דברי הימים של משה רבנו

דברי הימים של משה רבנו
	שער הספר פריס שפ"ח - שפ"ט
מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	אגדה ביהדות, מקרא משוכתב

דברי הימים של משה רבנו הוא חיבור מסוגת המקרא המשוכתב (כתיבת סיפורי המקרא עם תוספות), העוסק בחיי משה רבנו.

היסטוריה עריכה

הספר נכתב כנראה בסביבות המאה ה-11 או המאה העשירית, זאת בשל העובדה שהספר מצוטט בספר הערוך, ומשום שהסגנון האופייני לתקופה.

אביגדור שנאן הגדיר את דברי הימים של משה כ"סיפור" ולא כמדרש מכמה סיבות: לשון החיבור היא פסאודו-מקראית ולא ארמית, צורת הספר אינה מפרשת את הפסוקים אלא עורכת אותם מחדש, בספר לא מוזכרים חכמים, לא מוזכרים המילים "שנאמר" "הדא הוא דכתיב" הרגיל במדרש, לספר אין מגמה מוסרית אלא להנאת הקורא.

מנחם מנדל כשר טען שהספר מתבסס על ספר הישר,^[1] ואילו אהרן ילינק סבר הפוך – שספר הישר הסתמך על דברי הימים של משה.^[2] שנאן צידד בדברי ילינק בעקבות גילויים בכתבי יד.^{[דרושה הבהרה]}

הספר הוכנס לתוך ספר "דברי הימים לירחמיאל" שהתחבר ב-1325, כמו כן הספר צוטט על ידי רבי נתן מרומי בספר הערוך,^[3] בספר ילקוט שמעוני,^[4] ועל ידי פרשני המקרא אבן עזרא,^[5] רשב"ם,^[6] ורבים אחרים.

טסה ראג'ק (אנ') זיהתה בספר מוטיבים השאולים מהמיתולגיה היוונית.^[7]

מהדורות עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על הנוסחים השונים (נוסח הדפוסים ונוסח כתבי היד); ראו ב"מבוא למדרשים".

הסיפור נדפס לראשונה בקושטא רע"ז, ולאחריו פעמים רבות, על ידי אהרון ילינק,^[2] על ידי יהודה דוד אייזנשטיין,^[8] על ידי אביגדור שנאן,^[9] על ידי עידן דשא,^[10] ועל ידי זיכרון אהרן.^[11]

הספר עריכה

הספר מתאר את חייו של משה רבנו בגוף שלישי ובזמן עבר, הספר מתאר את הדמויות רק מבחינה עלילתית ולא כותב על הרגשות או המחשבות שלהם.

שנאן תיאר את הספר כ"סיפור עלילה רדוד שלא הושקעה בו כל מחשבה לא מצד המבנה ולא מצד הדמויות, לא מצד הסגנון ולא מצד העלילה.

בשונה מסיפור התורה הספר מתאר את משה כגיבור וחכם, הלוחם את מלחמותיו בעיקר בזכות כוחו וכישוריו, ופותר את בעיותיו האישיות, בתורה, משה הוא נביא שליח ה' מייסד דת ומחוקק.

רבי אברהם אבן עזרא המצטט מהספר כותב "ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי כל הכתוב בו הבל",^[12] רבי יצחק אברבנאל כתב, "אפשר שיהיה אמת",^[13] רשב"ם כתב, "ואין בדבר זה מדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים"^[14]

קישורים חיצוניים עריכה

מידע על דברי הימים של משה רבנו בקטלוג הספרייה הלאומית
אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 100 - 116, (להורדה)
ענת‏ רייזל‏, "דברי הימים של משה רבנו", בלקסיקון מבוא למדרשים‏, עמ' 434; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
דברי הימים של משה רבינו ע"ה, ‏שפ"ח, באתר היברובוקס
דברי הימים של משה, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
ספר דברי הימים של משה, דפוס ונציאה, באתר גוגל ספרים

הערות שוליים עריכה

^ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות חלק א, עמ' 22 סימן רטז
^ ¹ ² אהרון ילינק, בית המדרש, כרך ב, לייפציג, תרי"ג, עמ' 1 - 11
^ ערך "אהרן"
^ בספר שמות, מספר פעמים
^ שמות ב, כ.
^ שמות פרק ד פסוק כ
^ Tessa Rajak, ‏Moses in Ethiopia: Legend and Literature, Journal of Jewish Studies, 29:2 (Autumn 1978): 111-12, באתר Academia.edu
^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, חלק ב' עמ' 357
^ אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 107 - 116, (להורדה)
^ ילקוט מדרשים חלק ט
^ אוסף מדרשים, <זכרון אהרן> - ב, באתר אוצר החכמה
^ פירוש האבן עזרא ספר שמות פרק ד פסוק כ
^ פירוש רבי יצחק אברבנאל לתורה, שמות, פרק ב פסוק יא
^ רשב"ם שמות ד, יא

[1] מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות חלק א, עמ' 22 סימן רטז

[ילינק-2] ¹ ² אהרון ילינק, בית המדרש, כרך ב, לייפציג, תרי"ג, עמ' 1 - 11

[3] ערך "אהרן"

[4] בספר שמות, מספר פעמים

[5] שמות ב, כ.

[6] שמות פרק ד פסוק כ

[7] Tessa Rajak, ‏Moses in Ethiopia: Legend and Literature, Journal of Jewish Studies, 29:2 (Autumn 1978): 111-12, באתר Academia.edu

[8] יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, חלק ב' עמ' 357

[9] אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 107 - 116, (להורדה)

[10] ילקוט מדרשים חלק ט

[11] אוסף מדרשים, <זכרון אהרן> - ב, באתר אוצר החכמה

[12] פירוש האבן עזרא ספר שמות פרק ד פסוק כ

[13] פירוש רבי יצחק אברבנאל לתורה, שמות, פרק ב פסוק יא

[14] רשב"ם שמות ד, יא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]