דוד חי אדרעי

רב יהודי-ספרדי יליד צפת, ששימש כשד"ר קהילת צפת

רבי דוד חי אדרעי (מכונה: 'ציון')[1] (ח אייר ה'תרמ"ח, 19 באפריל 1888 - כ אייר ה'תרצ"ב, 26 במאי 1932) היה ראש ישיבה בכותיאסי שבגאורגיה, ורב העיר טשקנט שבאוזבקיסטן, שד"ר צפת, דיין ומנהל תלמוד תורה בעיר.

דוד חי אדרעי
אין תמונה חופשית
לידה 19 באפריל 1888
ח' באייר ה'תרמ"ח
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 1932 (בגיל 44)
כ' באייר ה'תרצ"ב
צפרו, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אח"ד העם המכונה ציון
מדינה האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות, המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ומרוקו הצרפתית
מקום מגורים צפת, כותיאסי, טשקנט, מירון
מקום פעילות הגליל העליון, גאורגיה, קווקז, אוזבקיסטן ומרוקו
תקופת הפעילות ? – 26 במאי 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פסיקת הלכה, פרשנות המקרא והש"ס, דרשנות, שדרו"ת, חינוך
חיבוריו בד דוד (שתי חלקים), חיי דוד, שושנים לדוד, שושן יפה, מועדי דוד, ציפורן דוד, מעשה חיא, רוח חיים
שד"ר צפת לאימפריה הרוסית ומרוקו
ראש ישיבה בכותאיסי
רב הקהילה הבוכרית בטשקנט
דיין בבית הדין הספרדי בצפת
מנהל תלמוד התורה הספרדי בצפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיר צפת (אז חלק מהאימפריה העות'מאנית). בצעירותו למד בישיבות של הקהילה הספרדית בצפת, שם נתגדל.

שליחותו הראשונהעריכה

בשנת ה'תר"ע (1910) בהיותו בן 22, נשלח על ידי חכמי צפת לקהילות היהודיות באימפריה הרוסית, כדי לשמש שם כשד"ר מטעם הכולל של קהילת הספרדים בצפת. בפסח ה'תר"ע שהה רבי דוד חי באחת מערי הקוקז, בהיותו שם, חלה במחלה קשה. עקב הוראת הרופאים שאסרה עליו שתיית יין, נאלץ שלא לשתות ארבע כוסות בליל הסדר[2].

במהלך שליחותו, הגיע רבי דוד חי לעיר כותאיסי שבגאורגיה, ונתבקש על ידי בני הקהילה היהודית בעיר לשמש כראש ישיבה בבית המדרש שהקים הגביר יצחק אליגולי. רבי דוד חי נענה לבקשתם והחל לשמש כראש הישיבה אך בשל מזג האוויר הקר בכותאיסי, לא נשאר בעיר לאורך זמן, ועבר לערים סחינול וסוג'ונה. בזמן שהותו של רבי דוד חי בעיר סוג'ונה, נשאל על ידי רב העיר, רבי מיכאל נוח אילה-שוילי, מספר שאלות הלכתית.[3]

שליחותו השנייהעריכה

לאחר שסיים רבי דוד חי את ענייני שליחותו חזר לעיר צפת. זמן קצר לאחר חזרתו לצפת, שלחו אותו חכמי צפת לשמש פעם נוספת כשד"ר באימפריה הרוסית. בשנת ה'תרע"ג (1913) עבר רבי דוד חי דרך העיר טשקנט, בירת מחוז טורקסטן שבאימפריה הרוסית (היום בירת אוזבקיסטן), ונתבקש על ידי בני הקהילה היהודית-בוכרית בעיר להישאר בעיר ולשמש כרב וכדיין בבית הדין של הקהילה. רבי דוד חי נענה לבקשתם ונשאר בעיר כחמש שנים. לצד פעילותו הרבנית בפסיקת הלכה, דרשנות וחיזוקה הרוחני של הקהילה, עסק גם בפעילות ציונית, ודאג להקמת ספריות שיהיו בהם ספרים הכתובים בעברית, וכן פעל להקים סניפים של התנועה הציונית והמזרחי בטשקנט ובשאר הערים באזור.

בשנת ה'תרע"ז (1917) תרחשה באימפריה הרוסית מהפכה שבעקבותיה הקומוניסטים עלו לשלטון והקימו על חורבותיה של האימפריה הרוסית את ברית המועצות. רבי דוד חי סבל מהשלטון הקומוניסטי שאסר על פעילות דתית ורדף אנשי דת ורבנים. גם לאחר המהפכה, למרות רדיפות הקומוניסטים, המשיך רבי דוד חי להנהיג את קהילתו ולפסוק בשאלות שהתעוררו בקרב יהודי טשקנט ואוזבקיסטן כולה.[4]

בשל רדיפותיהם של הקומוניסטים, רבי דוד חי החליט לעזוב את ברית המועצות במטרה לחזור לעיר מולדתו צפת. בדרכו מברית המועצות לארץ ישראל, עבר רבי דוד חי בעיראק, והתעכב תקופה מסוימת בקהילת בגדאד.

פועלו בארץ ישראלעריכה

בחודש ניסן ה'תר"פ (1920) הגיע רבי דוד חי לעיר צפת. עם חזרתו לצפת, נקרא על ידי רבי ישועה ועיש, אב בית הדין הספרדי בצפת, לשמש כדיין בבית דינו. בנוסף לתפקידו כדיין בבית דינו של רבי ישועה, מונה רבי דוד חי למנהל התלמוד תורה של הקהילה הספרדית בצפת. בתפקידיו אלה פעל רבי דוד חי בצוותא עם חכמי צפת ובראשם עם קרוב משפחתו[5], רבי ישמעאל בן פנחס הכהן, ששימש כרב העיר צפת, שהתיידד עמו, ואף קבל ממנו הסכמה לספרו בד דוד.

לאחר כמה שנים, עזב רבי דוד חי את כל תפקידיו, ועבר להתגורר במירון, ליד ציונו של רבי שמעון בן יוחאי, שם ישב ועסק בתורה, ובעת הצורך עצר את לימודו כדי להתעסק בצורכי הציבור ובניהול דברים דחופים בכולל הספרדים בצפת.

שארית חייועריכה

בשנותיו האחרונות, רבי דוד חי נשלח פעם נוספת בשליחות הכולל, הפעם למרוקו. בקיץ של שנת ה'תרצ"ב הוא הגיע לעיר צפרו שבקרבת העיר פאס. במהלך שהותו בעיר צפרו, בתאריך כ' באייר ה'תרצ"ב, הוא נפטר בפתאומיות, ונקבר בבית הקברות של הקהילה היהודית המקומית.

מפסיקותיועריכה

  • יש להקל במקום הצורך לקבור את המתים גם מבדים שאינם מפשתן.[6]
  • מותר לטלטל כלי מילה בשבת ברשות הרבים שאין בה שישים רבוא על ידי גוי או קטן.[7]

משפחתועריכה

אביו של רבי דוד היה רבי חיים אדרעי, מחכמי הקהילה הספרדית בצפת. שמה של אימו היה בכורה.

לרבי דוד חי היו שני אחים, רבי שלמה ומשה, שפעלו כמותו למען קהילת הספרדים בצפת ובמירון. האח הבכור רבי שלמה, היה גם הוא אחד מחכמי קהילת הספרדים בצפת. האריך ימים ונפטר בשנת 1955 כשהוא בן 81[8]. האח הצעיר משה, שימש כמנהל קבר הרשב"י מטעם העדה הספרדית בצפת[9].

רבי דוד חי נישא למלכה בת רבי שמואל ממן. לא ידוע אם היו להם ילדים.

ספריועריכה

רבי דוד חי אדרעי חיבר כמה ספרים מתוכם נדפס רק ספר אחד.

