דוב בעריש מביאלה

רבי דב בעריש לנדא מביאלה (ה'תק"ף, 1820כ"ה בסיוון ה'תרל"ו, 1876) היה אדמו"ר פולני, מנהיג חסידות וורקא לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא.

רבי דוב בעריש מביאלה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1820 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1876 (בגיל 56 בערך)
כ"ה בסיוון ה'תרל"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ביאלה
מקום מגורים העיירה ביאלה שבפולין
תקופת הפעילות ?–1876 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי הרבי הזקן מוורקא רבי שרגא פייבל מגריצא ורבי הרבי הצעיר מוורקא
אב רבי אברהם לנדא "הגאון מטשכנוב"
צאצאים רבי אהרן צבי לנדא
מנהיג לחסידי וורקא
?–ה'תרל"ו
→ רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש הרבי הצעיר מוורקא
רבי יחיאל דנציגר הרבי הזקן מאלכסנדר ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד לרבי אברהם לנדא, "הגאון מטשכנוב". אביו נסע לחצרות אדמו"רים אך היה אישיות עצמאית ושילב הנהגות חסידים יחד עם הנהגות אשכנזים. בצעירותו התבלט כתלמיד חכם ואביו כינהו "בני הנבון". נישא לרחל בתו של הרב ארצ'ה מגריצא-ביאלה. נסע לחצרו של רבי יצחק מוורקא שם התקרב לחסידות והיה נחשב מגדולי התלמידים. לאחר פטירת רבי יצחק, היה מהדוחפים להכתרת רבי מנדל שהיה נחבא אל הכלים בחיי אביו וכמעט שלא הכירוהו. לאחר פטירת רבי מנדל מוורקא, בשנת תרכ"ז, רוב חסידי וורקא (שנמנו באלפים) פנו לרבי דוב בעריש והכתירוהו לרבם. אבל גם בנו של רבי מנדל, רבי שמחה בונים קאליש מאוטוואצק (אוטבצק) החל לנהג אדמורו"ת.

נהג לערוך שולחנות גם בימי חול והרבה לדבר דברי תורה בשולחנות, בהם היה לעיתים מבאר את אמרותיו הקצרות של רבו רבי מנדל. דברי תורתו הודפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".

בהיותו אברך צעיר נסע עם רבו הרבי הצעיר מוורקא על שבת קודש לרבי מנחם מנדל מקוצק והרבי מקוצק קראו להשתתף בעת שתיית קפה בשבת לפנות בוקר כשהיה יושב ומפלפל עם גדולי התלמידים.[1]

בניגוד לדעת רבו רבי מנדל, נהג לומר שעשירות טובה לישראל ואף אמר לרבו שכשהוא ינהיג עדה, ישפיע עליהם עשירות, עד כדי כך ששנות הנהגתו היה נקרא בפי חסידי וורקא "שבע שני השובע".

ממשיכי דרכו וצאצאיו עריכה

לאחר פטירתו פנו חסידיו לרבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר, ואחריו לבנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, בשנת תר"ע, רוב החסידים הכתירו אחיו רבי שמואל צבי (ה"תפארת שמואל") וחלק אחר פנו לרבי אהרן צבי בנו של רבי דוב בעריש, שהיה חסידם של האדמו"רים הראשונים מאלכסנדר. בז' בסיוון תר"ע, מספר חודשים לאחר שקיבל את ההנהגה נפטר רבי אהרן צבי ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל, אבי חסידות סטריקוב. בנו של רבי אהרן צבי, רבי מנחם מנדל, החל לשמש לאחר פטירת אביו כאדמו"ר, בסודלובצה (סלדוביץ), ובהמשך לארצות הברית.

ילדים נוספים היו הרב שמחה בונם מביאלה, הרב יעקב יצחק (איטשע) ממלובה, הרב מנדל ממלובה והרב יקותיאל מוונגרוב.

תלמידים נוספים (מלבד ממשיכיו באדמו"רות) היו רבי שמעון קאליש מסקרנביץ', רבי יעקב יהודה טננבוים מנדרזין ורבי חיים טננבוים מוורשה.

דברי תורתו כונסו על ידי הרב חיים יהושע ויכלדר, בספר 'מגיד דבריו ליעקב השלם, ירושלים, תשס"ד.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שו"ת עני בן פחמא, סימן טז