גת (קיבוץ)
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
גַּת הוא קיבוץ מתחדש[3] במחוז הדרום בישראל, בגבול מישור חוף יהודה ושפלת יהודה. הקיבוץ ממוקם כ-3 קילומטרים צפונית מזרחית לקריית גת, ושייך למועצה האזורית יואב.[3] אופי הקהילה הוא חילוני.[3]
 הקיבוץ מהאוויר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | יואב |
| גובה ממוצע[1] | 137 מטר |
| תאריך ייסוד | 1941 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 941 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 918 תושבי ישראל |
(למפת השפלה רגילה)   גת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.gat.org.il | |
מידע כללי
עריכהבקיבוץ מתגוררים כ-800 תושבים וניתן למצוא בו שירותי קהילתיים כמו מכולת, בריכת שחייה, מגרשי טניס ועוד.[3]
כמות המשקעים בקיבוץ גת מגיעה ל-350 מ״מ.[4]
גת נמצאת כ-100 מטר מעל פני הים.[5]
חג הקיבוץ מצויין בט״ו בשבט.[6]
היסטוריה
עריכהבט"ו בשבט תש"ב, 2 בפברואר 1942 עלה כוח חלוץ מגרעין הקיבוץ ״מנוף״ שהיה בכפר סבא, על הקרקע מול העיירה עיראק-אל- מנשייה (היום קרית גת),[7] ןבמרחק 4 ק״מ מפלוג׳ה, ונקרא בפי הערבים ״קומפניית עיראק אל מנשיה״ או ״קומפניית אל יהוד״. תושבי היישוב פלוג׳ה סיפקו לאנשי הקיבוץ בשר, ומים הגיעו לקיבוץ מעיראק אל מנשייה הסמוכה.[4]
מייסדיו אנשי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר[6] שרובם הגיעו מפולין, יוגוסלביה ואוסטריה.[3] באפריל אותה שנה, נבנה יישוב הקבע, ושם הקיבוץ שונה ל״גת״, על שם העיר הפלישתית ששכנה באזור.[6]
השלטון הבריטי הקים בפלוג׳ה תחנת משטרה, ובשנת 1923, צויידה התחנה בטלפון.[4] קיבוץ גת התחבר למרכזיית פלוג׳ה בשנת 1944 תמורת 44 ל״י.[7]
מלחמת השחרור
עריכההקיבוץ שימש בסיס חשוב במלחמת השחרור ללוחמים היהודים נגד המצרים שהתבצרו בפלוגות (פלוג׳ה) הסמוכה.
ניתוק הנגב בשנת 1948, בעיצומה של ההפוגה השנייה, הדאיג את הממשלה והמטכ״ל. לפיכך הוחלט ליזום מבצע שנקרא מבצע ״גי״ס״, ראשי התיבות של שלוש החטיבות שלקחו בו חלק: גבעתי, יפתח וסרגי (סרגי היה כינויו של נחום שריג מפקד חטיבת הנגב). מפקד המבצע היה שמעון אבידן, שהיה באותה עת מפקד חטיבת גבעתי. וכל חטיבה העמידה לרשותו של אבידן צוות קרב גדודי אחד. בליל 28/7-27/7 1948, בוצעה תוכנית המבצע: הגדוד הראשון של יפתח, יצא מקיבוץ גת ותקף את פלוג׳ה שהיתה בידי המצרים, גדוד 53 של גבעתי, יצא אף הוא מקיבוץ גת במטרה לכבוש את עיראק אל-מנשיה. אך שתי ההתקפות לא צלחו והם נהדפו על ידי המצרים, המסדרון אל הנגב לא נפרץ.[8]
בפברואר 1948, אירעה התקפת יריות כבדה על קיבוץ גת, ההתקפה נמשכה שעתיים וחצי בין השעות 12.30 ל-3.00 לפנות בוקר. אנשי המג השיבו אש והצליחו להדוף את ההתקפה. לפי הדיווח לא נפגע איש, הקיבוץ הותקף גם יומיים קודם אבל לא נפגע אף לא אחד.[9]
גת נמצאת כ-100 מטר מעל פני הים.[10]
בקיבוץ מתגוררים כ-800 תושבים וניתן למצוא בו שירותי קהילתיים כמו מכולת, בריכת שחייה, מגרשי טניס ועוד.[3]
כלכלה
עריכהכלכלת הקיבוץ מבוססת על גידולי שדה, פרדס, רפת, קלאב גת, ועל מפעל המיצים והרכזים ״גניר״, שמייצר בין היתר את המותג פרימור. בשנת 2007, התאחד המפעל עם גן שמואל.[6]
עד קיץ 2018, פעל בקיבוץ "קלאב גת", הכולל בריכה ומתקני ספורט שהיווה הכנסה נוספת לקיבוץ. אולם מקיץ 2018 ואילך, המקום פתוח לתושבי הקיבוץ בלבד.
