דבי דינגל

פוליטיקאית אמריקאית

דבורה אן דינגלאנגלית: Deborah Ann Dingell; נולדה ב-23 בנובמבר 1953) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של מדינת מישיגן, מאז 2015. בשנים 2023-2015 ייצגה את מחוז הקונגרס ה-12. חברת המפלגה הדמוקרטית, דינגל היא אלמנתו של ג'ון דינגל, אותו החליפה בתפקיד והוא כיהן בבית הנבחרים במשך כשישים שנים ברציפות והוא בעל תקופת הכהונה הארוכה ביותר בקונגרס האמריקאי בהיסטוריה של ארצות הברית.

דבי דינגל
Debbie Dingell
לידה 23 בנובמבר 1953 (בת 70)
דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
שם מלא דבורה אן דינגל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
בן זוג ג'ון דינגל (2019-1981)
debbiedingell.house.gov
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת מישיגן
3 בינואר 2015 – מכהנת
(9 שנים ו־14 שבועות)
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-12 (2023-2015)
מחוז הקונגרס השישי (מאז 2023)

ביוגרפיה עריכה

דבורה אן אינזלי נולדה בדטרויט, הגדולה שבערי מישיגן ב-1953. ב-1975 סיימה את לימודיה בבית הספר לשירות החוץ ע"ש אדמונד וולש שבאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה. וב-1981, בגיל 27, נישאה לחבר בית הנבחרים ג'ון דינגל, שהיה מבוגר ממנה ב-27 שנה. דינגל הייתה נשיאת קרן ג'נרל מוטורס והמנהלת הביצועית של מחלקת הקהילה הגלובלית ויחסים ממשלתיים בחברה זו. אמנם דינגל גדלה כרפובליקנית, אך זמן קצר אחרי נישואיה לג'ון דינגל החלה להשתייך לדמוקרטית. נישואיהם נמשכו 38 שנה עד למות בעלה ב-7 בפברואר 2019 בגיל 92.

דינגל חברה בוועדה הדמוקרטית הלאומית מטעם מדינת מישיגן, והייתה יושבת ראש מטה הבחירות של סגן נשיא ארצות הברית אל גור לנשיאות ארצות הברית במהלך בחירות 2000 לנשיאות. לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 סייעה לבחירת הסנאטור ג'ון קרי למועמד המפלגה הדמוקרטית בידי צירי מדינת מישיגן בוועידה הלאומית. ב-2006 נבחרה לשבת בחבר הנאמנים של אוניברסיטת ויין סטייט בדטרויט. דינגל והסנאטור קרל לוין היו מהתומכים הראשיים בהקדמת הבחירות המקדימות לנשיאות במפלגה הדמוקרטית שייערכו במישיגן לתאריך כלשהו טרם 5 בפברואר 2008, במטרה להשיג השפעה פוליטית רחבה יותר עבור נציגי מישיגן במהלך פריימריז הדמוקרטים לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. מהלך זה כמעט הוביל לאיבוד קולות הצירים של מישיגן בוועידה הלאומית. ב-2012 הייתה צירת-על בוועידה הדמוקרטית הלאומית[2].

עם פרישת בעלה מהקונגרס אחרי כ-60 שנים רצופות בבית הנבחרים, הודיעה דינגל על כוונתה להתמודד למושבו. ב-5 באוגוסט זכתה בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. ב-4 בנובמבר 2014 זכתה בבחירות הכלליות וגברה על טרי באומן הרפובליקני. בראשית ינואר 2015 הושבעה לתפקידה. כאשר הודיע קרל לוין על פרישתו מהסנאט של ארצות הברית בתום כהונתו ב-2015, ציינה דינגל כי בכוונתה להתמודד על מושבו בסנאט. אחרי שמושלת מישיגן לשעבר ג'ניפר גרנהולם מיאנה להציג מועמדותה לסנאט, החלו דיווחים, בין היתר בעיתון "פוליטיקו", כי דינגל נמנית בין המתמודדים המובילים למועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט לצד חבר בית הנבחרים גרי פיטרס[3]. עם זאת, דינגל בחרה שלא להתמודד בסופו של דבר ופיטרס נבחר למושבו של לוין.

ביולי 2019 הצביעה דינגל נגד החלטה של בית הנבחרים — שהגיש חבר הקונגרס בראד שניידר מאילינוי — המתנגדת למאמצים להחרים את מדינת ישראל ולתנועת ה-BDS[4]. לאחר החלטת בית הנבחרים להדיח את דונלד טראמפ מתפקידו, תקף הנשיא את דינגל במהלך נאומו במהלך עצרת בחירות במישיגן בשל הצבעתה בעד ההדחה. טראמפ שיער כי בעלה המנוח, חבר הקונגרס הוותיק ג'ון דינגל, עשוי להיות בגיהנום, זאת לאחר שטען כי דינגל כפוית טובה מאחר שאישר להוריד את דגלי ארצות הברית בבית הלבן לחצי התורן בעקבות מותו של בעלה. על הערות פוגעניות אלה הגיבה דינגל ברשת החברתית "טוויטר" ואמרה לנשיא: ”אדוני הנשיא, בואו נניח את הפוליטיקה בצד. בעלי זכה לכל שבחיו לאחר ששירת את הציבור כל חייו. אני מתכוננת לעונת החגים הראשונה בלי האיש שאני אוהבת. הסבת לי עצב באופן שבחיים לא תוכל לדמיין, והמילים הפוגעות שלך פשוט הקשו על תהליך הריפוי שלי[5].”

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דבי דינגל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ מרי אן אקרס, Debbie Dingell: Angst-ridden Superdelegate and Congressional Spouse, באתר וושינגטון פוסט, 27 בפברואר 2008 (באנגלית)
  3. ^ ג'יימס הונמן, Granholm: No run for Levin's seat, באתר פוליטיקו, 22 במרץ 2013 (באנגלית)
  4. ^ קלייר פורן, Who voted 'no' on the House resolution opposing Israel boycott movement, באתר CNN‏, 24 ביולי 2019 (באנגלית)
  5. ^   ציוץ של דבי דינגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 בדצמבר 2019