פתיחת התפריט הראשי

גשר המיתרים

גשר בעיר ירושלים שבישראל

גשר המיתרים הוא גשר מעוגן כבלים שנבנה בכניסה לירושלים (צומת הרחובות יפו / ירמיהו / שדרות שז"ר / הרצל) כחלק מפרויקט הרכבת הקלה. הגשר תוכנן על ידי האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, ונחנך ב-25 ביוני 2008.

גשר המיתרים/גשר הכניסה לעיר
Jerusalem Chords Bridge.JPG
מראה לילי של הגשר וסביבתו
מאפיינים כלליים
שימוש רכבת קלה והולכי רגל
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°47′20″N 35°12′0.2″E / 31.78889°N 35.200056°E / 31.78889; 35.200056
מידע על ההקמה
מתכנן סנטיאגו קלטרווה
חומרים פלדת אל-חלד, זכוכית, בטון, אבן ירושלמית
תאריך התחלה 2005
תאריך סיום 2008
מידות
אורך 380 מטר
גובה 119 מטרים, אורך השיא של המיתרים 150 מטר
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
גשר המיתרים
גשר המיתרים

הגשר משמש למעבר הרכבת הקלה בין רחוב יפו לשדרות הרצל, וכן למעבר הולכי רגל, ובנוסף תוכנן כסמל חדש לעיר ירושלים.

רקע והקמהעריכה

ההחלטה על בניית גשר בצומת הכניסה לירושלים נתקבלה במסגרת תכנון הרכבת הקלה בעיר, על רקע עומסי התנועה במקום שחייבו פתרון מפלסי. לא ניתן היה לחפור מנהרה מתחת לצומת, בגלל מעבר כביש בגין מתחת לו, ועל כן הוחלט על בניית גשר במקום. במסגרת הניסיון לקדם שינוי עירוני יחד עם בניית הרכבת הקלה הוחלט לבנות גשר מיוחד שיהווה סמל ומונומנט מרשים בכניסה לעיר ירושלים.

סנטיאגו קלטרווה הוזמן לתכנן את הגשר על ידי מהנדס העיר, אורי שטרית, בברכת ראש העיר, אהוד אולמרט. עבודות ההקמה החלו בשנת 2005 בתקציב מאושר של 129 מיליון שקל, שחרג ביותר ממחצית מהתקציב הראשוני של 80 מיליון שקל. באפריל 2007, החלו בהנפת המיסעה של הגשר מעל צומת הכניסה לעיר. המיסעה מורכבת משמונה חלקי פלדה, עליהם הונחו מסילות הרכבת. אורך כל מקטע כ-20 מטר, רוחבו - 10 מטר ומשקלו כ-350 טון. ההנפה בוצעה באמצעות מנוף ענק (היחיד בישראל) המופעל בידי חברת החשמל.[1]

במרץ 2008 התגלו סדקים לאורך הגשר,[2] והם עיכבו את פתיחתו וייקרו את מחירו של הפרויקט. ב-25 ביוני 2008 התקיים טקס חניכה בעלות של כשני מיליון שקל,[3] ועלות בניית הגשר הסתכמה בסופו של דבר כ-245 מיליון שקלים.[3]

הקמת הגשר לוותה בהתנגדויות רבות.[4] מתנגדיו טענו שהוא יקר מדי, נטע זר ומונומנט מיותר בכניסה לעיר, במיוחד בהתחשב בעובדה כי הבניינים מסביבו מסתירים אותו מזוויות רבות. המתנגדים גם טענו לקיום קרינה אלקטרו-מגנטית משמעותית מהגשר, דבר שתומכי הגשר טענו שמעולם לא הוכח. הצדדים גם חלוקים האם הגשר מוקם קרוב מדי לבתי מגורים ואם הוא מתאים כלל ועיקר לנופה ולאופיה של ירושלים.

בחודש נובמבר 2008, כחצי שנה לאחר טקס "החנוכה" של הגשר, הודיע ניר ברקת (אז ראש העיר הנבחר של ירושלים), כי הוא שוקל לבטל את פרויקט הרכבת הקלה, ובמקביל גם לפרק את גשר המיתרים, אליו התנגד במשך כל שנות בנייתו. לבסוף הוחלט לא לבטל את המיזם.

מבנה וסמליות הגשרעריכה

הגשר מיועד לרכבת הקלה בירושלים, והוא מקשר בין שדרות הרצל ורחוב יפו. אורך המיסעה 380 מטרים, משקלו 4,500 טונות ואורך הכבלים התלויים יותר מ-150 מטר. גשר המיתרים בנוי כך שבמרכזו תורן נטוי ומעוקל העשוי מפלדת אל-חלד, המתנשא לגובה של יותר מ-119 מטרים וממנו נמתחים 70 מיתרים לבסיס הגשר, כך שכל עומס משקלו של הגשר יוטל עליהם, ללא עמודי תמיכה כלשהם. בנוסף לרכבת הקלה, מאפשר הגשר גם מעבר של הולכי רגל. ניצבי הגשר בנויים מבטון מצופה באבן מסוג רמון אפור. נתיב הולכי הרגל על הגשר עשוי זכוכית שקופה למחצה. למרגלות הגשר נבנו שתי רחבות מוארות ומרוצפות אבן המכונות "גן הגשר". פרטי האבן המשמשים לחיפוי ניצבי הגשר, תוכננו במיוחד לצורך הפרויקט והם בעלי צורה מעוגלת ומשופעת, שהיא חדשנית בתחום התכנון האדריכלי. לדברי קלטרווה, אמורים מיתרי הגשר להזכיר אוהל במדבר או את כינור דוד.[5] לאחרים הוא מזכיר יד אדם השלוחה אל הרקיע, חץ וקשת או ציפור ארוכת-צוואר.

אזכורים תרבותייםעריכה

בסצנה מרכזית מתוך סרט המוסד בבימויו של אלון גור אריה מתמוטט הגשר אחרי שטרוריסטים מפילים מכל דלק שגורם לגשר לרעוד ולמיתרים להתנתק. העמוד התומך מתרסק על סוכן מוסד בגילומו של טל פרידמן.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גשר המיתרים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

תצפית לכיוון הכניסה אל ירושלים מאזור אבו גוש. גשר המיתרים שולח את אצבעו אל הרקיע. מימינו של הגשר מלון קראון פלזה ובסמוך לו מגדל העיר. מימינו של מגדל העיר בולט מגדל דונה בכחול ולבן.