פתיחת התפריט הראשי

גשר שרונה

גשר היסטורי בא"י העות'מאנית, בפלשתינה-א"י המנדטורית ומדינת ישראל שנחנך ב-1898 על ידי העות'מאנים צפונית מזרחית למושבה שרונה על דרך יפו-שכם במעבר מוסררה מעל ואדי מוסררה. נקודת ציון כיום: רחוב מנחם בגין ברמת גן מתחת לגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב

גשר שרונה היה גשר ברזל שהוליך את כביש יפו-שכם מעל ואדי מוסררה (כיום, נחל איילון) במעבר מוסררה צפונית מזרחית למושבה שרונה[3]. הגשר הונח על ידי העות'מאנים ב-1898. מלבדו היה גשר ברזל נוסף על נחל הירקון ליד טחנת הקמח פרוחיה צפונית לפתח תקווה[4]. חלקו הצפוני של מחלף ארלוזורוב העובר מעל רחוב מנחם בגין ברמת גן, עומד במקומו של גשר שרונה ההיסטורי, ורחוב מנחם בגין עובר בנקודה זו במקומו של האפיק המקורי של נחל איילון.

גשר שרונה
חנוכת גשר שרונה על מעבר מוסררה 1898
גשר שרונה. כיום הוא חלקו הצפוני של מחלף ארלוזורוב, מעל רחוב מנחם בגין העובר בתוך האפיק המקורי של הנחל.
מידע על המבנה
סוג גשר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1898
סיום הבנייה 1898
חומרי בנייה ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש חציית ואדי מוסררה הוא נחל איילון טרם הוסט אפיקו לתעלת האיילון
קואורדינטות 32°04′54″N 34°48′00″E / 32.081777777778°N 34.799972222222°E / 32.081777777778; 34.799972222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 הגרמנית מ-13 באוגוסט 1918[1]:
צפונית מזרחית לגשר בצד הימיני התחתון ממוקם פרדס גולדברג, הכתם הכהה הנתחם בפיתול הלולאה התחתון שבשמאל הצילום.
חלקו הימיני של הקו הישר של הפיתול שיושר בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא רחוב חרוזים ברמת גן ומצפון לו "יער בראשית" שבפארק הירקון.
הקו הישר מעל הפיתול לכיוון חלקו העליון של הצילום הוא שבע טחנות, על גדות נחל הירקון, ומימין לטחנות מה שנראה כלוע הר געש הוא תל ג'רישה.
בין התחנות לתל ממוקם מה שידוע כיום כחווה.
משמאל לטחנות בסיס המתחם המכונה "ראש הציפור", שבקצהו ולא נראה בצילום מפגש נחלי האיילון והירקון.
הצרה של התמונה העליונה:
ערוץ הואדי נמתח ממזרח למערב, מימין הגשר לשמאלו, לעבר נקודת המפגש עם נחל הירקון.
עשרות מטרים מצפון לגשר מזלג דרכים: הדרך ימינה היא ציר ז'בוטינסקי- דרך פתח תקווה בתל אביב-יפו, ושמאלה היא דרך אבא הלל סילבר ברמת גן של ימינו. הכתם הכהה הוא חלקו הדרומי של פרדס גולדברג.
חלקו הצפוני של מחלף ארלוזורוב מעל גשר שרונה ההיסטורי. הרחוב שעובר מתחת לגשר הוא רחוב מנחם בגין ברמת גן, העובר בתוואי האפיק המקורי של ואדי מוסררה (נחל איילון) שהוסט למובל ניקוז. בתמונה עצי אקליפטוס בגדת מה שהיה אפיק הנחל

היסטוריהעריכה

מסע וילהלם השני לארץ ישראלעריכה

ביום רביעי, י' בחשוון תרנ"ט, 26 באוקטובר 1898, רכבה הפמליה המלכותית מחיפה בדרכה ליפו. "מחיפה עבר וילהלם במרכבה לאורך השרון, על גשרים מיוחדים שנבנו לכבודו על נחל מערות, על נחל דליה (דיפלה) ובשפך נחל תנינים, והם קיימים עד ימינו"[5]. בערבו של אותו היום חנתה השיירה בחאן בורג'[6], כיום ממערב לבנימינה[7]. למחרת היום חצתה השיירה "את הירקון בג'יסר אל הדאר, כדרך שעשו זאת יהודית ומשה מונטיפיורי כשישים שנה קודם לכן[8]. ואילו על ואדי מוצרארה כבר המתין להם הגשר הרביעי בסדרת "גשרי הקייזר""[9], בפי העם "גשר מוסררה" ולימים במפות המנדט גשר שרונה.

