גריניץ'
גריניץ' או גְרֶנִיץ' (באנגלית: Greenwich) הוא כפר עתיק בדרום־מזרח לונדון, דרומית לנהר התמזה, המהווה כיום חלק מרובע גריניץ'.
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע | |||||||||
עיר | לונדון | ||||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||||
שטח | 5,044.18 הקטאר | ||||||||
אוכלוסייה | 30,578 | ||||||||
קואורדינטות | 51°29′N 0°00′E / 51.48°N 0°E | ||||||||
הכפר גריניץ' ידוע בזכות מצפה הכוכבים המלכותי המפורסם השוכן בו, הניצב בראש גבעה בלב פארק גריניץ'. מצפה כוכבים זה העניק לגריניץ' את מיקומו הגאוגרפי הייחודי - קו האורך 0º, הידוע בכינוי קו גריניץ'. מיקום קו אורך זה (להבדיל ממיקומו של קו הרוחב 0º, קו המשווה) נקבע באופן שרירותי בשל מצפה הכוכבים, והוא מסומן באתר בקו מתכת ארוך. על פי קו האורך 0° נקבע גם שעון גריניץ', ששימש בעבר כשעון בינלאומי (GMT). בגריניץ' שוכנים מבנים היסטוריים עתיקים, ובהם גם אוניברסיטת גריניץ', תיאטרון, בית חולים, מוזיאון המניפות ושוק עתיקות. בשנת 1997 הכריז ארגון אונסק"ו על חלקים מהכפר כאתר מורשת עולמית, המכונה גריניץ' הימית.
מקור השם
עריכהמקור השם גריניץ' הוא בשפה הסקסונית (ובה נהגה כ-Grenewic או Grenevic). משמעות השם היא "כפר ירוק" או "כפר על הירוק"[1]. המקום נודע כגריניץ' המזרחית, כדי להבדילו מגריניץ' המערבית, שהייתה חלק מדפטפורד (Deptford), ואולם במאה ה-19 חדל השימוש בשם זה.
היסטוריה
עריכהבגריניץ' נמצאו תילי קבורה מתקופת הברונזה, והם מציינים את תחילת היישוב האנושי במקום. באותם תילי קבורה נעשה שימוש גם במאה השישית על ידי הסקסונים. קודם לסקסונים נמצאו במקום גם שרידיו של בית מגורים רומי, מן המאה הראשונה או מאה הרביעית לספירה (ייתכן שהמדובר במקדש ולא בבית מגורים). בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום ב-1902 נמצאו 300 מטבעות מימי הקיסרים קלאודיוס (במאה הראשונה) ומימי הונוריוס (במאה ה-4). מדרום לגריניץ' עוברת דרך רומית עתיקה, המובילה מדובר ללונדון. דרך זו ממשיכה עד מזרח אנגליה, ונקראת דרך ווטלינג (Watling Street).
במהלך שלטונו של המלך אתלרד השני (979-1013 וכן 1014-1016[2]), השתלטו הדֵנים על גריניץ'; הצי הדני עגן בה, והצבא התמקם בגבעה שמדרום לה, בבלקהית' של היום. הדנים השתמשו בגריניץ' כבסיס שממנו יצאו להתקפות על קנט. בשנת 1012 השתלטו הדנים על העיר קנטרברי, ושבו את הארכיבישוף אלפה (Ælfheah). לאחר שהארכיבישוף סירב לאפשר את תשלומי הכופר עבורו, הוא הוצא להורג על ידי הדנים בסקילה. הדנים סירבו לאפשר את קבורתו של הארכיבישוף, אך האגדה מספרת שמקל של עץ שהיה מונח בדמו של הארכיבישוף החל ללבלב. כאשר ראו הדנים את הנס שהתרחש, איפשרו למאמינים לקבור את הגופה. אלפה הוכרז כקדוש והכנסייה שהוקמה במחוז במאה ה-12 נקראה על שמו. הכנסייה הניצבת כיום באתר הושלמה ב-1718, ונקראת כנסיית אלפה הקדוש (St Alfege's Church, ראו להלן).
אזור גריניץ' היה קשור למלכים כבר מימי קדם: במאה השמינית היה האזור בעלות את'רלדה (Ethelrada), אחייניתו של המלך אלפרד הגדול. בספר יום הדין (סקר קרקעות ומפקד אוכלוסין שנערך באנגליה בשנת 1086 בהוראת ויליאם הראשון מלך אנגליה) מוזכר שגריניץ' הייתה בחזקת הבישוף אודו מבאייה (Odo of Bayeux), אך אדמותיו הוחרמו על ידי הכתר בשנת 1082. במקום היה מעון מלכותי כבר לפני שנת 1300, שהיה שייך למלך אדוארד הראשון. גם מלכים אחריו ביקרו במקום לעיתים מזומנות: הנרי הרביעי ערך במקום את צוואתו, ובנו הנרי החמישי העניק את האחוזה המלכותית בגריניץ' לתומס בופור (Beaufort), דוכס אקסטר, אשר נפטר בגריניץ' ב-1417.
במאה ה-15 הייתה נחלת גריניץ' בבעלותו של המפרי, דוכס גלוסטר, דודו של הנרי השישי, מלך אנגליה. המפרי בנה בגריניץ' את ארמון פלסנטיה ב-1428. הארמון היה משכנו העיקרי של הנרי השביעי, מייסד שושלת טיודור, ובו נולדו גם כמה מילדיו: שניים מבניו, הנרי (שיהפוך למלך הנרי השמיני) ואדמונד טיודור (שניהם הוטבלו לנצרות בכנסיית הקדוש אלפה) ושתיים מבנותיו, מרי ואליזבת, שיהיו מלכות אנגליה. בארמון נולדו עוד רבים מבני בית טיודור.
במהלך מלחמת האזרחים האנגלית נכבש הארמון על ידי הכוחות האנטי-מלוכניים, והפך למחנה מעצר לשבויים. לאחר הרסטורציה החליט המלך צ'ארלס השני, בשנת 1660, לשקם את הארמון וביקש מהאדריכל סר ג'ון רֶן (Wren) לתכנן עבורו ארמון חדש. התוכנית לא יצאה במלואה אל הפועל, והחלק שנבנה מחדש כארמון למלך הוסב לשמש כבית החולים המלכותי למלחים. אן, נסיכת דנמרק, אשתו של ג'יימס הראשון, בנתה על הגבעה שמדרום לארמון את בית המלכה (ראו להלן), המהווה כיום חלק מהמוזיאון הימי הלאומי.
בנייני בית החולים הפכו למכללה הימית המלכותית ב-1873, ונשארו בשימוש הצי המלכותי הבריטי עד 1998. באותה שנה הועברו המבנים לידי קרן גריניץ'. חלק מהמבנים משמשים את אוניברסיטת גריניץ' ואת קולג' טריניטי למוזיקה; חלק אחר פתוח לציבור.
גריניץ' הימית
עריכהבשנת 1997 נוספה גריניץ לרשימת אתרי המורשת העולמית. אתר המורשת העולמית נקרא גריניץ' הימית (Maritime Greenwich), והוא מתחם הכולל מבנים ומונומנטים ייחודיים לחוף הנהר, פארק מדרום להם ומבנים נוספים מדרום לו.
