דב צבי רוטשטיין

דב צבי רוטשטיין

הרב דב צבי רוטשטיין (י"ח בכסלו תרצ"א, 8 בדצמבר 1930 - תש"ס, 2000) היה תלמיד חכם ליטאי, מחבר ספרים, חוקר ועורך תורני.

תולדות חייועריכה

נולד בירושלים לאברהם יצחק רוטשטיין, ראש בית היתומים דיסקין, ולאלטה ברכה, בת חזקיהו יוסף קרלנשטיין ממקורבי החזון איש, ונקרא על שם סבו הרב דב צבי קרלנשטיין שכיהן כאב בית דין בירושלים. מצעירותו נחשב עילוי. בגיל עשר פרסם בביטאון תורני סדרת הערות על פרק "השותפין" שבמסכת בבא בתרא. בגיל 12 זכה בפרס[דרושה הבהרה] לאחר שנבחן על שלוש הבבות (מסכת בבא קמא, מסכת בבא מציעא ומסכת בבא בתרא) על פה. בשנה זו נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם זכה לקרבה מראשי הישיבה. היה מקורב לחזון איש ולרב מבריסק, וניהל עמם חליפת מכתבים[1].

בשנת תש"י (1950), בגיל 20, נשא את דבורה שקול, בתו של הרב ישראל יצחק שקול. לאחר נישואיו התגורר בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק ולימד בישיבת תפארת ציון שלוש שנים. עמד בראש ישיבת נחלים ולאחר מכן עמד במשך מספר שנים בראשות ישיבה בעיר רמלה.

בשנות השבעים נישא בשנית לשרה לאה והתגורר בניו יורק, שם עמד בראש מכון צבי למורשת גדולי ישראל. במסגרת המכון עסק בעריכת הספר "שיטה מקובצת" למסכת בבא קמא. גולת הכותרת של עריכותיו התורניות היא הוצאתן של שו"ת הרי"ף, עליה קיבל את הסכמותיהם של הרב יוסף דב סולוביצ'יק מבוסטון והרב יוסף קאפח.

בשנות השמונים שב לישראל והתגורר בירושלים. הוא המשיך במחקריו התורניים ואיגד סביבו קבוצת תלמידים שדבקו בשיטתו המחשבתית והתורנית. בשנות ה-90 הסתופפה סביבו קבוצת בעלי תשובה, ובהם איקא ישראלי שהיה שכנו, הסופר אמנון אריאלי, המשורר יוסף עוזר, הפסל דני כץ והמשורר והמתרגם משה הנעמי. הוא מסר להם שיעורים תורניים משולבים בנושאי הגות ומחשבה.

הרב רוטשטיין היה ידען ובקי בתחומים תורניים רבים ועסק גם בהגות ופילוסופיה כללית. הוא ניהל חליפת מכתבים עם דוד בן-גוריון בנושאים פילוסופיים והשקפתיים[2]. היה בקי בכתבים נוצריים לצורך ויכוחיו עם ספרני הוותיקן.

רוב מחקריו נשארו בכתב יד ולא יצאו לאור. אחת ההשערות לסיבה לכך היא משום שבאופיו הדקדקני ובחתירתו לשלמות ראה את יצירותיו כטיוטה בלבד. בין השאר חיבר בשנות ה-60 את הספר הלכות שביעית, אך הוא לא פורסם מעולם[3]. כמו כן ערך הגהות על הרמב"ם מכתבי יד קדמונים, אך לא פרסמן. גם חיבורו המקיף "מידת סדום" לא נדפס כספר אלא הופיע בצילום של הדפסת מכונת כתיבה ('סטנסיל').

מלבד עיסוקו התורני והמחקרי עסק גם בציור ובתחריטי עץ ובבניית כלי מוזיקה המדמים את כלי המוזיקה במקדש.

משפחתועריכה

בנו הוא הרב יוסף רוטשטיין. בנותיו הן הסופרת מנוחה בקרמן וד"ר מירי הופמן, מנהלת מכללת שלם, אשת הרב אברהם יצחק הופמן. חתנו הוא הרב יצחק שוורצמן, בנו של הרב דב שוורצמן.

גיסיו מנישואיו לבתו של הרב שקול היו: הרב יצחק וסרמן, ראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק, והרב שמריהו גריינימן, בן אחות החזון איש שהוציא את ספריו לאחר פטירתו.

אחיו: הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר ספרי "נחלת משה" (נפטר ב-1973), הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה בירושלים והרב ברוך שמעון רוטשטיין. אחיותיו נישאו לרב פנחס שרייבר, לרב בן ציון פלמן, רב שכונת נחלת משה בבני ברק, ולרב חיים שלמה ליבוביץ, מראשי ישיבת פוניבז'. בן דודו הוא הרב דב צבי קרלנשטיין.

מפרסומיועריכה

  • מהדיר, שאלות ותשובות הרי"ף, על פי כתב יד קופנהגן, בתוספת הערות ובירורים, ניו יורק תשל"ה
  • מידת סדום, ראשי פרקים, מקורות והערות, ירושלים תשנ"א. כרך המחזיק כ-800 עמודים בדפוס סטנסיל.
  • המאמר ספר תורה מנוקד, בתוך קובץ הזיכרון "אוהל שרה לאה", לזכר שרה לאה רוטשטיין, ירושלים תשנ"ט
  • כ"ד מתנות כהונה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אחד המכתבים שנשלח אליו בעת שהיה מאושפז בבית החולים שערי צדק, פורסם בספר הביוגרפי "פאר הדור", חלק ד'. מכתבים אחרים נדפסו בכתב העת "מוריה" שבהוצאת מכון ירושלים, גיליון קצ"א.
  2. ^ התכתבות ביניהם מובאת בספרו של שלמה אהרונסון על בן-גוריון, "מנהיג הרנסאנס ששקע", עמ' 83 ואילך. כאות הערכה לרוטשטיין תרם בן-גוריון 500 ל"י לישיבתו ברמלה ("הנאמן" פ"ג).
  3. ^ ב"המעין" משנת תשכ"ו (גיליון ב') מזכיר מאיר וונדר את "הספר המקיף" הלכות שביעית של הרב דב צבי רוטשטיין ראש ישיבת רמלה שעומד לצאת לאור.