גרילה תרבות

גרילה תרבות היא קבוצת יוצרים ישראלית, שפעלה בין השנים 2007–2017 ותמכה במאבקים חברתיים - בעיקר מאבקי עובדים, הפגנות, ושביתות או מאבקים פוליטיים נגד מבצעים צבאיים, גדר ההפרדה והתנחלויות, באמצעות שירה ומוזיקה, שאנשיה השמיעו במהלך המחאות.

על-פי המארגנים, הקבוצה קיבלה את ההשראה מפעילים רדיקליים בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית כמו ג'רי רובין ואבי הופמן, ששילבו בין תרבות למחאה יצירתית לא-אלימה; ומהקשת הדמוקרטית המזרחית.

פעילותה של גרילה תרבות הייתה קשורה גם לתנועת הפלאש מוב העולמית.

פעילות הארגון עריכה

דפוס האירועים ודרך הפעולה של גרילה תרבות שילב הקראת שירה ונגינה תוך הגברת עוצמת הקול באמצעות מגפון במהלך המחאה. לדברי פעילי הקבוצה, "אירוע גרילה תרבות מהווה טכנולוגיה חדשה לייצור שינוי חברתי, מתוך עמדה רדיקלית, תרבותית וצעירה של יוצרים/ות מתחומים שונים בתרבות בישראל".^[1]

קבוצת גרילה תרבות התבססה על עקרונות של זריזות ותנועה מהירה הלאה. בניגוד להפגנה, האירועים אינם מבוססים על מספר משתתפים רב, אלא על עצם האירוע וההד שלו. ההתארגנות מתחילה בדרך כלל בשבוע שבו קורה האירוע. האירועים אינם מתואמים עם המשטרה, ואינם דורשים תיאום כזה. הדבר יוצר לעיתים חיכוך עם המשטרה, אך אף פעם לא פוזר בכוח אירוע של הקבוצה.

גרילה תרבות כללה יוצרים מכתבי העת מעין, הכיוון מזרח ודקה ויוצרים נוספים. רוב היוצרים שהשתתפו בהפגנות השירה הם משוררים, אך האירועים לוו גם במוזיקאים, מרוק ועד מוזיקה מזרחית, כמו דן תורן, יובל בן-עמי וראובן המלאך. אף שהארגון היה עצמאי, פעולות רבות התרחשו בחסות כתבי העת ובשיתוף פעולה עם ארגונים כמו כוח לעובדים, מען, אחותי, בצלם, הפקות המזרח, הקרן החדשה לישראל, ארגונים לסיוע לעובדים זרים ועוד. בקבוצה היו חברים משוררים ומוזיקאים בגילאים שונים, יהודים וערבים, חלקם ידועים וחלקם אלמונים.

מארגני ומשוררי "גרילה תרבות" היו קשורים להוצאת אסופת השירה אדומה, שיצאה ב-1 במאי 2007, ועוסקת אף היא בזכויות עובדים, ולאחר מכן באסופת השירה והאמנות לצאת! שיצאה "נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום" בינואר 2009.

הפעילות של גרילה תרבות נעזרת בחידושי האינטרנט כמו טוויטר, פייסבוק ובלוגים, כדי לאסוף קהל ומשוררים במהירות וליצור תהודה לפעילות שלה. צילומי וידאו מהאירועים מאוחסנים באתרי אינטרנט כמו יוטיוב.

משנת 2012 הקבוצה עברה להוציא לאור ספרים ואסופות. גרילה תרבות הייתה לראשונה שערכה ופרסמה את שתי האסופות של "ערס פואטיקה" וגם את ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר "שחור על גבי שחור". בנוסף יצאו לאור הספרים של אייל בן משה ושל מיטל ניסים.

הקבוצה הודיעה על סגירת הפעילות וההוצאה לאור במרץ 2017.^[2]

החברים בקבוצה עריכה

קבוצת המשוררים של גרילה תרבות התחלפה מאירוע לאירוע, וגם מארגני האירועים והיוזמים שלהם. עם המשוררים שנטלו חלק באירועים נמנו יודית שחר, אהרן שבתאי, רועי ארד, מתי שמואלוף, רוני סומק, יובל בן-עמי, יהושע סימון, נוית בראל, נעמה גרשי, שי אריה מזרחי, מאיה בז'רנו, ערן צלגוב, בעז יניב, רוני הירש, תאמר מסאלחה, אלמוג בהר, אריאל גלילי, אדם דובז'ינסקי, תהל פרוש, גליה אבן-חן, ואן נויין, מרואן מח'ול ואחרים.

