דוּאוֹפּוֹליוונית: μόνος, "דוּאוֹ" – שתיים ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא סוג של אוליגופול בו קיימים בשוק שני (2) יצרנים בלבד. בפועל גם שתי חברות השולטות ברוב גדול של שוק מסוים תתוארנה כדואופול, אף שקיימים בו מתחרים נוספים מלבדן. חוקרים בתחום המיקרו-כלכלה מתמקדים על פי רוב בדואופול משום שהוא פשוט יותר לתיאור מאוליגופול הכולל מספר רב יותר של יצרנים.

המודל הידוע ביותר של דואופול הוא דואופול קורנו של אנטואן אוגוסטין קורנו: בגרסתו המודרנית מגיעות שתי הפירמות, על ידי התאמות הדדיות כל אחת לכמות המוצעת של רעותה, לשיווי משקל נאש. התוצאה בשווי המשקל, בדומה למקרה של מונופול היא כמות קטנה יותר ומחיר גבוה יותר של המוצר מאלה שהיו מתקבלים בשוק תחרותי.

מודל נוסף לדואופול הוא דואופול סטקלברג, שבו יש פירמה מובילה ופירמה מובלת: המובילה פועלת ראשונה והמובלת פועלת לאור פעולתה.

חוקים להגבלה עסקית קיימים ברבים ממדינות העולם ובמפורש אוסרות "התנהגות אוליגפוליסטית" כעניין של מדיניות ציבורית.

בישראל האיסור נאכף בצורה חלקית בלבד, עקב הלוביסטים הרבים שנמצאים בכנסת ודואגים לאינטרס הכלכלי של הדואופולים.

דוגמאות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה