דאוד אבן מרואן אלמקמץ

דוד (דאוד) אִבן מָרוּאן אלמֻקָמָץ אלרָאקי (בערבית: داود بن مروان المقمص;‏ נפטר ב-900 לערך) היה מראשוני הפילוסופים היהודים בימי הביניים.

דאוד אבן מרואן אלמקמץ
داود بن مروان المقمص
David ibn Merwan al-Mukkamas

לידה	המאה ה־10
פטירה	937?
השקפה דתית	יהדות

זיהוי ותולדות חיים

מוצאו של אלמקמץ הוא ככל הנראה, על פי שמו, מא-רקה, שבצפון סוריה, ממנה עבר לנציבין, שעל גבול סוריה-עיראק.

על תולדות חייו של אלמקמץ ניתן ללמוד בעיקר מדברי החכם הקראי יעקב הקירקיסאני, בספרו "ספר המאורות ומגדלי התצפית", שהובאו על ידי אברהם אליהו הרכבי. שם מספר אלקרקסאני שדוד אלמקמץ התנצר (או התקרב לנצרות מבלי להתנצר באופן פורמלי) ולמד שנים רבות בנציבין אצל מלומד נוצרי בשם נאנא (נונוס מנציבין). לאחר שלמד ממנו וקיבל ידע נרחב בפילוסופיה ובנצרות, חיבר ספרים כנגד הנצרות ופירושים לספר בראשית ולקהלת.

ב-1885 פורסמה בהוצאת חברת מקיצי נרדמים פירושו של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני לספר יצירה, ובה ציטוט מתורגם לעברית באופן משובש של פרקים מספרו הפילוסופי של אלמקמץ. לדבריו של ברזילי, לא ידוע לו האם אלמקמץ היה מן הגאונים, אך שמע שרב סעדיה גאון הכירו ואף שמע את שיעוריו. צבי גרץ, בספרו דברי ימי ישראל, טוען שאלמקמץ היה היהודי הראשון שהזכיר את אריסטו בפירוש.

אזכור נוסף בספרות הרבנית לאלמקמץ נמצא ב"כתב התנצלות" של ידעיה הפניני, בו הוא מונה חכמי ישראל שעסקו בפילוסופיה ומדעים וחיברו ספרים בנושאים אלה, ובין השאר כותב כך "ושני חכמים שלא נודע אצלנו זמנם בבירור, האחד ר' דוד הבבלי מכונה "אל מקמץ". חוקר הקראים שמחה פינסקר זיהה אותו עם הקראי דוד הבבלי מקהיר, אך נראה שזיהוי זה שגוי. יש המזהים את "ספר המקמץ", המוזכר בהקדמת הספר "חובות הלבבות", מכוון לספרו של אלמקמץ.

בכתבי קראים מן המאה החמש עשרה ואילך מוזכר אלמקמץ כקראי, אלא שאין לכך מקור קדום, ונראה שחי בתקופה שבה עוד לא נוצר קרע חד בין הזרמים השונים.

ב-1989 ראה אור בהוצאת בריל ספרה של שרה סטרומזה, Dawud ibn Marwan al-Muqammis's 'Ishrun Maqala, המהווה את המחקר המפורט ביותר על אלמקמץ והגותו. בשנת 2022 נדפס החיבור 'עשרים פרקים' בגרסה העברית במהדורתה, על ידי הוצאת מאגנס בירושלים.

רקע והשפעה

מקמץ לא השתייך כנראה למרכז התרבות היהודית ולא הגיע מעולם הישיבות של הגאונים, אלא למד בסביבה הנוצרית. כל כתביו, שנכתבו בערבית יהודית, מושפעים מהגות נוצרית. מבחינה רעיונית קרוב אלמקמץ לאסכולת הכלאם הקדום (מועתזילה), שהיא חלק מהתאולוגיה המוסלמית הקדומה, אך הוא גם משקף את ההשפעות הנוצריות על ההגות היהודית. בניגוד לפילוסופים יהודיים קרובים לתקופתו כרב סעדיה גאון, בחיי אבן פקודה ואחרים, לא מצטט אלמקמץ כמעט מן המקרא אלא רק ממקורות יווניים וערביים. ייתכן שזו גם הסיבה לכך שיצירותיו זכו להתייחסות מועטה של יהודים לאורך הדורות. עם זאת, ניכרת לו השפעה מכרעת בעצם השפעתו על היווצרותה של הפילוסופיה היהודית הימי ביניימית.

כתביו

עשרים פרקים

ספרו התאולוגי הוא "עשרים פרקים" ("עשרון מקאלה"). ב-1898 גילה הרכבי בספריית סנט פטרבורג חמישה-עשר מתוך עשרים הפרקים של חיבורו הפילוסופי הגדול. נושאי הפרקים הם:

1. הקטגוריות האריסטוטליות
2. הוכחת קיומן של ידיעה ואמת
3. הוכחת קיומו של העולם והיותו מורכב מעצמים ומקרים
4. הוכחה שהמקרה תלוי בעצם
5. הוכחה שהעצם והמקרה נבראים ואינם נצחיים, ואין אחד מהם עומד בעצמו
6. תיאור העולם ושסיבת קיומו היא בשביל האדם
7. הוכחת קיומו של בורא
8. הוכחת אחדות האל, עם דיון כנגד הדואליסטים והנוצרים.
9. מהות ותוארי האל - כל תוארי האל באים רק כדי לשלול את התארים ההפוכים להם, וממילא נדחות הטענות שיש לו גוף
10. דיון באיכותו של האל, ודחיית רעיון האינקרנציה הנוצרי
11. מדוע אלוהים הפך לאלם של בני האדם
12. דיון בתכלית בריאת האדם. האדם נברא לטובתו, אך חלק מהטובה הותיר לאדם שיבחר בעצמו בטוב ויהא הוא הסיבה לתועלתו.
13. על הנבואה והנביאים
14. סימנים לנביאי ונבואות אמת והוכחת אמיתתה של היהדות
15. על הצורך בציוויים אלוהיים
16. על הגמול שיהיה לגוף ולנפש לאחר תחיית המתים

פרקי הספר האחרונים, שלא נשתמרו, עוסקים בהפרכת טיעוניהן של הדתות האחרות. טיעון אחד שהשתמר מסופו של הספר מזכיר את ההימור של פסקל.

כתבים נוספים

• כתאב אלח'ליקה - כלומר ספר הבריאה, הוא פירוש על ששת ימי בראשית. הפירוש מושפע מפרשנות נוצרית, וככל הנראה זוהי הפרשנות השיטתית הראשונה שיהודי כתב בימי הביניים.
• פירוש על מגילת קהלת - מוזכר אצל אלקרקסאני, ולא שרד.
• כתאב א-דראאה - ספר השיסוי, ספר פולמוס עם הנצרות, ובו סקר את תולדות הנצרות.
• אלרד עלי א-נצארי - הפרכת הנצרות, ספר בסגנון פולמוסני ובו חמישים שאלות ותשובות בהפרכת הנצרות.
• אלרד עלי אצחאב אלבדוד - הפרכת דברי הבודהיסטים, או אלרד עלי אצחב אלכרור - הפרכת דברי המאמינים בגלגול נשמות, אינו בידינו.
• ערד אלמקאלאת עלי אלמנטק - הצגת המקרים על פי ההגיון, אינו בידינו.
• כתאב א-תאווחיד - ספר הייחוד, על אחדות האל. פרגמנט מתוכו נמצא בגניזה הקהירית ופורסם על ידי אלקן נתן אדלר ויצחק ברוידה.

לקריאה נוספת

• שרה סטרומזה, דאוד אבן מרואן אלמקמץ וחיבורו עשרון מקאלה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה בהדרכת חגי בן-שמאי, האוניברסיטה העברית תשמ"ג 1983
• דאוד אבן מרואן אלמקמץ, תרגום: שרה סטרומזה, עשרים פרקים, מאגנס, 2022, ספרי מופת פילוסופיים, לספר מצורפים מבואות והערות מאת שרה סטרומזה, מסת"ב 978-965-7808-10-8
• Sarah Stroumsa, Dawud ibn Marwan al-Muqammis's 'Ishrun Maqala (Etudes sur le judaisme medieval XIII, Leiden: Brill, 1989)

קישורים חיצוניים

• "דאוד אבן מרואן אלמקמץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• דאוד אבן מרואן אלמקמץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דאוד אבן מרואן אלמקמץ, דף שער בספרייה הלאומית