  • בד דוד - קונטרס הכולל שאלות ותשובות בהלכה שנשאל רבי דוד חי, בעיקר במהלך מסעותיו כשד"ר וכהונתו כרבה של טשקנט. רוב התשובות נחתמות במשפט עם פראפזה על המילה ציון (כינויו של רבי דוד חי), ובכמה מהתשובות הוא חותם "אח"ד[10] העם המכונה ציון". בסוף כל תשובה כתב רבי דוד חי בסוגריים את הסיבה או המאורע האקטואלי שהביאו לכתיבת התשובה. לאחר התשובות ההלכתיות הדפיס רבי דוד חי 24 חידושים על סוגיות שונות בש"ס. הספר נדפס בעיר צפת בשנת ה'תרפ"ב.
  • בד דוד ח"ב - המשך לספר שנדפס בשנת ה'תרפ"ב. כנראה כולל את התשובות והחידושים שכתב רבי דוד חי לאחר שנת ה'תרפ"ב. חלק זה עדיין בכתב יד.
  • חיי דוד - ספר דרשות על התנ"ך. עדיין בכתב יד.
  • שושנים לדוד - פירוש למגילת שיר השירים, ספר זה עדיין בכתב יד.
  • שושן יפה - פירוש למגילת שיר השירים, ספר זה עדיין בכתב יד.
  • מועדי דוד - ספר דרשות לחגים. עדיין בכתב יד.
  • ציפורן דוד - פירוש על עין יעקב. עדיין בכתב יד.
  • מעשה חיא - עדיין בכתב יד[11].
  • רוח חיים - עדיין בכתב יד[11].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשער ספרו הוא נקרא "דוד חי אדרעי המכונה ציון".
  2. ^ שו"ת בד דוד, צפת, ה'תרפ"ב, עמוד ג לאחר שהחלים ממחלתו, כתב תשובה הלכתית על ארבע שאלות שעלו לו בעקבות מצבו הבריאותי, הנוגעות לחולה שהרופאים אסרו עליו לשתות יין כשר (שם סימן א).
  3. ^ בד דוד דף ו עמוד ב.
  4. ^ למשל, כתב תשובה שסדרה את חלוקת התפקידים בבית הכנסת כדי להכריע בין בני קהילתו שהסתכסכו ביניהם על זכות העלייה לתורה, קריאת ההפטרה ואמירת הקדיש. בנוסף, הוצרך רבי דוד חי להכריע בבעיה נוספת שהתעוררה לאחר ששד"ר מירושלים בשם רבי יעקב בכור משולם, שהיה בקי בעניינים מסוימים בהלכה אבל לא היה בקי בהלכות גיטין, סידר גט למרות חוסר בקיאותו בהלכות גיטין, ורבי דוד חי היה צריך להכריע בנוגע לכשרותו של הגט.
  5. ^ בהקדמה למכתבו שנדפס בתחילת שו"ת בד דוד הוא מכונה "שאר בשרי". לא ידוע מהי הקרבה המשפחתי ביניהם.
  6. ^ בד דוד דף ט עמוד א.
  7. ^ בד דוד סימן ב, תשובה נגד פסק של רבי שלמה ליב, רבה האשכנזי של העיר סמרקנד שאסר על המוהלים לטלטל את כלי המילה בשבת על ידי קטן או גוי.
  8. ^ כתבה על פטירתו מופיעה כאן.
  9. ^ עודד בר, "בין מסורת לחידוש: יום השנה לשחרור צפת: וההילולה במירון, תש"ט", בתוך- ידגר, רצאבי וכ"ץ (עורכים), עיונים בתקומת ישראל, כרך 7, מעבר להלכה- מיפוי מחדש של מסורת, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014, עמוד 301, הערה 79
  10. ^ ראשי תיבות אדרעי חי דוד
  11. ^ 1 2 עובדת קיומו של ספר זה מוזכרת אצל משה דוד גאון, אך הוא לא מציין את תוכן הספר.