אירועי גרילה תרבות עריכה

אלמוג בהר ומרואן מח'ול באירוע שירה של גרילה תרבות באבו דיס, דצמבר 2009

שירת קופי טו גו, עם מלצריות קופי טו גו באוניברסיטת תל אביב, בתגובה לטענות על לקיחת הטיפים על ידי חברת קופי טו גו. למחרת האירוע, נענו דרישות המלצריות. דצמבר 2007.
שירת פולגת, עם עובדי מפעל פולגת בקריית גת בתגובה לסגירת המפעל, אפריל 2008.
שירת המדע, עם עובדי גן המדע במכון ויצמן למדע ברחובות שהתלוננו על אלימות נגד אנשי הוועד. דצמבר 2008.
שירת אקירוב, מול מגדלי אקירוב בתל אביב, מעונו של שר הביטחון אהוד ברק במחאה על המלחמה בעזה והפקרת הדרום בזמן מבצע עופרת יצוקה, ינואר 2009.
שירת האוניברסיטה הסגורה, ביחד עם עובדים שובתים של האוניברסיטה הפתוחה, מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה בכפר סבא. מאי 2009. האירוע נאסר על ידי המשטרה, אך התקיים לבסוף במרחק מה מהמקום הראשוני.^[3]
שירת בנות הפליטות, נגד הצעת חוק להתיר גירוש ילדים של מהגרי עבודה ופליטים, ליד מתקן משטרת ההגירה בחולון, אוגוסט 2009.‏^[4]
משוררות נגד האח הגדול, נגד הצעת חוק המאגר הביומטרי, מול משרד הפנים בתל אביב, נובמבר 2009.
שירה מפרקת חומה, יחד עם "בצלם", בגדר ההפרדה באבו דיס, דצמבר 2009.‏^[5]
שירת ירוחם, יחד עם עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם שדרשו להתאגד, ינואר 2010.‏^[6]
שירת רמלה-לוד, יחד עם הדיירים ביישוב הלא מוכר דהמש הסמוך ללוד ורמלה שנלחם נגד פינוי ואי-הכרה.^[7]
שירת שייח'-ג'ראח
שירת המינימום לתמיכה בהעלאת שכר המינימום, מול בנק ישראל בתל אביב
שירת הבדואים נגד פינוי אל-עראקיב, הכפר הלא-מוכר, אוגוסט 2010^[8]
שירה לוהטת בקריאה להתפטרות שר הפנים אלי ישי לאחר השריפה הגדולה בכרמל, דצמבר 2010
שירת המים נגד תאגידי המים, יחד עם הפעיל החברתי יצחק ג'קי אדרי, במרכז המסחרי של דימונה,^[9] ינואר 2011
שירה סוציאלית לתמיכה במאבק השכר ובשביתת העובדות הסוציאליות, המרכז המסחרי של שדרות, מרץ 2011

אידאולוגיה עריכה

לקבוצה אין "אני מאמין" פוליטי והיא לא מזוהה עם מפלגה או תנועה מסוימת. גם מבחינה פואטית, המשוררים קשורים לסגנונות שירה רבים. פעילי הקבוצה מסבירים: "אנו לא קבוצה ממוסדת, אלא תנועת גרילה תרבותית. לכן לא תמצאו משרד, או עובדים, אך תמצאו פעולות תרבותיות שיכו אתכם בפעולת גרילה, כדי להחזיר את ערכי הצדק החברתי והשוויון למרכז הדיון".^[1]

רוב משוררי הקבוצה ומארגניה מזוהים עם השמאל. אך מפני שרוב המאבקים קשורים לענייני חברה, או לנושאים כמו מאבק בחוק המאגר הביומטרי, נוטלים בה חלק גם יוצרים רבים בעלי דעות מרכזיות או ימניות מבחינה מדינית ואף יוצרים דתיים.

תגובות עריכה

על הקבוצה נמתחה ביקורת מצד משוררים, בהם יצחק לאור שטען כי השירה אינה יכולה לשנות, וש"ללמד ספרות בפריפריה יותר חשוב מאשר להקריא שירה מול מפעל פולגת". משוררים אחרים מתנגדים לשילוב בין שירה לפוליטיקה אקטיביסטית ורואים בשירה אמנות גבוהה שראויה להיות טהורה מפוליטיקה. אחרים מתנגדים לגישה הפתוחה והלא מסננת של הקבוצה, וטוענים כי יש לבחור משוררים רק על סמך איכותם, ולהתמקד במקומות האופטימליים להקראת שירה.

מולם, טוענים אנשי הקבוצה כי פחות משבוע לאחר הפגנת השירה ב"אקרשטיין ירוחם", פוטר המנכ"ל המקומי שנחשב כקשוח, והתקבלו חלק מדרישות העובדים, ולאחר ההפגנה ב"קופי טו גו", נענו כל דרישות המלצריות. ובכל המקרים, נוצרה תהודה למאבקים. מעבר לכך, הם רואים ההשפעה של "גרילה תרבות" על השירה ותכניה. עצם היציאה של השירה לשטח וירידתה ממגדל השן, יכולה להחזיר לה את העדנה.

ארגונים חברתיים תמכו ב"גרילה תרבות", שכן היא יצרה עניין במאבקי עובדים ובעוולות. אנשי "כוח לעובדים" טענו כי פעולות הקבוצה "העצימו את העובדים הנאבקים וגרמו להם לחוש שהם לא לבד".