצליחו במערך לשכנע נציג עצמאי לפרוש מהקואליציה ולהצטרף אליהם ופרץ סבן מהמערך נבחר לראשות המועצה בתחילת 1971[20].

בבחירות למועצה בסוף 1973 זכתה המפד"ל בשישה מתוך תשעה מושבים. המערך זכה בשני מושבים והליכוד במושב אחד. בעקבות זאת נבחר מרדכי וייס לראש המועצה בתחילת 1974[21]. בשנת 1983 נבחר שלום חלק לראש המועצה[22].

אבישי לוין כיהן כראש המועצה המקומית במשך ארבע קדנציות רצופות (19932013). בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, ששימשה קודם לכן כסגניתו של לוין. בשנת 2018 נבחרה בשנית, ולאחר מכן בשנת 2024 נבחרה בפעם השלישית לקדנציה נוספת.

שכונות בעיר

עריכה
  • נוף סביון – נמצאת במערב העיר, גובלת ממערב בדרך המשי, עין השמש מצפון, הרי יהודה מדרום, וממזרח עין חנוך.
  • גבעת סביון החדשה – נמצאת במזרח העיר, גובלת ברחובות התאנה ממזרח, הכרמל מדרום האורנים מצפון, והדקל ממערב.
  • מרכז העיר – נמצאת במרכז היישוב, גובל ברחובות הדקל ממזרח, ים המלח מצפון, העמקים ממערב, וסמטת עמק יזרעאל מדרום.
  • הפסגה – נמצאת בלב העיר, גובלת ברחובות העמקים ממערב, הרי יהודה מדרום, הנגב ממזרח, ושדרת התקוות מצפון.
  • ישמח משה – נמצאת במערב העיר, גובלת ברחובות, סמטת עין גנים ממזרח, עין חנוך בצפון, וסמטת התבור מדרום.
  • גבעת סביון – נמצאת בדרום מערב העיר, גובלת ברחובות הגולן מדרום, דרך לוי אשכול וקריית אונו ממערב, הרמה ממזרח, ושדרת התקוות מצפון.
  • צמרות הרמה – נמצאת במערב העיר, גובלת ברחובות הרמה ממערב, הגליל מדרום, העמקים ממזרח, והרי יהודה מצפון.
  • גנים – שכונה חדשה הנמצאת בצפון מערב העיר, גובלת מצפון בדרך הים, ממערב דרך איילות, מדרום דרך האגמים, העמקים ממזרח. השכונה מתאפיינת באוכלוסייה צעירה.
  • גנים צפון – שכונה חדשה הנמצאת בצפון העיר, גובלת בדרך הים מדרום, דרך התקווה מצפון, דרך המלך ממזרח, ודרך איילות במערב. השכונה מתאפיינת באוכלוסייה צעירה.

ספורט

עריכה

כדורסל

עריכה
 
אולם מרכז לידר

בעיר פועל קבוצת הכדורסל מועדון כדורסל גני תקווה אשר נוסדה בשנת 2012, הקבוצה שיחקה בעבר בליגת העל וכיום משחקת בליגה ב', וקבוצת נשים מועדון כדורסל גני תקווה. בנוסף פועלת בעיר "מכבי גני תקווה-לידר" המפעילה בית ספר לכדורסל, קבוצת ילדים וקבוצת נערים בין שכבות הגילאים 6–17.

כדורגל

עריכה

בעיר פועלת "מועדון הכדורגל גני תקווה" המפעיל קבוצות ילדים ונוער.

מתקני ספורט

עריכה
  • מרכז לידר – אולם הבית של קבוצות הספורט בעיר המכיל 1,200 מושבים. בנוסף כולל המרכז את קאנטרי גלים, בית היוגה, Fitzone, בית הספר למוזיקה "יוניק", צהרוני הילדות והילדים ותוכנית עתידים.
  • קאנטרי גלים – הקאנטרי העירוני המכיל חדר כושר, בריכה חצי אולימפית מקורה ומחוממת, בריכת פעוטות, סטודיו חוגי ספורט, גן משחקים לגיל הרך, סאונה ומדשאות.

חינוך

עריכה

בעיר קיימים עשרה בתי הספר (א-יב) ו-51 גני ילדות וילדים בהם לומדים 6,083 תלמידים.

מערכת החינוך בגני תקווה היא מערכת צומחת ומתפתחת, המתאימה את התשתיות הרבות שלה לקצב המהיר של צמיחת היישוב והתפתחותו. גני תקווה זוכת פרס חינוך ארצי לשנת 2022[23].

החינוך היסודי

עריכה

מונה כ-5 בתי ספר יסודיים ביניהם: בית חינוך רביבים, בית חינוך יובלים, בית חינוך גנים, בית חינוך איילות, בית חינוך צומח אמירים ובית חינוך ממ"ד אריאל, תלמוד תורה, ובית יעקב.

החינוך העל יסודי

עריכה

מונה כ-2 בתי ספר הכוללת את חטיבת ביניים ראשונים בה לומדים כיתות ז'-ט', ותיכון מיתר בו לומדים תלמידים בשכבות י'- עד י"ב.

תיכון מיתר זכה בפרס החינוך לשנת הלימודים תשע"ט בגין מעורבות חברתית אזרחית ותרומה לקהילה של הסתדרות המורים והעמותה הפדגוגית לקידום החינוך העל יסודי בישראל.

תרבות

עריכה
  • היכל התרבות מרכז הבמה- היכל התרבות העירוני מעלה מופעי תיאטרון, מחול, מוזיקה קלאסית, ערבי זמר, הצגות ילדים, הרצאות העשרה, מופעי בידור ועוד. מבנה מרכז הבמה מאכלס גם את בית ספר לתיאטרון ואומניות הבמה, בית ספר למחול "מרכז הבמה".
  • הספרייה הציבורית- הספרייה העירונית הפועלת כמרכז תרבות וחינוך עירוני, מקיימת שלל פעילויות וסדנאות לשכבות הגילאים ילדים ומבוגרים ביניהם מפגשים עם סופרים, סדנאות כתיבה, הרצאות, ושעות סיפור.
  • מרכז פלאים ללמידה ואימון ילדים והורים- מרכז עירוני ייחודי המלווה באמצעות צוות התפתחותי מקצועי הורים וילדים. המרכז מציע סדנאות ייעודיות להעשרת את ארגז הכלים העומד לרשותו של כל הורה וכן קידום ההתפתחות המוטורית של הילד.

תחבורה

עריכה

אוטובוסים

עריכה

בגני תקווה פועלים נכון לאוקטובר 2023, סה"כ כ-12 קווים אוטובוסים שונים המופעלים על ידי חברות קווים, אלקטרה אפיקים ודן.

כבישים בין עירוניים

עריכה

ערים תאומות

עריכה

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גני תקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ 1 2 יורי ילון, ירון דורון, כבר לא מועצה: גני תקווה הוכרזה רשמית כעיר בשנת ה-70 להקמתה, באתר ישראל היום, 1 במאי 2023
  7. ^ גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב, 4 במאי 1960
  8. ^ שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב, 3 בפברואר 1969
  9. ^ ynet, אז והיום: גני תקווה מתרחבת, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  10. ^ שלומית צור, ‏תושבים בגני תקווה: "לו ידענו על 14 גנים, לא היינו קונים", באתר גלובס, 16 בפברואר 2016
  11. ^ יעל דראל‏, אצטדיון מול הסלון: רוכשי דירות בגני תקווה עתרו נגד המועצה, באתר וואלה, 26 ביולי 2017
  12. ^   אבי פיטשון, ארכיון הפאנק מספק הצצה נדירה לזעם ישראלי לדורותיו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018
  13. ^ "רועש, פוליטי ולא מתפשר": סיפורו של הפאנק הישראלי, כאן 88
  14. ^ הפועל גני תקווה, באתר www.facebook.com
  15. ^ גיא נרדי, ‏לוטש עיניים לשכונות: רני צים רכש קניון בהקמה בלב גני תקווה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
  16. ^ פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס
  17. ^ מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב, 11 באפריל 1963
  18. ^ הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418
  19. ^ תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב, 18 במאי 1970
  20. ^ ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב, 15 בינואר 1971
  21. ^ מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב, 14 בפברואר 1974
  22. ^ בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב, 13 בינואר 1984
  23. ^ גני תקווה זוכת פרס חינוך ארצי לשנת 2022, באתר www.ganeytikva.org.il, ‏2022-05-25
  24. ^ עידו וינגרטן, משרד התחבורה אישר את סלילת כביש 289 בגני תקווה| שתפו | אתר אונו NEWS, באתר אונו News, ‏2023-07-13