ארנסט דוד ברגמן

ארנסט דוד ברגמן
Ernst David Bergmann
	ברגמן נואם בפתיחת תערוכת "האטום למען השלום" בבית דגן, 1956
	ברגמן נואם בפתיחת תערוכת "האטום למען השלום" בבית דגן, 1956
לידה	אוקטובר 1903; קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית
פטירה	6 באפריל 1975 (בגיל 71); חיפה, ישראל
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
מנחה לדוקטורט	וילהלם שלנק
מוסדות	הטכניון
תלמידי דוקטורט	אדם הלר
פרסים והוקרה	; חתן פרס ישראל לשנת 1968; פרסי ביטחון ישראל ב-1958 וב-1966;
הערות	; מכון דוד (ברפאל) קרוי על שמו; אבי תוכנית הגרעין של ישראל;
תרומות עיקריות
	מחקרים בכימיה אורגנית

ארנסט דוד ברגמן (בגרמנית: Ernst David Bergmann; אוקטובר 1903 - 6 באפריל 1975) היה פרופסור לכימיה אורגנית וממקימי התשתית המדעית-ביטחונית בישראל. נחשב לאבי תוכנית הגרעין של ישראל. חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת תשכ"ח (1968).

ביוגרפיה עריכה

ארנסט דוד ברגמן נולד בגרמניה, בנו של הרב יהודה ברגמן (גר'). ב-1921 החל ללמוד כימיה באוניברסיטת ברלין ובגיל 21 כבר השלים דוקטורט בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במחקר על הקשרים הכפולים בתרכובות אורגניות באמצעות שימוש במתכות. הוא שימש כעוזר מחקר של פרופסור וילהלם שלנק ולאחר ארבע שנים התמנה לפרופסור חבר במוסד.

ב-1933 עלה לארץ ישראל, לאחר שקיבל הצעה לעבוד עם חיים ויצמן בתכנון המכון על שם דניאל זיו ברחובות (לימים מכון ויצמן) ועם הקמתו היה המנהל המדעי הראשון של המכון. עם קום המדינה, היה בין מייסדי חיל המדע ומונה למנהל המדעי של מחלקת המדע במשרד הביטחון, כיועצו המדעי של שר הביטחון וראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. מאוחר יותר כיהן כראש אגף מחקר ותכנון במשרד הביטחון, יו"ר ראשון של הוועדה לאנרגיה אטומית (1952–1966) ויו"ר המועצה הלאומית לחקר החלל. בשנת 1969 היה יושב ראש הוועדה לתכנון לטווח ארוך של לשכת המדען הראשי של מערכת הביטחון.

ברגמן אחראי לכינונם של פרויקטים צבאיים רבים ובין היתר הוא נחשב לאבי תוכנית הגרעין של ישראל. היה ממקימי מכון ויצמן והוגי המכון לחקר המדבר בנגב והמכון למחקר ביולוגי בישראל בנס ציונה. אחד ממפעלי חברת רפאל קרוי על שמו - "מכון דוד". בשנת 1958 זכה להוקרה מיוחדת במסגרת פרס ביטחון ישראל "על מסירותו ומאמציו בשדה המחקר הביטחוני",^[1] ובשנת 1966הוענק לו פרס ביטחון ישראל, "על תרומתו רבת החשיבות להקמת מערך המחקר הבטחוני ופיתוחו מאז מלחמת העצמאות".^[2] משנת 1953 הוא שימש פרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית, לאחר שיחסיו עם חיים ויצמן התערערו לאור קרבתו החדשה לדוד בן-גוריון^[3]. הוא כיהן אף כסגן נשיא האוניברסיטה.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנים 1968–1974 היה יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה^[4]. ב־1968 זכה בפרס ישראל.

'ברגמן, דוד ארנסט', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 98. (הספר בקטלוג ULI)
אדם רז, הפרשה הגרעינית של מלחמת יום הכיפורים ומשמעויותיה אז והיום, עדכן אסטרטגי, כרך 16, גיליון 4, ינואר 2014, 95-108
"ארנסט דוד ברגמן: יוצר עתיד מאין", בתוך: שמעון פרס, לך עם האנשים: שבעה דיוקנאות, עמ' 123–142.