פתיחת התפריט הראשי

פרוזהעריכה

אמיר החלה לפרסם ב-1987, ופרסמה שלושה רומנים בזה אחר זה. כמו כן פרסמה קובצי סיפורים, ביניהם: "עד גיל 21 תגיע לירח" ו"ד"ש מנעורייך". הפרוזה הקצרה של אמיר זכתה לביקורת צוננת בתחילה. אמיר נחשבת לחלק מהזרם הפרוזאי הלא-מוצהר של כותבי השפה הרזה הישראליים, עמם נמנים גם הסופרים עוזי וייל, אתגר קרת, ואורלי קסטל-בלום. בסיפוריה הקצרים מופיעות דמויות הכושלות להבקיע את מחסום השפה ונותרות כלואות במצוקתן - בדידות, היעדר אהבה, וחוסר יכולת להבין את הזולת ואת עצמן. אמיר עוסקת בשני קבציה גם ביחסים שבין אמהות ובנות.

עיתונותעריכה

אמיר החלה את דרכה בעיתונות ככתבת נוער במעריב לנוער ובבמחנה גדנ"ע. מסוף המאה העשרים עד שנת 2001 כתבה במוסף סוף-השבוע של "ידיעות אחרונות" מדור על אימהות ודינמיקות שבין הורים וילדים. בין השאר כתבה גם ביקורת טלוויזיה. משנת 2010 הייתה בעלת טור בעיתון לאישה. פוטרה מעבודתה בעיתון בשנת 2015.[1]

תיאטרוןעריכה

אמיר הייתה שותפה בכתיבת המחזה "זוגיות", שהציג מארג של סיפורים ישראליים על זוגיות במונטאז'. המחזה כלל סצינות לפי סיפור של הסופרת אלונה קמחי.

חיים פרטייםעריכה

בשנת 2019 התגרשה מעופר שגב.

מספריהעריכה

  • עד כלות (רומן 1987)
  • לוצכים (רומן 1988)
  • טווסים על הגג (רומן 1992)
  • עד גיל 21 תגיע לירח (קובץ סיפורים 1997)
  • ד"ש מנעורייך (קובץ סיפורים 2001)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה