פתיחת התפריט הראשי

גרשון ברגסון

מחנך וסופר ילדים ונוער ישראלי

גרשון בֶּרגסוֹן (21 באוגוסט 1913, שרפץ, פולין הרוסית14 בינואר 2009, ירושלים) היה מחנך וסופר ילדים ונוער ישראלי, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך (1971–1983), מייסד המדור לספרות ילדים במשרד החינוך וראשו ומייסד כתב העת "ספרות ילדים ונוער" ועורכו במשך יותר משלושה עשורים.

גרשון ברגסון
Gershon Bergson.jpg
לידה 21 באוגוסט 1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בינואר 2009 (בגיל 95) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך עיתון, מחנך, חוקר ספרות, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברגסון נולד בקיץ 1913 בעיירה שֶרְפְּץ שבפולין, בנם של לאה לבית זֶליגמן ויששכר, ואח לשבעה. למד מגיל ארבע ב"חדר" לימודי קודש, עברית ולימודי חול: טבע וחשבון. היה פעיל בתנועות הנוער היהודיות הציוניות "הנוער הציוני". בשנים 19321935 למד בסמינר למורים של רשת החינוך העברי בפולין "תרבות" בווילנה. בסמינר הכיר את מניה גייפמן (ילידת 1916), אשתו לעתיד. בשנים 19361939 עבד כמורה בבית הספר היסודי "תרבות" בעיירה ניֶיסבִיז'. התמנה למנהל בית הספר של הרשת בעיירה קרטוז-ברזה ובאוגוסט 1939 הגיע לשם, אך בסתיו 1939 פלשו הנאצים לפולין והוא נמלט מזרחה לברית המועצות, לעיר רובנו, שם למד בבית ספר למוזיקה. עם הפלישה הנאצית לברית המועצות ב-1941 נמלט לפנים המדינה. התפרנס במשך תקופה מהוראת מוזיקה וזמרה, ואחר-כך גויס לעבודה במפעל כותנה באוזבקיסטן. בשואה נספו קרוב למאה מבני משפחתו, בהם הוריו.[1]

לאחר המלחמה שב לפולין ופעל בהברחת פליטים במסגרת תנועת הבריחה. משם עבר לעיר מינכן שבדרום גרמניה (שבה התרכזה שארית הפליטה), היה חבר בהנהגת "הנוער הציוני", עסק בחינוך ילדים במחנות העקורים ובריכוז מחנות ההכשרה, וייסד וערך את עיתון תנועת "הנוער הציוני", "די ציוניסטישע שטימע" ('הקול הציוני'). בספטמבר 1947 עלה לארץ ישראל עם סרטיפיקט מזויף, והתיישב בקיבוץ אושה. ראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות היהודית, משה קול, הציע לברגסון להיות שותף לייסוד מוסד חינוכי לילדים ניצולי השואה מאירופה – כפר הנוער אלוני יצחק – והוא היה למנהל בית הספר והמנהל הפדגוגי הראשון של הכפר (בין חניכיו: רופא הילדים פרופ' שאול יציב). באלוני יצחק נולדו שני ילדיו: בנו אביחי (שאותו שכל במלחמת יום הכיפורים) ובתו שָׂרי.

לאחר מספר שנות ניהול והוראה, ביקש לעבור לתפקיד בארגון ופיקוח החינוך. ב-1955 עבר עם משפחתו לאשקלון, ובשנים 19541956 עבד, לצד עבודתו באלוני יצחק, באופן חלקי כמפקח כללי באזור הדרום. ב-1957 עבר לבאר שבע, ושימש בשנים 1957-59 כמ"מ מפקח מחוז הדרום של משרד החינוך.
בשנת 1960 עבר לירושלים, שבה התגורר עד מותו. מ-1960 ועד 1970 כיהן כמפקח ארצי. במסגרת תפקידו פעל להקמת מוסדות לילדים טעוני טיפוח ולקידום החינוך הקדם-מקצועי, ולקידום העמקת האוריינות והוראת ספרות ילדים. . מ-1971 ועד פרישתו לגמלאות ב-1983 כיהן כמנהל מחוז ירושלים. התנגד לרפורמה במערכת החינוך שבמסגרתה הוקמו חטיבות הביניים.

ב-1972 יזם את פרס זאב לספרות ילדים ונוער (על שם סופר ומשורר הילדים וקצין חינוך ראשי של צה"ל, אלוף-משנה אהרן זאב), המוענק מטעם האגודה למען החייל, עיריית תל אביב ומשרד החינוך. בשנת תשל"ד-1974 ייסד את המדור לספרות ילדים במשרד החינוך ואת הרבעון "ספרות ילדים ונוער" שיצא מטעם המדור; ברגסון עמד בראש המדור מאז הקמתו וערך את כתב העת במשך יותר משלושים שנה. ב-1974 יזם את מפעל "הספר הטוב במחיר מוזל", שבמסגרתו מוצעים לילדי בתי הספר ספרים איכותיים במחירים מסובסדים. מ-1978 הועמד בראש "קרן הספריות לילדי ישראל", לבקשתה של רחל ינאית בן-צבי, מייסדת הקרן (שבמקור נקראה "קרן בית הנשיא"), המספקת ספרי קריאה ליישובי עולים ולעיירות פיתוח. פעמיים בשנה ארגן במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים סמינר לספרות ילדים. לאחר פרישתו ב-1983 המשיך לנהל בהתנדבות את המדור לספרות ילדים.

כתב מאמרים רבים וספרים בתחומים שונים.

על פועלו כאיש חינוך זכה בפרסים ועיטורים רבים. בשנת תשמ"ו-1986 זכה בפרס לעובדים בתחום החינוך העברי מטעם עיריית תל אביב. בשנת תשס"ד זכה בפרס זאב על מפעל חייו בספרות ילדים ונוער,[2] ועד לשנה לפני זכייתו היה בחבר השופטים. בשנת תשס"ה-2005 קיבל את תואר הכבוד "יקיר ירושלים".[3]

גרשון ברגסון נפטר בינואר 2009, בגיל 95. הותיר את אשתו, מניה. נקבר בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

כתביועריכה

  • ג’ ברגסון, א[ברהם] מלמד, המנהל בבית ספרו: פרקי הדרכה למנהל בית הספר היסודי, תל אביב: אוצר המורה, תשכ"ד 1963.
  • שלושה דורות בספרות הילדים העברית; העורך המקצועי: משה חלפן; הביא לדפוס: דויד פאיאנס, תל אביב: יסוד, תשכ"ו 1966 (שער א: ספרות ילדים מהי?; שער ב: לתולדות ספרות הילדים העברית; שער ג: היוצרים לדורותיהם)
  • ג’ ברגסון, א[ריה] לוי, "בית ספר ליום לימודים ארוך: עמדת המורים והערכתם", ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים – המרכז למוסדות חינוך טעוני טיפוח, תשכ"ט. (ספרון)
  • מערכת השיעורים בבית הספר, תל אביב: אוצר המורה, תש"ל.
  • קורצ’אק סופר ילדים, תל אביב: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), 1978.
  • הפעמון מצלצל והפסקה אין, תל אביב: מרכז הסתדרות המורים בישראל, תש"ם 1980.
  • צחוק בין קמטים: סבים ונכדיהם בספרות הילדים העברית, תל אביב: דביר, תשמ"ז 1987.
  • מצא את הנושא: נושאים ייחודיים בספרות הילדים והנוער, ירושלים: קרן הספריות לילדי ישראל, תשנ"ז.

אוטוביוגרפיה:

  • תשעה עשורים במראה: השתקפות במארג חיי, תל אביב: ספריית פועלים, תשס"ב.

בעריכתועריכה

  • אברהם ליבוביץ, "חוג הבולאים"; ערך: ג. ברגסון, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים – המרכז למוסדות חינוך טעוני טיפוח, תשכ"ו. (ספרון)
  • ג’ ברגסון (עורך), הקריאה המונחית בבית הספר: ליום לימודים ארוך, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים – המרכז למוסדות חינוך טעוני טיפוח, תשכ"ח.
  • ג’ ברגסון (עורך), השיעור בעיתון לילדים, ירושלים: מפעלי תרבות וחינוך; משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים – המרכז למוסדות חינוך טעוני טיפוח, תשכ"ח 1968.
  • גרשון ברגסון וירחמיאל וינגרטן (עורכים), תורה לבית הספר: ... באור ולקוטי רש"י לכתות ב’–ג’, 5 כרכים, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ה 1975–תשל"ז 1977. (התוכן: כרך א: בראשית; כרך ב: שמות, ויקרא ... לכתה ג’; כרך ג: בראשית – מחברת עבודה; כרך ד: בראשית – חוברת למורה; כרך ה: שמות, ויקרא – מחברת עבודה) (‫"באישור משרד החינוך והתרבות") (הופיע בהדפסות נוספות)
  • אליעזר שמואלי, גרשון ברגסון (עורכים), לדמותו של יוסף שוחט ז"ל, ירושלים: מחלקת הפרסומים; המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך והתרבות, תשמ"ד.
  • גרשון ברגסון (עורך), באֹמר ובשיח: לקט ספרותי לבית-הספר היסודי, 3 כרכים, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ה 1985–תשמ"ז 1987.[4] (מקראה) (התוכן: ספר א: לכתות ג–ד; ספר ב: לכתות ד–ה; ספר ג: לכתות ה–ו) (כרך ג בהוצאת דביר)
  • גרשון ברגסון (עורך), מולדתי ואני בבגדי חג: לקט ספרותי ליום העצמאות לגן חובה ולכיתות א–ג, ירושלים: כנה, תשמ"ח 1988.
  • גרשון ברגסון (עורך), ספרי קריאה לילדים: קטלוג מנומק ומפתחות, ירושלים: קרן ספריות לילדי ישראל (משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית – המדור לספרות ילדים, קטלוג מס' 5), תשמ"ט.
  • גרשון ברגסון (עורך), ש’ שלום בן 85: מבחר שירים לבית-הספר היסודי והעל-יסודי מלווה פרשנות, ירושלים: קרן ספריות לילדי ישראל, תש"ן.
  • גרשון ברגסון (ליקט), פגישת חכמים: לקט מיצירות אשר ברש לשנת ה-500 לגירוש ספרד, גבעתים: מסדה, 1991.
  • גרשון ברגסון (עורך), ירושלים בשיר ובסיפורת: הרצאות שנישאו בכנס המוקדש לירושלים לרגל ההכרזה על הנושא השנתי במערכת החינוך, ירושלים: קרן ספריות לילדי ישראל, תשנ"ג.
  • יעל פישביין, רוח באלונים: שיחות עם בוגרים לרגל יובל ה-50 של כפר הנוער אלוני יצחק, 1998-1948; עריכה: גילי פרל וגרשון ברגסון; עיצוב והפקה: תמר אלידע, כפר גליקסון: אלוני יצחק, 1999.

ספר יובלעריכה

  • מירי ברוך ויעל פישביין (עורכות), בין חינוך לספרות ילדים: שי לגרשון ברגסון, קריית גת: קוראים, תשס"ה 2005.

לקריאה נוספתעריכה

  • 'גרשון ברגסון: חוקר, עורך ומחנך', עולם קטן (כתב-עת לספרות ילדים ונער) 1 (2000), 268–271.
  • יעל פישביין, 'גרשון ברגסון: מחנך לאורך כל הדרך', בתוך: בין חינוך לספרות ילדים (תשס"ה 2005), עמ' 12–30. (רשימת פרסומים חלקית: עמ' 30)
  • 'Bergson, Gershon,' in: Who's who in world Jewry, 1972, p. 88.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לאה ברגסון לבית זליגמן, יששכר ברגסון: דפי עד שמילא גרשון ברגסון, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  2. ^ וראו:'נימוקי ועדת הפרס למתן "פרס זאב"', ספרות ילדים ונוער 31, 118–119 (2004), 48–52.
  3. ^ ראו קבלת העיטור  , בטקס יקירי ירושלים 2005, באתר עיריית ירושלים.
  4. ^ סקירה: מ. משב, ספרים חדשים עיון ראשון: פרץ בצד מנור, מעריב, טור 2, 6 בספטמבר 1985; כותבים לנו: מיהו העורך, מעריב, טור 3, 19 בפברואר 1986.