דוד אבודרהם

רב ספרדי

רבי דוד אַבּוּדֶרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.

רבי דוד אַבּוּדֶרְהַם
שער הספר אבודרהם.jpg
כינוי האבודרהם
פטירה המאה ה-14
מדינה ממלכת קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סביליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו רבי יעקב בן אשר?
חיבוריו "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ספר אבודרהם)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר, בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו.[1] עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:

"רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".

בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, הבבלי והירושלמי, ממכתבי הגאונים וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו ואת ההסברים שנוספו לסידור התפילה עצמו בהוצאות שונות. אבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעיתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.

שמועריכה

ישנם כמה פירושים אפשריים לשם "אבו דרהם": יש מפרשים: אבי מטבע ה"דירהם" – שם של מטבע בארצות האסלאם בימי הביניים, (המטבע דירהם משמש גם כיום באיחוד האמירויות הערביות). לפי פירוש זה, משערים שהיה בן למשפחת סוחרים או גובי מס,[2] אך יש מפרשים, שהכונה "אבי המטבע", היות שפרש תוכן התפילות שטבעו חז"ל. פירוש אחר הוא אבי המעלות (שכן יש בספרות הערבית חלוקה של המעגל שנקראת על שם החלוקה של מערכת המטבעות).

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר יחיאל צימלס, "ר' דוד (בר' יוסף) אַבּוּדֶרְהֶם", אנציקלופדיה לגדולי ישראל, כרך ב' עמ' 342 - 346, עורך: ד"ר מרדכי מרגליות, הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי ספר היוחסין דף קלג ע"ב - שלשלת הקבלה דף נח ע"ב, סדר הדורות בשנת ה'ק.
  2. ^ אוצר הגדולים, חלק א, עמ' ג