דוד חותר

הראב"ד הקבוע הרביעי של בית דין צנעא בתימן

מארי דוד בן יחיא חותר (1667, צנעא - לאחר 1747, צנעא) - חכם תימני בולט, מקובל וראש אבות בתי הדין בצנעא.

הראב"ד
מארי דוד חותר
לידה 1667
ה'תכ"ז
פטירה 1747 (בגיל 80 בערך)
ה'תק"ז
מקום פעילות צנעא, אימאמות תימן (אנ')
תחומי עיסוק רב, דיין, אב"ד, רב ראשי
אב בית דין צנעא ה־4
17241747
(כ־23 שנים)
שותף לרבנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מארי דוד נולד בצנעא ברובע היהודי בשכונה אלסאילה שעל יד הרובע המוסלמי. כשהיה בן 12 הוא ומשפחתו הוגלו במסגרת גירוש מוזע. כשחזר מגלות מוזע החל בשיקום הקהילה בשכונתם החדשה קאע אל-יהוד, והיה שותף להקמת בית הכנסת של הרב יחיא הלוי, שלימים נקרא כניס "בית אלשיך" וכניס "בית אלסיאני". בסמוך להם הקימו את בית הכנסת של משפחת הרב דאוד חותר, אשר בראשו עמד עד שנפטר.[1]

שימש, כנראה, כדיין תקופה מסוימת עם מארי סעדיה בן שלום הלוי-עמר, מארי סעדיה קהא, מארי אברהם טהירי, מארי סעדיה נחום, מארי דוד קאהרי ומארי סעדיה תנעמי. בשנת ה'תפ"ד (1724), בהיותו כבן 57, נתמנה לשמש כראש בית דין קבוע במדינת צנעא וגלילותיה, וזאת לאחר פטירתו של ראש בית הדין השלישי במספר - הרב שלום בן עמרם הלוי-חמדי. בתפקיד זה שימש עד לשנת ה'תק"ז (1747). חברי בית דינו היו: מארי צאלח בן יחיא, מארי יוסף בן סעדיה בשארי ומארי סעדיה תנעמי.

הרב דוד חותר היה בקיא בקבלה. לאחר גלות מוזע, במסגרת שיקום חיי הקהילה, הוא אימץ כמה ממנהגי ספרד שהיו מבוססים על תורת הקבלה. בין מנהגיו הקבליים הייתה טבילה יומית לפני תפילת שחרית במקווה שבנה בחצר בית הכנסת.


תקופת חייו של הרב דוד חותר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנת 1762 - שמונים שנה מאוחר יותר, בזמן חורבן בתי הכנסת בצנעא, שונה שם בית הכנסת לבית כנסת בית שרעבי.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.