חינוך
עריכהגני הילדים בקיבוץ פתוחים גם לתושבים הגרים באזור.[6] בגת קיימת מערכת חינוך איכותית לגיל הרך.[6]
סיוע לצמיחה דמוגרפית בקיבוץ
עריכהכתוצאה ממשבר הקיבוצים, עזבו חברי קיבוץ רבים את הקיבוץ, וגרעיני קליטה של גרעיני נח״ל, או אפילו מועמדים צעירים אחרים לא הגיעו לקיבוצים, לפיכך, היה צורך להכין תוכנית להתחדשות דמוגרפית של הקיבוץ. היה צורך ביצירת תנאים אטרקטיביים לקליטת בנים ומשפחות צעירות אשר ישובו ויאכלסו את הקיבוץ, ויבטיחו המשך לקהילה. היה צורך למצוא פתרונות נאותים בתחום ההשכלה, התעסוקה, הדיור ותרבות הפנאי, כדי למשוך את הצעירים לאיכלוס המשק. וזו הייתה משימתן של המועצות האזוריות באמצעות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, להגדיר את זכויות הבנייה העדכניות למגורים בקיבוץ והתוויית מערכת תשתיות שתתאים לאורח החיים בקיבוץ המתחדש. כך החלו המועצות לרתום גופים ציבוריים כמו משרד השיכון, שיתוף אנשי מקצוע בעלי ראייה אובייקטיבית ללא עניין אישי בתוצאות התהליך. קיבוץ גת היה אחד הקיבוצים שהחלו בתהליך תכנון מחודש של הקיבוץ לצורך קליטת בנים. תוכננה תוכנית בשיתוף עם המועצה האזרות יואב, ועם האגף לבנייה כפרית במשרת השיכון. תוכנית שנותנת פתרון לשיוך הדירות הקיימת לחברי הקיבוץ ולהקמת שכונות מגרוים חדשות לבנים ומשפחות צעירות בשטח הקיבוץ.[11]
קיבוץ גת בספרות
עריכההרומן הראשון ״הוא הלך בשדות״ (1947), שפרסם משה שמיר, ומיצירות היסוד של ספרות דור תש״ח, מתרחש בקיבוץ בשם בדוי - גת. שמקומו לפי הרומן הוא בעמק יזראעל.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גת
גת (קיבוץ) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
סיפור מקומי - קיבוץ גת, ארכיון קהילתי מבוסס תמונות, סרטונים וזכרונות מהווי הקיבוץ
- מיכאל יעקובסון: סקירה על אדריכלות בקיבוץ גת, באתר 'חלון אחורי, 7 בנובמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 קיבוץ גת, חבל לכיש, באתר www.homee.co.il
- ^ 1 2 3 עורך/כים: גבריאל ברקאי ואלי שילר, כתב עת לידיעת ארץ ישראל - חוברת ה-120 של אריאל, מבחר מאמרים בנושא ארץ-ישראל - הוצאה חגיגית מיוחדת, ירושלים: אריאל, תשנ"ז - 1996, עמ' 113;117
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 253
- ^ 1 2 3 4 5 6 אודות גת, באתר קיבוץ גת - מעוף פלוס
- ^ 1 2 ההיסטוריה של גת, באתר קיבוץ גת - מעוף פלוס
- ^ עורך/כים: יהושע בן אריה, היסטוריה של ארץ-ישראל - מלחמת העצמאות (1947 - 1949), כרך 10, ירושלים: יד יצחק בן-צבי כתר הוצאה לאור, 1983, מלחמת העצמאות, עמ' 226. (בעברית)
- ^ {{{מחבר}}}, התקפת ירוו! כנוה על קמץ גת, מעריב, 19 פברואר 1948
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 253
- ^ אליעזר בן־רפאל ומנחם טופל, הקיבוץ על דרכים מתפצלות, ירושלים: מוסד ביאליק יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית, 2009, עמ' 143
- ^ אבנר הולצמן, אהבות ציון : פנים בספרות העברית החדשה, ירושלים: כרמל, תשס״ו - 2006, עמ' 381