אנדריי אוסטרמן
היינריך יוהאן פרידריך אוסטרמן (בגרמנית: Heinrich Johann Friedrich Ostermann; 9 ביוני 1686 - 31 במאי 1747), שנודע ברוסיה בתקופתו בשם אנדריי (Андрей), היה מדינאי רוסי ממוצא גרמני, שבלט בתקופת פיוטר הגדול ואחריו.
 | |||||
| לידה |
30 במאי 1686 (יוליאני) בוכום, רוזנות מארק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1747 (יוליאני) (בגיל 60) Beryozovo, חנטי ומנסי, רוסיה | ||||
| שם לידה |
Heinrich Johann Friedrich Ostermann | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית, רוזנות מארק | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| השכלה |
אוניברסיטת פרידריך שילר | ||||
| בן או בת זוג |
מארפה אוסטרמן (1721–?) | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד במשפחת כומר בעיר בוכום שבווסטפאליה. למד באוניברסיטת יינה אך נמלט עקב השתתפות בדו-קרב. לאחר ששהה באמסטרדם בשנת 1704 הגיע לרוסיה הצארית.
במהרה למד רוסית והחל לשרת במשרד לענייני חוץ. בשנת 1711 השתתף במערכה נגד העות'מאנים ועזר לפיוטר שפירוב במשא ומתן עם העות'מאנים. השתתף באופן פעיל בשיחות שלום שסיימו את המלחמה הצפונית הגדולה במסגרת חוזה נישטד. עבור ההצלחה בניהול משא ומתן זה קיבל תואר ברון. השיחות שניהל סיימו את מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723), לאחריהן מונה לסגן מנהל המשרד לענייני חוץ. עזר לפיוטר הגדול בהכנסת רפורמות ניהוליות שונות. על שירותו הנאמן קיבל הטבות כספיות ואחוזה במחוז ריאזאן, שהפכה לאחוזה המשפחתית.
מאבק פוליטי לאחר תקופת פיוטר הגדול עריכה
עם תחילת שלטונה של יקטרינה הראשונה קודם לתפקיד סגן הקנצלר, מנהל משרד הדואר ומנהל משרד המסחר. התמנה להיות חבר במועצה הסודית העליונה. באופן רשמי היה אחראי על חינוכו של פיוטר השני. בשנת 1730 התנגד לרעיונות של חלק מחברי המועצה הסודית העליונה להגבלת שלטון הקיסר. היה בין תומכי אנה בתו של איוואן החמישי, וניהל איתה התכתבות בהקשר למהלכיה לתפישת השלטון.
תקופת אנה עריכה
מיד עם תחילת שלטונה של אנה קיבל תואר רוזן. היה בין יועציה הראשיים בהתוויית מדיניות חוץ ומדיניות פנים. בהתאם לרעיונותיו הוקמה מועצת השרים. במסגרתה הוא קידם יזם קיצור תקופת השירות בצבא, הקטנת שיעור המסים, ושיפורים בתנאי המסחר. בהשתתפותו הפעילה הוסדרו נושאים בעייתיים עם פרס ובמספר מדינות אירופה, נחתמו הסכמי מסחר עם אנגליה והולנד. טיפל בחתימת הסכם ניש, שסיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739.
מדיניותו של אוסטרמן הסתמכה על ברית עם אוסטריה – לטענת היסטוריונים רוסים, לעיתים תוך הפקרת אינטרסים של רוסיה עצמה. בשנת 1734 החזיר לפרס את כל השטחים שנכבשו על ידי פיוטר הגדול. כתוצאה ממדיניותו, לקראת שנת 1740 איבדה האימפריה הרוסית חלק משמעותי מן ההישגים של פיוטר הגדול בפוליטיקה האירופית. בהתאם להסכם ניש, איבדה רוסיה את המוצא לים השחור. לקראת שנת 1740 הייתה האימפריה בהמתנה למלחמה עם שוודיה, פרס, האימפריה העות'מאנית, חאנות קרים ופרוסיה המתחזקת.
נפילתו עריכה
לאחר פטירת אנה הצליח אוסטרמן להישאר בכל תפקידיו, ואף הגיע לשיא השפעתו. לאחר הגליית כריסטופור מיניך עמד בראש הפירמידה השלטונית. בהיוודע על הקשר של יליזבטה, קיסרית רוסיה ניסה לפעול נגדו אך ללא הצלחה, ויליזבטה עלתה לשלטון.
עם תחילת שלטונה של יליזבטה נעצר ונשפט. לאחר חקירה קצרה החליט בית המשפט על הוצאתו להורג. בהתאם לצו קיסרי הוגלה לסיביר. התגורר בגלות ביחד עם אשתו במשך חמש שנים.
בתקופת יקטרינה השנייה הוחזרו בניו לחצר המלכות, ועשו קריירה מרשימה.
קישורים חיצוניים עריכה
- Ostermanniana: אתר על משפחת אוסטרמן
- אנדריי אוסטרמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)