דוברובנה
דוברובנה (בבלארוסית: Дуброўна; ברוסית: Дубро́вно, דוברובנו; בפולנית: Dubrowna) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
| |||
בית הכנסת הגדול בדוברובנה בשנת 1905 | |||
מדינה | בלארוס | ||
---|---|---|---|
וובלסט | ויטבסק | ||
ראיון | דוברובנה | ||
גובה | 170 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 6,929 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 54°34′N 30°41′E / 54.567°N 30.683°E | ||
אזור זמן | UTC+3 | ||
תולדות היישוב
עריכההאזכור הראשון של דוברובנה הוא משנת 1514. במהלך המלחמה הצפונית הגדולה נחרב היישוב כתוצאה מפשיטת הקוזקים, אך השתקם לאחר מכן, ובשנת 1732 ניתן היתר לקיים בו ירידים שנתיים.
בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכלל היישוב בשטחי האימפריה הרוסית. בשנת 1925 הוענקו ליישוב זכויות עיר.
יהודי דוברובנה
עריכהבתחילת המאה ה-20 נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בעיירה פעל בית חרושת יהודי לאריגה, שהטליתות שייצר נמכרו ברחבי האימפריה הרוסית אותו ניהל רבי נחמיה גינזבורג. ערב מלחמת העולם השנייה עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100.
העיירה נכבשה בידי הגרמנים ב-16 ביולי 1941, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ביצוע עבודות כפייה וחובת ענידת סרט זרוע עם מגן דוד. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.
בדצמבר 1941 נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בפברואר 1942 נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוברובנו (Dubrovno), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "דוברובנה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דניאל רומנובסקי (אנ'), דוברובנו, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1668–1669), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- דוברובנו (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית