גריגורי סמיונוב
גריגורי מיכאילוביץ' סמיונוב (ברוסית: Григорий Михайлович Семёнов; 25 בספטמבר 1890 – 30 באוגוסט 1946) היה ההטמאן של הקוזאקים הזבאייקלים משנת 1919 עד אוקטובר 1920, מראשי המתנגדים למשטר הקומוניסטי בסיביר בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה.
לידה |
25 בספטמבר 1890 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה |
---|---|
הוצאה להורג |
30 באוגוסט 1946 (בגיל 55) מוסקבה, ברה"מ |
מדינה | האימפריה הרוסית |
השכלה | Orenburg Cossack School |
פרסים והוקרה | |
| |
ביוגרפיה
עריכהראשית חייו
עריכהסמיונוב נולד בכפר קוראנז'י (Куранжи) בנפת דורולגוייבסקי שבעבר הבאיקל (זבאייקלייה) למשפחה מעורבת של קוזאקים ובורייטים. את חינוכו הבסיסי קיבל בביתו. שליטתו של סמיונוב בשפות המונגוליות מהבית סייעה לו בהמשך לפקד על יחידות צבאיות בוריאטיות.
קריירה צבאית
עריכהסמיונוב התגייס לצבא האימפריה הרוסית בשנת 1908, ולמד בין השנים 1908–1911 בבית הספר הצבאי בעיר אורנבורג. לאחר מכן שירת במונגוליה, שבהּ השתתף במרד נגד השלטון הסיני (מרד אשר הוביל לעצמאותהּ של מונגוליה החיצונית ב-11 בדצמבר 1911). בשנת 1914 הוסגו כוחות צבא רוסיה, ובהם סמיונוב, ממונגוליה, כתוצאה מחשש רוסיה מהתגובה האירופית על מעורבותהּ בארגון המרד במונגוליה. סמיונוב ומפקדים רוסים אחרים הוחזרו לרוסיה, ושירתו בעבר הבאיקל.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לחזית ולחם כמפקד פלוגה ברגימנט הקוזאקים "נרצ'ינסקי" בשטח פולין. על אומץ ליבו בקרבות עוטר ב עיטור גאורגי הקדוש. בשנת 1916 הועבר לחזית קווקז, שם השתתף בקרבות עם הטורקים ובמסע של כוחם רוסי לכורדיסטן הפרסי לעזרת הבריטים. לאחר חזרתו לרוסיה במאי 1917 הציע לארגן חטיבה של מונגולים ובוריאטים תחת פיקודו.
הטמאן ואנטי-בולשביק
עריכהלאחר מהפכת אוקטובר ארגן סמיונוב מרד כנגד הבולשביקים בתחנת הרכבת ברזובקה. לאחר שלא זכה לתמיכה ניכרת נסוג מעבר הבאיקל למנצ'וריה, ושם ארגן את הכוחות הנאמנים לו. ב-26 באוגוסט 1918 הצליח סמיונוב לכבוש את מחוז צ'יטה מידי הבולשביקים בסיוע חיילי הלגיון הצ'כוסלובקי שמרדו כנגד בולשביקים וכבשו ערים רבות בדרכם לולדיווסטוק.
ב-9 במאי 1919 בעיר צ'יטה נבחר על ידי הקוזאקים להיות הטמאן של חיל הקוזאקים הזבאייקלים. ב-18 ביולי 1919 הועלה סמיונוב לדרגת גנרל על ידי האדמירל אלכסנד קולצ'אק.
ב-4 בינואר 1920, לאחר שהבין כי שלטונו קרס, העביר קולצ'אק את האחראיות על השטח שנשאר בשליטת הצבא הלבן בסיביר לידי גריגורי סמיונוב. אך, סמיונוב לא הצליח להתמודד עם הפרטיזנים הקומוניסטיים במחוזו, שערכו 3 מבצעים גדולים בתקופה שבין אפריל לנובמבר 1920 במטרה לכבוש את צ'יטה. בסוף אוקטובר 1920 נאלץ ההטמאן סמיונוב לסגת מצ'יטה, ובספטמבר 1921 ברח לסין מולדיווסטוק.
חייו בגלות
עריכהלאחר בריחתו לסין היגר סמיונוב לארצות הברית ומשם לקנדה וליפן, בהּ התגורר עד 1932. כאשר הקימו היפנים את מדינת מנצ'וקו בצפון סין, הוזמן ההטמאן סמיונוב לגור בעיר דאליין (דַיְירֶן), שבהּ ישב עד אוגוסט 1945. סמיונוב קיבל פנסיה חודשית בסך 1,000 ין יפני, ותוארו היה ראש "איחוד הקוזאקים במזרח הרחוק". משנת 1934 הוא החזיק במשרה במוסד לעניינים רוסיים במנצ'וקו, וכתב את ספר זכרונותיו "עליי: זכרונות, מחשבות ומסקנות" («О себе: Воспоминания, мысли и выводы»), שיצא לאור בחרבין בשנת 1938.
סמיונוב נתפס בדליאן בידי צנחנים סובייטים בעת מבצע סערת אוגוסט בספטמבר 1945, כאשר נכבשה מנצ'וקו בידי ברית המועצות. לאחר שנעצר והואשם בפעילות אנטי-מהפכנית, גזר עליו בית המשפט העליון של ברית המועצות מוות בתלייה. סמיונוב הוצא להורג ב-29 באוגוסט 1946. שלוש בנותיו נידונו ל 25 שנות מאסר. בנו, מיכאל, נרצח בכלא.
סמיונוב והיהודים
עריכהגריגורי סמיונוב לא היה אנטישמי במוצהר, אך למרות זאת מספר פוגרומים התרחשו במשך שלטונו. עד יוני 1919 לא התיר סמיונוב פעילות לתנועות לאומיות יהודיות בעיר צ'יטה. בפברואר של אותהּ שנה ייסד סמיונוב בצ'יטה את הגדוד היהודי. הגדוד, שמנה 200 חיילים, השתתף במבצעים רבים נגד פרטיזנים קומוניסטים.
לקריאה נוספת
עריכה- Шерешевский Б. М. Разгром семёновщины (апрель – ноябрь 1920 г.). О роли Дальневосточной республики в борьбе за ликвидацию «читинской пробки» и объединение Дальнего Востока. Новосибирск, 1966. (ברוסית)
- Познанский В. С. Очерки истории вооружённой борьбы Советов Сибири с контрреволюцией в 1917 – 1918 гг. Новосибирск, 1973. (ברוסית)
- Кручинин А. С. К истории конфликта между А. В. Колчаком и Г. М. Сёменовым // История белой Сибири. Тезисы 4-й научной конференции. Кемерово, 2001. (ברוסית)