דה רוטס

דה רוטסאנגלית: The Roots) היא להקת היפ הופ אמריקאית, אשר הוקמה ב-1987 על ידי טאריק "בלאק ת'אוט" טרוטר ואמיר "קווסטלאב" תומפסון בפילדלפיה.

דה רוטס
The Roots 2007.jpg
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, נאו סול, ג'אז ראפ, היפ הופ אלטרנטיבי, פאנק, מוזיקת היפ הופ, מוזיקת נשמה, רוק, ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים גפן רקורדס, אינטרסקופ גפן A&M, יוניברסל מיוזיק גרופ, דאף ג'אם, MCA רקורדס, DGC רקורדס, אינטרסקופ רקורדס, דה איילנד דף ג'אם מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי להופעת ראפ על ידי צמד או קבוצה (1999)
  • פרס NAACP Image לאלבום (2011)
  • פרס גראמי להופעת R&B מסורתית הטובה ביותר (2010)
  • פרס גראמי לאלבום רית'ם אנד בלוז (2010)
  • פרס NAACP Image לצמד או קבוצה (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theroots.com
חברים
קווסטלאב
בלאק ת'אוט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

דה רוטס החלו להופיע בשנת 1989 בתור "דה סקוור רוטס", והיו חברים בה הראפר בלאק ת'אוט והמתופף קווסט לאב. בשנת 1991, הראפר מאליק בי והבסיסט לאונרד האברד הצטרפו ללהקה.[1] במהלך ההיסטוריה של הלהקה, קווסטלאב ובלאק ת'אוט נשארו בה תמיד, תוך שלאורך השנים התחלפו הנגנים שלהם.

בשנת 1993 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה, Organix, באופן עצמאי, וחתמה באותה השנה בחברת התקליטים DGC רקורדס (לימים MCA רקורדס). ב-1995 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן השני שלה, והאלבום המסחרי הראשון, Do You Want More?!!!??!‎, אלבום שהיה ייחודי בהיפ הופ, תוך שלא השתמש בדגימות, וזכה לאהדה יותר בקרב חובבי הרוק האלטרנטיבי מאשר חובבי ההיפ הופ.[2] האלבום הגיע בשיאו למקום ה-104 במצעד הבילבורד 200.[3]

בשנת 1996 הוציאו את אלבומם השלישי, Illadelph Halflife, שהגיע למקום ה-21 במצעד הבילבורד 200.[3] ב-1999, הוציאו את אלבומם הבא, Things Fall Apart, שהיה להצלחתם הגדולה ביותר. האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 והגיע למעמד זהב בארצות הברית.[4] מתוך האלבום יצא הסינגל "You Got Me", שהגיע בשיאו למקום ה-39 במצעד הבילבורד הוט 100 ולמקום ה-19 במצעד שירי הראפ. בשנת 2000, השיר אף זכה בפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע הראפ הטוב ביותר של צמד/להקה", תוך שהאלבום עצמו הועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר".[5]

בשנת 2002 הוציאו דה רוטס את האלבום Phrenology, שהגיע למקום ה-28 במצעד הבילבורד 200. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Break You Off" ו-"The Seed (2.0)". הראשון הגיע למקום ה-99 במצעד הבילבורד הוט 100.

ב-2004 הוציאו את אלבומם השישי, The Tipping Point, שזכה לשבחים ממבקרי המוזיקה והגיע למקום הרביעי בבילבורד 200. בשנת 2006 עזבה הלהקה את חברת גפן רקורדס וחתמה בחברת התקליטים דאף ג'אם. באותה השנה, הוציאה תחת החברה את האלבום Game Theory, שהגיע היישר אל המקום התשיעי במצעד הבילבורד 200 ומכר 61,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[6] ב-2008 הוציאו את האלבום Rising Down, שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום השישי במצעד, עם 54,000 עותקים בשבוע הראשון.

