דב בר-ניר

סופר ישראלי וחבר בכנסת הראשונה

דב בר-ניר (3 בדצמבר 19117 במאי 2000) היה פובליציסט ואיש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בכנסת הראשונה.

דב בר-ניר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בדצמבר 1911
בריסל, בלגיה
פטירה 7 במאי 2000 (בגיל 88)
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1932
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת שטרסבורג
מפלגה מפ"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
14 בפברואר 194910 באפריל 1951
(שנתיים)
כנסות 1
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם ברנארד זילברשץ בשנת 1911 בבריסל שבבלגיה. בנעוריו היה ממייסדי תנועת "השומר הצעיר" במדינה. למד מדעי החברה באוניברסיטת שטרסבורג, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, בשנת 1932.

בשנים 1932–1956 היה בר-ניר חבר קיבוץ עין החורש, והחל בפעילות ציבורית במפלגת השומר הצעיר ובליגה הסוציאליסטית ומאוחר יותר במפ"ם. בין תפקידיו באותה תקופה: מזכיר מפלגת פועלים השומר הצעיר (19461948), חבר הכנסת הראשונה (19491951) ומזכיר מרכז מפ"ם (1951–1953). לאחר מכן, בשנים 19571960, היה מזכיר הברית העולמית של מפ"ם. במהלך כהונתו בכנסת, ממנה פרש מרצונו, היה חבר ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט.

היה עיתונאי במקצועו ובעל דוקטורט. במשך שנים רבות כתב ביקורת תיאטרון והיה בעל טור פובליציסטי בעיתון על המשמר.

בשנת 1968 הצטרף לתנועה לשלום וביטחון[1], שהייתה תנועה פוליטית מהראשונות שקראו לנסיגה מהשטחים ולהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל[2]. התנועה הוקמה על ידי קבוצת מרצים באוניברסיטאות ופעילים ממפלגות השמאל ועמד בראשה פרופ' יהושע אריאלי[3].

זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות (פרס כבוד) בשנת 1993.

מפרסומיו

עריכה

ספרים

עריכה
  • זרמים באמנות המודרנית (1954).
  • מז'בוטינסקי עד בגין - דיוקנה של תנועה (1982)[4].
  • Le politicide: Un homme de gauche israélien répond à la gauche internationale פוטיסיליד - סוציאליסט ישראלי עונה לסוציאליסט מחו"לצרפתית, 1970)[5].
  • העימות:בן-גוריון והרוויזיוניזם (1987).
  • דעות עושות דרכן (1996).

ממאמריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה