דוב חום
דוב חום (שם מדעי: Ursus arctos) הוא מין יונק גדול מהסוג דוב שבמשפחת הדוביים. דוב זה הוא אחד מהטורפים הגדולים ביותר והמפורסמים ביותר. הוא נפוץ בחצי הכדור הצפוני: באירופה, אמריקה הצפונית וחלק מאסיה והוא מותאם לאקלימים קרים וממוזגים.
 דוב חום
| |
|---|---|
דוב חום קמצ'טקה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב חום |
| שם מדעי | |
 Ursus arctosליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
תוכן עניינים
תכונות הקשורות במבנהעריכה
חושיםעריכה
חוש הריח הוא המפותח ביותר מבין חושיו של הדוב החום. הוא נוהג לרחרח את הקרקע בהולכו ולהתרומם על שתי רגליו ולהריח את האוויר, שמא תישא אליו הרוח את ריחו של הטרף או אולי של דוב יריב.
מבנהעריכה
הדובים החומים פוסעים על מלוא כף רגלם, כפי שנוהג גם האדם, הם שוחים היטב, רצים במהירות של כ-48 קמ"ש (מהיר בהרבה מהאצן המהיר בעולם) למרחקים בינוניים ובצעירותם אף יודעים לטפס על עצים בעזרת טופריהם הארוכים.
התנהגותעריכה
מבנה חברתיעריכה
כמרבית הטורפים הדוב החום הוא יחידאי וטריטוריאלי. שטחה של הנחלה תלוי בכמות המזון ובמידת הצריכה ובדרך כלל יותר מ-10 קמ"ר לכל הפחות. הזכר והנקבה נפגשים בעונת הרבייה ולאחר מכן עוזב אותה הזכר. הוא אינו מטפל בצאצאים ואינו מכיר אותם. אפילו בשבי כאשר המשפחה כולה סגורה במתחם אחד, אין האב מודע לכך שהגורים שייכים לו והאם נזקקת להגן עליהם מפניו באופן קבוע. באביב, כאשר גדלה הצמחייה מחדש ומכסה את הארץ יוצאים האם וגוריה מהמערה והם נשארים איתה למשך כשנה, כאשר עיקר דאגתה היא להזין אותם ולמנוע מדובים יריבים להתקרב אליהם.
תרדמת חורףעריכה
הדובים החומים נמים שנת חורף כדי לשמור על אנרגיית הגוף בתקופה שבה יש מחסור במזון. שלא כמו כיונקים אחרים, טמפרטורת גופו של הדוב החום אינה יורדת ופעם בכמה ימים הוא קם משנתו כדי לעשות את צרכיו. לנקבות נטייה חזקה יותר לשינה מאשר הזכרים ולמעשה הן ממליטות בתקופה הזו. בקיץ אוכלות הנקבות ההרות מזון רב ובתחילת החורף הן מוצאות מערה להסתתר בה. הנקבה ממליטה גור אחד או שניים ואלה נולדים קטנים למדי, משקלם כמאתיים גרם לעומת מאות הקילוגרמים ששוקלת האם. הסיבה למידתם הקטנה היא שבתקופה האמורה הנקבה ישנה ולא אוכלת דבר. אם היו גדולים יותר, היה מידלדל מאגר השומן שלה וכמות החלב שהיו יונקים לא הייתה מספיקה לצורך הישרדותם. לפני שנת החורף, דובים חומים יכולים להוסיף למשקלם 180 ק"ג.
הדוב החום והאדםעריכה
במקרים שונים, נקשר הדוב החום למזון המצוי בקרבת בני האדם, כגון אשפה או חיות משק. כאשר דוב לומד לקשר בני אדם עם אפשרויות להשגת מזון בקלות, גוברים הסיכויים להיתקלות בני אדם עם הדובים.
הדוב החום הוא סמלה של העיר ברן שבשווייץ. במאורת דובים שבמרכז העיר מוחזקים דובים כבר מאות שנים.
תת-מיניםעריכה
לדוב החום ישנם תת-מינים רבים בעולם. אלה הם:
- דוב חום אירואסייתי (Ursus arctos arctos) מצוי בחלקים נרחבים של רוסיה.
- דוב חום סורי (Ursus arctos syriacus) הוא הקטן בתת-המינים. מצוי כיום רק בטורקיה, בקווקז ובעיראק. הוא נעלם מנופה של ארץ ישראל, מצפון ירדן, מלבנון ומסוריה. לפני עשרות שנים רצו להשיבו לרמת הגולן, אך כיום אין כל כוונה להשיבו לחיי בר בישראל בשל החשש מפגיעה באדם ובבקר ומהיעדר שטחים טבעיים נרחבים, המתאימים לאוכלוסייה בת-קיימא.
- דוב גריזלי (Ursus arctos horribilis) הוא אחד מתת-המינים הגדולים והמפורסמים של הדוב החום. שמו בא לו בגלל "מעילו" האפור (Grizzled - בצבע אפור). שמו של הפארק הלאומי יוסמיטי מקורו בשם האינדיאני של הדוב הזה ("יוזומאטי" או "אוזומאטי") שחי בעבר בפארק, ועץ הסקוויה הענקית הגדול ביותר בפארק זה נקרא "ענק הגריזלי". שמורת הטבע המפורסמת ביותר שבה ניתן למצוא דוב זה הוא הפארק הלאומי ילוסטון.
- דוב קודיאק (Urus arctos middendorfi) הוא הגדול שבתת-המינים. משקלו כ-750 ק"ג אך ישנם פרטים בודדים הגדולים מכך. לרוב הוא אף חסון יותר מדוב הקוטב, אך קומתו נמוכה יותר.
- דוב אטלסי (Ursus arctos crowtheri) תת-מין היחיד האנדמי ליבשת אפריקה. גודלו היה קטן יחסית למין זה. נכחד בשנות ה-70 של המאה ה-19.
- דוב ברגמאן (Ursus arctos piscator) תת-מין שהיה נפוץ בקמצ'טקה ונעלם במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. נחשב כיום למין נכחד.
- דוב כחול טיבטי (Ursus arctos pruinosus) תת-מין שנפוץ בשפלה הטיבטית המזרחית. אחד מהדובים הנדירים ביותר בעולם.
- דוב גובי (Ursus arctos gobiensis) תת-מין שנפוץ במדבר גובי של מונגוליה. נמצא בסכנת הכחדה חמורה.
- דוב סיבירי מזרחי (Ursus arctos collaris) תת מין שתפוצתו היא ממזרח סיביר, החל מנהר יניסיי עד טרנס-בייקאליה, רכס סטנובוי, נהר לנה, קולימה ובדרך כלל בכל רחבי יאקוטיה והרי אלטאי. תת המין קיים גם בצפון מונגוליה.
- דוב חום קמצ'טקה (Ursus arctos beringianus) תת מין שנפוץ בקמצ'טקה ונחשב לאב הקדמון של דוב הקודיאק.
- דוב חום ההימלאיה (Ursus arctos isabellinus) נמצא בסכנת הכחדה חמורה, נחשב לאחת המקורות על האגדה של היטי.
- דוב חום אוסורי (Ursus arctos lasiotus) אחד מתת-המינים הגדולים ביותר של הדוב החום, מהווה כ-1% מהתזונה של הטיגריס הסיבירי.
- דוב חום חצי האי אלסקה (Ursus arctos gyas) אחד מתת-המינים של הגדולים ביותר של הדוב החום, יש ויכוח אם צריך להיקרא דוב גריזלי כמו כל הדובים החומים בצפון אמריקה (מלבד דוב קודיאק).
- דוב חום מרסיקן (Orsus arctos marsicanus) תת-מין בסכנת הכחדה חמורה. יש וויכוח בין החוקרים האם להתייחס אליו כתת-מין או כמין בפני עצמו.
- דוב חום אלסקה (Ursus arctos alascensis) חי בצפון אלסקה, לרוב מוכר כתת-מין נפרד אך יש חוקרים שאומרים שהוא אוכלוסייה נפרדת של דוב גריזלי.
- דוב גריזלי קליפורני (Ursus arctos californicus) הדוב הידוע האחרון נורה בקליפורניה בשנת 1922. דגימות ממוזיאון מראות כי גזע זה היה עם גולגולת רחבה הרבה יותר מדוב גריזלי.
- דוב חום דאל (Ursus arctos dalli) ישנה אפשרות שדוב זה הוא רק שינוי של דוב חום אחר שעבר לחופים.
- Ursus arctos sitkensis - נראה כי הוא קרוב יותר לדוב הקוטב מאשר לדובים חומים אחרים.
- דוב חום סטיקין (Ursus arctos stikeenensis) מובחן כתת-מין, וגדול מרוב דובי הגריזלי.
- דוב גריזלי מקסיקני (Ursus arctos nelsoni) נכחד. דוב זה נרדף להכחדה בשל התערבותו בחוות בקר בארצות הברית ובמקסיקו. הצפייה האחרונה שנרשמה הייתה בשנת 1962.
דוב חום אירואסייתי
דוב חום סורי
דוב גריזלי
דוב קודיאק
דוב חום ההימלאיה
_running.jpg)
.jpg)
קישורים חיצונייםעריכה
- דוב חום, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב חום, באתר NCBI (באנגלית)
- דוב חום, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דוב חום, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- דוב חום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב חום, באתר GBIF (באנגלית)
- כרמית וייס, פארק הדובים שכבר אינם רוקדים, בולגריה, באתר GoTravel