גשר נאוואחו
גשר נאוואחו (באנגלית: Navajo Bridge) הוא גשר קשת מפלדה מעל לקניון מרבל של נהר הקולורדו, סמוך לליז פרי במחוז קוקונינו במדינת אריזונה, בארצות הברית. על הגשר עובר כביש 89A בדרכו צפונה לדרום יוטה ולרצועת אריזונה, החלק של אריזונה צפונית לנהר הקולורדו, הכולל את הגדה הצפונית של הפארק הלאומי גרנד קניון, שזו דרך הגישה היחידה אליו מדרום.
 | |
| מבט למזרח כשהגשר מ-1929 בצד שמאל, הגשר מ-1995 בצד ימין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשת תחתית, גשר מסבך  |
| שימוש | מכוניות והולכי רגל |
| מיקום | על נהר הקולורדו מעל קניון מרבל באריזונה |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה |
גשר ראשון: 1927 גשר שני: 1994 – גשר ראשון: 1929 גשר שני: 1995 |
| מבנה | גשר קשת |
| חומרי בנייה | פלדה |
| עלות |
גשר ראשון: 390,000 דולרים גשר שני: 14.7 מיליון דולרים |
| אדריכל | מחלקת הכבישים של אריזונה |
| מידות | |
| אורך |
גשר ראשון: 254 מטר גשר שני: 277 מטר |
| רוחב |
גשר ראשון: 5.5 מטר גשר שני: 13 מטר |
| גובה |
גשר ראשון: 142 מטר גשר שני: 142 מטר |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
גשר ראשון: 188 מטר גשר שני: 201 מטר |
| קואורדינטות | 36°49′02″N 111°37′53″W / 36.817222°N 111.631389°W |
  | |
הדרך היחידה לחצות את הקולורדו מאריזונה ליוטה, בטרם נבנה גשר נאוואחו הראשון, הייתה המעבורת בליז פרי, נקודה בנהר שבה קירות הקניון נמוכים וניתן להגיע עם כלי רכב עד המים. עם זאת, המעבורת הציעה שירות בלתי אמין כיוון שמזג אוויר גרוע או שיטפונות הפסיקו את השירות לעיתים קרובות.
היסטוריה עריכה
בניית גשר נאוואחו הראשון החלה ב-1927, והגשר נפתח לתנועה ב-1929. את עלות בניית הגשר ממנה ועדת הכבישים של מדינת אריזונה (Arizona State Highway Commission), שזה עתה הוקמה (כיום מחלקת התנועה של אריזונה) בשיתוף פעולה עם הלשכה לענייני אינדיאנים במחלקת הפנים של ארצות הברית, כיוון שהקצה המזרחי של הגשר שוכן בתחומי שטחה של אומת נאוואחו. גשר הקשת מפלדה נבנה על ידי חברת מבני הפלדה של קנזס סיטי (Kansas City Structural Steel Company). במהלך הבנייה מת הפועל ליין מקדניאל (Lane McDaniel ) לאחר שנפל מגובה 140 מטרים אל נהר הקולורדו מתחתיו. מפקחי הבנייה דחו את הרעיון להציב רשת ביטחון מאחר שחשבו כי היא תעלה באש בשל מסמרות לוהטים נופלים.[1]
עם פתיחתו של הגשר ב-12 ינואר 1927, העיתון של פלגסטף "קוקונינו סאן" (אנ') כינה את האירוע כ"חדשות הגדולות ביותר בהיסטוריה של דרום המערב"[2].
הכביש שעובר על הגשר היה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 חלק מכביש 89 המתחיל בפלגסטף באריזונה ומסתיים בגבול עם קנדה. לאחר שנבנה גשר קניון גלן, החוצה את נהר הקולורדו סמוך לעיירה פייג', כחלק ממיזם סכר קניון גלן, הוסט מסלולו של כביש 89. הכביש עובר מאז דרך גשר קניון גלן הרחב יותר והקטע המקורי שעבר מעל גשר נאווחו קיבל את הסימול 89A. שני הנתיבים מצטלבים מחדש בעיירה קנאב ביוטה על הגבול עם אריזונה.
אורך הגשר 254 מטרים, כשהגובה המקסימלי מעל לנהר הוא 142 מטרים. רוחב הכביש שעל הגשר הוא 5.5 מטרים כשהמעמס המקסימלי היה 20.5 טון (אף שההגבלה החוקית שהוצגה הייתה 36 טון). במהלך שלב התכנון נבדקה האפשרות לכביש רחב יותר, אבל היא נדחתה בסופו של דבר, כיוון שיישומה היה דורש להוסיף קשת שלישית יקרה, וכלי הרכב של אותה תקופה לא נזקקו לכביש רחב יותר.
עם זאת, ב-1990 הוחלט שזרם התנועה היה גדול מדי עבור הגשר המקורי, ונדרש פתרון חדש. הפניות החדות בכביש בשני קצות הגשר הפכו לסיכון בטיחותי במצבים של ראות לקויה, והליקויים ברוחב הגשר ובמעמס המקסימלי של התכנון המקורי החלו להיות בעייתיים.
ההחלטה על פתרון לא הייתה קלה, בשל אינטרסים מקומיים רבים. הנושאים כללו שימור אדמה הקדושה לבני הנאוואחו, מיני צמחים המצויים בסיכון בקניון מרבל, והאפשרות של פגיעה בנהר במזהמים שמקורם בבנייה. ההצעה המקורית הייתה להרחבה וחיזוק של הגשר המקורי בלבד, אבל היא נדחתה בסופו של דבר מכיוון שלא הייתה מסוגלת לעמוד בתקנים הנוכחיים של מערכת הכבישים הפדרליים. החלפה הייתה האפשרות היחידה, ובסופו של דבר הוחלט לעצור לחלוטין תנועת כלי רכב על הגשר המקורי. הוחלט שהגשר החדש צריך להיבנות בצמוד לגשר המקורי ושצורתו החיצונית תהיה זהה לגשר המקורי, אבל הוא יבנה בהתאם לתקני הכבישים המודרניים.
על הקמת גשר קשת הפלדה החדש הופקדו מחלקת התנועה של אריזונה (Arizona Department of Transportation) ומנהל הכבישים הפדרלי (Federal Highway Administration), והוא הושלם בספטמבר 1995 בעלות של בערך 15 מיליון דולרים.
גשר נאוואחו המקורי פתוח עדיין לתנועת הולכי רגל ופרשים, ומרכז מידע הוקם בסמוך ובו מוצג הסיפור ההיסטורי של הגשר וההיסטוריה של חציית הקולורדו. לעיתים קרובות ניתן לראות קופצי באנג'י מהגשר. הגשר המקורי הוגדר כ"אתר היסטורי של הנדסה אזרחית" (Historic Civil Engineering Landmark). הגשר נוסף למרשם הלאומי של אתרים היסטוריים ב-13 באוגוסט 1981.[3]
פרטים טכניים עריכה
הגשר הישן עריכה
- הבנייה ארכה כמעט שנתיים, והגשר נחנך ב-15-14 ביוני 1929
- אורך הגשר: 254 מטרים
- גובה הגשר מעל פני נהר הקולורדו: 142 מטרים
- רוחב הכביש הוא 5.5 מטרים
- אורך בסיס הקשת התומכת בגשר הוא 188 מטרים וגובה הקשת 27 מטרים
- כמות הפלדה: 1,100 טון
- כמות הבטון: 380 מטרים מעוקבים
- כמות הפלדה בטון המזוין: 37 טון
- עלות הבנייה: 390,000 דולרים
הגשר החדש עריכה
- הבנייה ארכה שבעה חודשים, והגשר נחנך ב-14 בספטמבר 1995
- אורך הגשר: 277 מטרים
- גובה הגשר מעל פני נהר הקולורדו: 143 מטרים
- רוחב הכביש הוא 13 מטרים
- אורך בסיס הקשת התומכת בגשר הוא 221 מטרים וגובה הקשת 27 מטרים
- כמות הפלדה: 1,800 טון
- כמות הבטון: 1,370 מטרים מעוקבים
- כמות הפלדה בבטון המזוין: 197 טון
- עלות הבנייה: 14.7 מיליון דולרים
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Ghiglieri, Michael P.; Myers, Thomas M. (2001). Over the Edge: Death in Grand Canyon (First Edition, sixth printing, first revision ed.). p. 25. ISBN 0-9700973-0-1.
Months later, on June 12, 1928, Lane McDaniels, age 42, was working on the partially constructed Navajo Bridge at River Mile 4. Despite this being the tallest steel bridge in the world at the time, the supervisors vetoed rigging safety netting under the bridge because they were sure that hot rivets dropping by accident might ignite it. McDaniels, unfortunately, missed his footing on a scaffold. He fell. And there being no net, he plummeted about 470 feet into the Colorado River. His fellow workers stared down in horror. They said that, upon impact, McDaniels' body seemed to "burst and flatten out" on the surface of the water. Four steelworkers quit after McDaniels death, not from fear of falling, but from the dismal prospect of being swallowed up by the turbulent waters of the Colorado if they did fall, with no hope that their bodies would ever be recovered.
- ^ על פי השלט של מדינת אריזונה המוצב במקום.
- ^ Navajo Steel Arch Highway Bridge