בית המלכה
עריכה- ערך מורחב – בית המלכה
המבנה המרכזי במכלול גריניץ' הוא בית המלכה (Queen's House), שתוכנן על ידי האדריכל איניגו ג'ונס, עבור המלכה אן מדנמרק. התכנון הוא בסגנון האדריכלות הפלדיאנית ברוח הרנסאנס. זהו המבנה הראשון בבריטניה שתוכנן בסגנון זה, ובכך היה שינוי רב מהמוכר בבריטניה עד אז. איניגו ג'ונס הושפע ממבנים שראה באיטליה בעת לימודיו שם, ועל פיהם תכנן את הארמון; השפעתו של המבנה הייתה רבה מאוד, ומבנים רבים נבנו בבריטניה ברוח זו בשתי המאות הבאות. בית המלכה נבנה בשנים 1616-1617. ב-1807 הוסב המבנה לבית ספר לרפואה, ונבנו משני צידיו אגפים שחוברו למבנה העיקרי באכסדראות עמודים. בבית המלכה שוכן כיום אוסף האמנות של המוזיאון הימי הלאומי, ואילו עיקר המוזיאון נמצא באגף המערבי של בית המלכה.
המכללה הימית המלכותית
עריכה- ערך מורחב – המכללה הימית המלכותית בגריניץ'
המכללה הימית המלכותית היא מכלול בן ארבעה מבנים, הבנוי בין בית המלכה לחוף נהר התמזה. ארבעת המבנים בנויים כך שיתאימו לסימטריה של בית המלכה והם מפגינים יחס סימטרי ביניהם, אגב שהם מאפשרים קו ראייה בין בית המלכה לנהר. זהו מכלול המבנים המורכב ביותר שתכנן האדריכל כריסטופר רן (אם כי אדריכלים נוספים, ובהם ג'ון וב, בנו שלבים מסוימים של המבנים), ואחת הדוגמאות הבולטות לבנייה בסגנון הבארוק בבריטניה.
המכללה נבנתה באתר שבו שכן ארמון פלסנטיה. המבנים נבנו לכתחילה במצוות מרי השנייה כדי שישמשו כבית חולים לספנים. הבניין הצפון מערבי (לחוף הנהר) הוא בניין המלך צ'ארלס, שהושלם ב-1694; הבניין הצפון מזרחי הוא בניין המלכה אן, שהושלם ב-1742 (למרות שהוחל בבנייתו כבר ב-1698); הבניין הדרום מערבי, בניין המלך ויליאם, והבניין הדרום מזרחי, בניין המלכה מרי, שהושלמו שניהם ב-1712. בבניין המלכה מרי נמצאת הקפלה ששימשה את בית החולים ואת המכללה. בניין המלך ויליאם התפרסם באולם הצבוע (Painted Hall) השוכן בו, המעוטר בציורים מתקופת הבארוק. המבנים בנויים סביב חצר פנימית, ולכן מכונים "חצר המלך צ'ארלס", "חצר המלכה אן", וכן הלאה.
בית החולים גריניץ', נסגר ב-1869, והמבנים הועברו לידי הצי המלכותי. לאחר שהצי המלכותי הפסיק להשתמש במכללה בשנת 1998 הוקמה קרן גריניץ' ששכרה את המבנים ואת השטח מסביבם למשך 150 שנים, ותפקידה לשמרם.
כיום משתמשת אוניברסיטת גריניץ' בשלושה אולמות עיקריים במכללה (המלכה אן, המלכה מרי והמלך ויליאם), ואילו מכללת טריניטי למוזיקה משתמשת באולם המלך צ'ארלס. קרן גריניץ' מנהלת את ההיכל הצבוע, את הקפלה, את האולמות התת-קרקעיים הסמוכים, את מרכז המבקרים ואת הקרקעות.
פארק גריניץ'
עריכה- ערך מורחב – פארק גריניץ'
פארק גריניץ' משתרע מדרום לבית המלכה. שטחו הצפוני של הפארק (בסמוך למוזיאון הימי הלאומי ובית המלכה) הוא אזור מישורי, המשתפל לעבר נהר התמזה. בחלקו הדרומי יש הגבהה של הקרקע לכדי גבעה, היוצרת רושם של נוף כפרי אנגלי. שטחו של הפארק מלבני, רוחבו כקילומטר ואורכו כ-750 מטרים. במרכז הפארק נמצאת הגבעה שעליה ניצב מצפה הכוכבים המלכותי.
מצפה הכוכבים המלכותי
עריכה- ערך מורחב – מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'
מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' ממוקם על הגבעה בפארק גריניץ'. המלך צ'ארלס השני הורה על בניית המצפה בשנת 1675, והמבנה תוכנן בידי סר כריסטופר רן ונבנה בין השנים 1675–1676. בסיסו של המצפה הוא בית פלאמסטיד (Flamsteed House, על שמו של האסטרונום המלכותי הראשון, ג'ון פלאמסטיד), והוא המבנה הראשון שנבנה בבריטניה למטרת מחקר מדעי. בקומה השנייה נמצא חדר מתומן בעל שמונה צלעות, שנועד לכינוסים ולדיונים. מעליו נמצא כדור הזמן המפורסם, היורד כל יום בדיוק בשעה 13:00 מראש התורן עליו הוא נמצא, כדי לסמן את השעה המדויקת.
כנסיית סנט אלפג'
עריכה- ערך מורחב – כנסיית סנט אלפג'
אתר המורשת העולמית כולל גם חלק מהעיירה שסביבו. בין האחרים הללו נכללת כנסיית סנט אלפג', שנבנתה בשנים 1711-1714, על הריסות מבנה ימי-ביניימי. הכנסייה נבנתה בידי סר ניקולס הוקסמור, תלמידו של כריסטופר רן. הוקסמור שילב במבנה את המגדל שנותר מהמבנה המוקדם יותר, ובנה מבנה בסגנון הבארוק בצורת צלב[3].
קאטי סארק
עריכה- ערך מורחב – קאטי סארק
מונומנט חשוב נוסף בגריניץ' הוא ספינת הקליפר קאטי סארק, שהייתה במחצית השנייה של המאה ה-19 ספינת המפרשים המהירה ביותר בעולם. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הועלתה האונייה על מבדוק יבש שהוכן עבורה.
אתרים נוספים
עריכהבמתחם נמצאים גם כמה מבנים נאים שנבנו במאות ה-17, ה-18, וה-19. בצידו המזרחי של הפארק נמצא ארמון ואנברו (Vanbrugh Castle), ביתו של סיר ג'ון ואנברו, אדריכל ארמון בלנהיים. המבנה נבנה בכוונה בסגנון ימי ביניימי, ועוצב על פי מבצר הבסטיליה, בפריז[4]. בצידו המערבי של הפארק נמצא בית הריינג'ר (Ranger’s House - "בית השומר") - בניין הבנוי מלבנים אדומות, ששיכן במאה ה-17 את שומר הפארק[5]. כיום שוכן בו אוסף וורנר (Wernher Collection), אוסף אמנות מימי הביניים ומהרנסאנס. בחלקו הצפון-מזרחי של מתחם גריניץ' הימית נמצא פונדק טרפלגר, מבנה שנבנה ב-1837 ואירח בשעתו אישים כצ'ארלס דיקנס, ויליאם מייקפיס תאקרי ואחרים. כיום שוחזר המקום להדרו הראשון[6]. אתר נוסף הסמוך לכנסייה הוא שוק גריניץ' (Greenwich Market) - שוק מקורה, בו נמכרות בעיקר עתיקות וחפצי אמנות. השוק הוקם בעקבות צו מלכותי משנת 1849.
גלריית תמונות
עריכה-
מבט מפארק גריניץ' לכיוון צפון מערב - בית המלכה.
-
מרכז המכללה הימית המלכותית, בין ארבעת המבנים
-
בית הריינג'ר
-
קאטי סארק במבדוק היבש
-
כנסיית סט. אלפג'
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מפה מפורטת
- ירדן גור, גריניץ' הימית - טיול אל בין דפי ההיסטוריה, באתר GoTravel
הערות שוליים
עריכה