במלחמת העולם הראשונהעריכה

מסוף 1917 חצתה מסילת הברזל הצבאית הצרה הבריטית[10] מנמל יפו ל'גבעת ג'נקינס'[11] את גשר שרונה והמשיכה בדרך אבא הילל עד לגדה הדרומית של הירקון. המסילה חצתה את הירקון על גשר באזור עשר טחנות, מול ח'ירבת הדרה ופנתה צפון-מערבה לעבר 'גבעת ג'נקינס' על בסיס דרך הרצליה עם הסתעפות לכיוון שייח מוניס.

תקופת המנדטעריכה

ראשיתה של עיר גניםעריכה

כשנה לאחר כינונו של ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל בח' באדר ב' תרפ"א שבו אנשי אגודת עיר גנים למלאכת המשא והמתן על קניית הקרקע. באביב תרפ"א החלו אנשי האגודה ברכש ציוד מעודפי הצבא הבריטי. נשקלה רכישתו[12] או חכירתו של חלק מתואי מסילת הברזל הצבאית הבריטית ששמשה רכבת קלה בימי המלחמה, וקישרה בין יפו לשטח המיועד לבניה, וכן קרונות וקטר, לטובת הובלת חומרי בניין ליישוב המתוכנן. באסרו חג פסח תרפ"א אף הספיקו חלוצי עיר גנים לנצל את תואי הרכבת לנסיעה אזרחית חגיגית ויחידה שיצאה מתחנת הרכבת תל אביב, חלפה מדרום לשרונה וחצתה את ואדי מוסררה על גשר שרונה לעבר אדמות עיר גנים בגדה המזרחית של הואדי, מתחם הבורסה של היום. למחרת היום פרצו מאורעות תרפ"א ושוב הואטה המלאכה. תוכניות הרכישה/חכירה של התוואי והציוד לא הבשילו לכדי מעשה ועד לפירוקה בשלהי 1922 נגררו על המסילה קרונות שהובילו חומרי בניין לבניית עיר גנים ושכונת בורוכוב, לימים, גבעתיים, על ידי סוסים ופרדות.

לאחר קום המדינהעריכה

גם הגשר המנדטורי וגם הגשר בשנותיה הראשונות של המדינה ניצבו באותה הנקודה בגובה נמוך של כשלושה מטרים מעל ערוץ האיילון כך שבחורפים גשומים הוצף הגשר ולא התאפשרה עליו התנועה. הואיל וברבות השנים הוסט מסלול האיילון, מימי הנחל נותבו לתעלת האיילון ומחלף ארלוזורוב נבנה מעליו, זורמת כיום התנועה ברחוב מנחם בגין ברמת גן למרגלות מתחם הבורסה על בסיס הואדי - מעבר מוסררה ההיסטורי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך הארכיון הבווארי - אוסף פלשתינה
  2. ^ למעשה לא במקומו אלא כמה מטרים מעליו
  3. ^ לאישוש הזיהוי ראו: "The changing land between the jordan and the sea aerial photographs from 1917 to the present", Benjamin Z. Kedar, עמוד 100–101. זיהוי המקום כיום: "גשר ברזל נוסף הוא גשר שרונה שבמקומו[2] נמצא כיום הגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב המחבר את דרך בגין בתל אביב לציר ז'בוטינסקי ברמת גן", שמואל אביצור, התפתחות הרכבת בא"י, חומר רקע לכנס, המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, 1987
  4. ^ שמואל אביצור, עם חופי הירקון לפני קום המדינה, דביר-רשפים, 1980, עמודים 33-32
  5. ^ ז. וילנאי, "אריאל, "אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל", עם עובד/תרבות וחינוך, כרך ב', ג'-ז', תל אביב, 1977, עמ' 2,005
  6. ^ בציון הזיכרון שנקבע על כותלו של הבורג' של בנימינה נכתב: "כאן חנה הקיסר הגרמני וילהלם השני, בבואו לארץ לפגוש את הרצל" בפורום 'טיול בעיר' בפורטל תפוז
  7. ^ ז . וילנאי, מדריך ארץ ישראל — תל אביב, השרון והשפלה, "תור" [תל אביב] תש"א, עמ' 81
  8. ^ "השכמנו היום [ביפו] לפני השעה השישית... ובמשך שעה באנו אל גשר אבנים אשר כמעט נחרב. וכאשר עברנו את נהר פַּטְרַס באנו בשעה התשיעית אל קבר אללה אבן עלים". אַבּוּ בֻּטְרֻס, שיבוש השם אנטיפטריס - אפיקו העליון של הירקון בפי הערבים. עלי אִבְּן עוּלַם, הוא סידנא עלי בחוף נוף ים של היום.
  9. ^ עורכים: גבריאל ברקאי ואלי שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ליקוטי ארץ-ישראל, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, תשס"א - 2001, עמ' 93
  10. ^ מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה
  11. ^ בין ג'ליל לרמת השרון - גבעה 216 במפות הבריטי
  12. ^ אילן גל-פאר, הרכבת ל"עיר גנים": פרשה מראשיתן של רמת גן ושכונת בורוכוב, אריאל, חוברת 147–148, 2001