דוד ורדיגר
הרב אלתר דוד יצחק ורדיגר (David Werdyger; 30 באוקטובר 1919, פולין - 2 באפריל 2014, ארצות הברית) היה חזן, מלחין וזמר חסידי. בנו הוא מרדכי בן-דוד ורדיגר, ששמו המסחרי נקבע על שם אביו בתחילת דרכו טרם התפרסם.
![]() | |
דוד ורדיגר בצעירותו (מימין) ובזקנותו (משמאל) | |
לידה |
30 באוקטובר 1919 רפובליקת פולין ![]() |
---|---|
פטירה |
2 באפריל 2014 (בגיל 94) ארצות הברית ![]() |
מוקד פעילות |
ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות | 1959–2007 (כ־48 שנים) |
סוגה | מוזיקה חסידית |
שפה מועדפת |
עברית ![]() |
צאצאים |
מרדכי בן דוד, מנדי ורדיגר ![]() |
![]() ![]() |
ורדיגר היה אחד מחלוצי תעשיית והפצת המוזיקה החסידית במאה ה-20 לצד הרב בן ציון שנקר, טרם הופעת הזמרים החסידיים, ותקליטיו היו פופולרים ביותר במגזר החרדי בכל העולם.
ביוגרפיה
עריכהורדיגר נולד בקרקוב לישראל אריה ורדיגר, חסיד גור שעסק במסחר בבגדים. ורדיגר היה הצעיר מבין שמונת ילדי המשפחה, ארבע בנות וארבעה בנים. בגיל 6 כבר שר סולו בבית הכנסת ר' אייזיק ר' יעקל'ס. בגיל 12 ביקר בקרקוב המלחין והמנצח הגוראי יעקב תלמוד, שצירפו למקהלת חסידי גור, ששרה בחגים ובימים נוראים בחצרו של הרבי מגור, ה"אמרי אמת".
בשנת ת"ש גורש עם משפחתו לגטו פודגוז'ה. לאחר מכן גורש עם משפחתו לפרושוביץ. בהמשך שהה חמישה חודשים בפלאשוב. הוא הועמד בפני כיתת יורים, וניצל לאחר שביצע מולם את תפילת אל מלא רחמים. לאחר מכן עבד במפעלו של אוסקר שינדלר. בהמשך הועבר למאוטהאוזן, ועבד בעבודות כפייה בלינץ, עד לשחרור המחנה באייר תש"ה. לאחר המלחמה מצא את אחיו יעקב מאיר ואחותו יעטא. לימים פרסם ספר ובו קורותיו בימי השואה.
לאחר השואה נישא למלכה גולדינגר (תרפ"ג - תש"מ). בני הזוג התיישבו בפריז ושם נולד בנם הבכור ישראל אריה. בשנת תש"י היגרו לארצות הברית והתיישבו בניו יורק.
בבואו לניו יורק, החל ורדיגר לכהן כחזן בבית הכנסת "ווארשעווער שול" (ביידיש: בית הכנסת הוורשאי), לאחר כשנה עבר לבית הכנסת על שם "חתם סופר" בלואר איסט סייד ובהמשך בבית הכנסת של תלמוד תורה "ניו לאטס", שהיה מפורסם בחזניו.
על אף שהתבלט בעיקר כחזן ולא כזמר, הוא הקליט אלבומים של מוזיקה חסידית מקורית, של החסידויות הבאות: גור (בעיקר ניגוני יעקב תלמוד), באבוב, בויאן, סאטמר, סקולען, סדיגורה, מעליץ וראדומסק. הפצת תקליטים אלו הייתה אחד הגורמים של תפוצת המוזיקה החסידית מחוץ לחצרות החסידיות, ואף בזכותה המוזיקה החרדית קיבלה את הכינוי "מוזיקה חסידית".
בנוסף הוא עסק בהלחנה, והלחין בין היתר ניגונים לחסידות גור.
ארבעת ילדיו הלכו בדרכו ועסקו בתחום המוזיקה ומקצתם זמרים מפורסמים; בניו: מרדכי בן-דוד, מנדי ורדיגר, חיים וישראל אריה. בין נכדיו שעוסקים בתחום המוזיקה: ישראל ורדיגר, יידל ורדיגר.
ורדיגר הקים את סוכנות הנסיעות "סוכנות ורדיגר" וממנה התפרנס.
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי יחיד
עריכה- תפילה לדוד (1959)
- מזמור לדוד (1960)
- שירי חסידי גור - לא תבושי (1962)
- א-מעליצער עונג שבת (1962)
- א-גערער מלוה מלכה (1963)
- ניגוני סעודה שלישית (1965)
- שירי חסידי גור - והאר עינינו (1966)
- אין חדר אריין (1968)
- ניגוני באבוב (1968)
- ניגונים חסידיים של סקולען - חלק א (1969)
- שירי מחנה "קול רינה" (1969)
- מעליצער ניגונים 2 (1970)
- שירי חג גוראיים (1973)
- ניגוני גור נבחרים (1974)
- ניגוני סקולען 2 (1977)
- ניגוני סאטמר (1980)
- ניגוני בויאן (1980)
- ישמחו במלכותך (1980)
- ניגוני סדיגורה (1989)
- קטעי חזנות מובחרים (1995)
- קולאז' חסידי (1995)
- לדוד מזמור (2007)
בשנת תשע"ב הוציאו דיסק בשם ובשירי דוד ובו 22 אלבומיו ו-235 שירים בפורמט MP3. השירים עברו ניקוי קול והתאמה לסטנדרטים הנהוגים בתעשיית המוזיקה במאה ה-21.
שיתופי פעולה
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- קהילות המבשר גליונות 248 - 250 (ל' בניסן - י"ד באייר תשע"ד; אפריל-מאי 2014), סדרת כתבות "שירי דוד".
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד ורדיגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דוד ורדיגר, דף שער בספרייה הלאומית
- שירת חייו ● זקן החזנים ר’ דוד ורדיגר ז”ל, באתר jdn.
- ובשירי דוד האוסף הגדול של ר' דוד ורדיגר באתר "חסידי-ניוז"
- החזן דוד ורדיגר, באתר ארכיון המוזיקה היהודית של אוניברסיטת אטלנטיק פלורידה