ב-2009 הפכה הלהקה ללהקת הבית של התוכנית לייט נייט של ג'ימי פאלון.[7] ב-2010 הוציאו את האלבום How I Got Over שהכיל בתוכו השפעות של אינדי רוק, נשמה, פאנק, גוספל ונאו סול.[8][9] האלבום מכר 51,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע למקום השישי במצעד הבילבורד 200.[10]

ב-2011 הוציאו יחד עם הזמר ג'ון לג'נד את האלבום המשותף Wake Up!, שזכה להצלחה מסחרית ושבחים רבים,[11][12] ואף זכה בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום ה-R&B הטוב ביותר".[13] השיר "Hang On in There" מתוך האלבום זכה בקטגוריית "ביצוע ה-R&B העממי הטוב ביותר". באותו הטקס, How I Got Over הועמד לקטגוריית "אלבום הראפ הטוב ביותר". בשנה זו הוציאה הלהקה את האלבום Undun.

ב-2014 הוציאה הלהקה את אלבומה ה-11, ...And Then You Shoot Your Cousin.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומי אולפןעריכה

  • 1993: Organix
  • 1995: Do You Want More?!!!??!‎
  • 1996: Illadelph Halflife
  • 1999: Things Fall Apart
  • 2002: Phrenology
  • 2004: The Tipping Point
  • 2006: Game Theory
  • 2008: Rising Down
  • 2010: How I Got Over
  • 2010: Wake Up! (עם ג'ון לג'נד)
  • 2011: Betty Wright: The Movie (עם בלי רייט)
  • 2011: Undun
  • 2013: Wise Up Ghost (עם אלביס קוסטלו)
  • 2014: ...And Then You Shoot Your Cousin

אלבומי אוסףעריכה

  • 2005: Home Grown! The Beginners Guide to Understanding The Roots, Vol. 1
  • 2005: Home Grown! The Beginners Guide to Understanding The Roots, Vol. 2

אלבומי הופעהעריכה

  • 1999: The Roots Come Alive
  • 2003: Nagoya Blue Note: Live In Japan – September 7, 2004

מיני-אלבומיםעריכה

  • 1994: From the Ground Up
  • 1999: The Legendary

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דה רוטס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "The Roots". Bonaroo. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  2. ^ Bush, John. [דה רוטס, באתר AllMusic "The Roots > Biography"]. allmusic. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  3. ^ 1 2 "The Roots > Charts & Awards > Billboard Albums". AllMusic. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  4. ^ "Gold & Platinum: The Roots". RIAA. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  5. ^ [דה רוטס, באתר AllMusic "The Roots > Charts & Awards > Grammy Awards"]. allmusic. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  6. ^ "The Roots > Charts & Awards > Billboard Singles". Allmusic. Rovi Corporation. בדיקה אחרונה ב-16 ביוני 2010. 
  7. ^ Nolan, Hamilton (17 בנובמבר 2008). "The Roots To Be Jimmy Fallon's Band; We Are Old And Sad". Gawker. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2014. 
  8. ^ Vozick-Levinson, Simon. Review: How I Got Over. Entertainment Weekly. Retrieved on June 19, 2010.
  9. ^ Pareles, Jon (21 ביוני 2010). "The Roots 'How I Got Over' (Def Jam)". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2010. 
  10. ^ Caulfield, Keith. Eminem's Huge 'Recovery' Leads Big Week On Billboard 200. Billboard. Retrieved on June 30, 2010.
  11. ^ Caulfield, Keith (September 29, 2010). Zac Brown Band Bows At No. 1 on Billboard 200. Billboard. Retrieved on 2010-09-30.
  12. ^ Jacobs, Allen (October 10, 2010). Hip Hop Album Sales: The Week Ending 10/3/2010 (אורכב 08.10.2010 בארכיון Wayback Machine). HipHopDX. Retrieved on 2010-10-09.
  13. ^ Grammy.com - Past Winners