דוד טבלי אפרתי
דוד טבלי אפרתי (ד' בטבת ה'תר"י, 19 בדצמבר 1849 – י"ח בחשוון ה'תרמ"ה, 6 בנובמבר (24 באוקטובר לפי הלוח היוליאני) 1884) היה תלמיד חכם, סופר, סוחר וחוקר יהודי, שנודע בחריפותו ובקיאותו המופלגת בתלמוד ובספרות התורנית. למרות גאונותו והערכתם של גדולי דורו, סירב לשמש כרב והתפרנס ממסחר. חיבר ספרים רבים, שחלקם נדפסו וחלקם נותרו בכתב יד, ונפטר בדמי ימיו בגיל 34 בפרנקפורט.
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1849 ד' בטבת ה'תר"י מרקינה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1884 (בגיל 34) י"ח בחשוון ה'תרמ"ה פרנקפורט, גרמניה |
| מקום מגורים | מעריטש, סובלק, מוהילב, הרדוק, וויטבסק, ברלין, פרנקפורט דמיין |
| עיסוק | תלמיד חכם, סופר, חוקר תלמוד וקבלה |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדוד טבלי אפרתי נולד ד' בטבת תר"י (1849) בעיירה מעריטש במחוז אליטא לאביו רבי אברהם[1] שהיה בן 83 בזמן לידתו, ולאמו איטה רבקה לבית ליפשיץ, שהייתה אשתו השלישית של אביו. למשפחה מיוחסת ששורשיה נקשרו לגדולי ישראל כגון הגאון רבי יהודה יסו"ד מווילנא, התוספות יום טוב, המהר"ל מפראג ורבי משה קרמר מווילנא. הוא התבלט מגיל צעיר בזיכרונו הפנומנלי ונודע כעילוי, בגיל שש דרש בבית המדרש. אביו, שלא מצא מורה שיוכל לענות על שאלותיו הקשות, שכר עבורו מורים מפורסמים בחריפותם, ובגיל שמונה, שכר אביו את רבי יעקב טוביה גולדברג, ללמוד עמו, שלימים היה ראש ישיבה בסובלק.
בשנת תר"כ (1860) לאחר פטירת אביו עבר אפרתי לסובלק לבית אחיו רבי בן ציון אפרתי, שם למד יחד עם בניו ולמד אצל מורה מחסידות קוצק, אך עזב כיון שהוא כבר שינן 1,200 דפים מהתלמוד, משם עבר לבית אחיו רבי מנחם מנדל אפרתי בקאלוואריע, שם למד ביחידות עם ספרים בעליית הבית.
בשנת תרכ"ד, בהיותו בן 14[2], נישא לשרה רבקה[3] בתו היחידה של הגביר, רבי צבי שבתי הלוי באלבעריסקי[4] מהאראדאק שבמחוז ויטבסק, ורב העיר, רבי יחיאל מיכל חזונובסקי שאל לו שאלות בהלכה. בגיל 15 החל לפרסם מאמרים בעיתון הלבנון, והכין לדפוס את ספרו הראשון, שו"ת "דלתות זהב", שלא נדפס.
בשנת תרכ"ט (1869) איבד חותנו את הונו, ואפרתי עבר להתגורר במוהילב אצל הגביר רבי שמריהו מרדכי צוקרמן, שדאג לכל מחסורו. שם התכתב עם גדולי הרבנים, בהם רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יעקב אטלינגר והמלבי"ם. לאחר שמצבו הכלכלי של חותנו השתפר, חזר להתגורר בהרדוק.
בשנת תרל"א (1871) הכריז על כוונתו להדפיס את ספרו שו"ת "מגדל דוד" בעיר מיינץ בדפוס שהקים שם יחיאל ברי"ל. באותה תקופה פנו אליו רבי אליהו גוטמכר ורבי צבי הירש קלישר לשמש כגבאי וראש חברת ארץ ישראל ברוסיה. והוא הפך לדמות פעילה בתנועת חיבת ציון.
במסגרת פעילותו למען יישוב ארץ ישראל, ביקש אפרתי להדפיס כתב מינוי לגבאים לצורך איסוף תרומות, בהתאם להנחיותיו של הרב קלישר. דבר זה הגיע לידיעת השלטונות ברוסיה, והצנזור הרוסי העביר את נוסח הכתב למושל ויטבסק. בעקבות זאת נערך חיפוש בביתו של אפרתי, במהלכו החרימו השלטונות את כתביו שנמצאו בביתו והטילו עליו מעצר בית למשך שנה. הרב קלישר פנה אל קלונימוס זאב ויסוצקי במוסקבה שישתדל אצל השלטונות בפטרבורג וביום ז' בחשוון תרל"ד (1873) שוחרר ונמצא זכאי, וכל כתביו הוחזרו לו. וישב בוילנה שלשה חדשים, לאחר מכן הדפיס את ספרו "דברי דוד". באותה עת כבר היו לו ארבעה ילדים.
לאחר שחרורו עבר אפרתי לוויטבסק, שם עסק במסחר תה והמשיך ביצירתו התורנית. הוא פרסם את תשובותיו בקובץ "יגדיל תורה" ובספרים נוספים, כגון "יד דוד טעבלי" ו"נשאל דוד", שהודפסו בלבוב. למרות הצעות חוזרות ונשנות לשמש כרב, סירב אפרתי לקבל עליו תפקיד רבני והעדיף להתפרנס ממסחר. בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה והרופאים המליצו לו לשהות במרחץ ליפפשפרינגה (אנ'), בשל האוויר הטוב שם. בתקופה זו התקרב לרב הגאון עזריאל הילדסהיימר, רבה של הקהילה האורתודוקסית בעיר ברלין, שתמך בו גם מבחינה כספית וכיבדו מאוד. בהמשך פנה לפרנקפורט דמיין כדי להיוועץ ברופאים, אך נפטר שם ביום י"ח בחשוון תרמ"ה, (6 בנובמבר 1884) בגיל 34 בלבד.
יצירתו הספרותית
עריכהדוד טבלי אפרתי השאיר אחריו מורשת ספרותית עשירה, שחלקה נדפס וחלקה נותר בכתב יד. ספריו עוסקים במגוון תחומים: הלכה, אגדה, פלפול, דרוש, קבלה וחקירה תלמודית. בין חיבוריו הבולטים:
- תולדות אנשי שם, סקירות ביוגרפיות על גדולי ישראל עם נספח "דברי דוד" של דרשות וחידושים, ורשה תרל"ה (1875), באתר היברובוקס
- יד דוד, חיבור הלכתי ואגדי, לבוב תר"מ (1879), באתר היברובוקס
- שמענוה באפרתה, פירוש על הגדה של פסח, נדפס בספר "דמשק אליעזר", קאלאמעא תרמ"ג (1882), באתר היברובוקס
- קהלת דוד האפרתי, פירוש על מגילת קהלת, ברלין תרמ"ד (1884), באתר היברובוקס
- קובץ עץ החיים, כתב עת תורני חודשי, למברג תרמ"ה (1885), באתר היברובוקס ובברלין, הכולל שו"ת, פלפול, דרוש וביקורת ספרים.
ספרים שלא נדפסו
עריכה- דלתות זהב – על שולחן ערוך, או"ח ויו"ד
- מגדל דוד.
- קול דוד ושתילי דוד – נדפסו בסוף הספר "נטעי אברהם".
- מט"ע אפרתי – פירוש על הש"ס.
- מריבי כהן – חיבור תלמודי.
- מאירת עיניים – קונטרס.
- ציוני האבן – קונטרס הערות והגהות על סדר תנאים ואמוראים.
בנוסף, כתב ספרים נוספים שלא נדפסו, בהם גפן אדרת, טוב לב על המשניות, וחיבור נרחב על הזוהר. חיבוריו התאפיינו בחריפות, בקיאות וגישה מקורית.
- יצירות
-
-
-
עם חותמות מחתנו אברהם אביש לווינשטיין, ומחותנו רבי יוסף מסעראצק -
-
פסבדונימים
עריכהאפרתי חתם על רבים מפרסומיו בפסבדונים. בין היתר חתם בשמות:
- בא"א [בן אברהם אפרתי]
- ד"ט בא"א [דוד טעביל בן איש אפרתי]
- חמ"ד מט"ע אפרתי [חותם מאהבה דוד מכונה טעבלי עפראטה אפרתי]
- חמ"ד מט"ע בן איש אפרתי
משפחתו
עריכהבתו, בילא, נישא לאברהם אביש, בן רבי יוסף לוינשטיין.
לקריאה נוספת
עריכה- תולדות הרב הגאון רבי דוד טעבלי איש אפרתי - אוטוביוגרפי של דוד טבלי אפרתי, אוצר הספרות, א, תרמ"ז (1887), עמ' 129-132
- קר"ן, ר' דוד טעבלי אפרתי, האסיף שנה שנייה, עמ' 754.
- ישראל קלוזנר, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, ירושלים תשי"ח, עמ' 164–166. (שם בטעות: נולד בהורדוק. ואביו ר' אליעזר)
קישורים חיצוניים
עריכה
אפרתי, דוד טבלי (1849-1884), דף שער בספרייה הלאומית- הרמן רוזנטל, DAVID (TEBELE) "דוד טבלי אפרתי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מתנדב לחברת שומרי תורה, הלבנון, 28 בנובמבר 1867
- דוד טבלי אפרתי, דף שער בספרייה הלאומית
מודעת פטירתו של פלוני בכתבי עת:
- הרב עזריאל הילדסהיימר, ברלין (קול קורא), הצפירה, 25 בנובמבר 1884
- הרב עזריאל הילדסהיימר, עמק הבכא, המגיד, 27 בנובמבר 1884
- הרב עזריאל הילדסהיימר, שלומי אמוני ישראל, המליץ, 1 בדצמבר 1884
- פרנקפורט דמיין, חבצלת, 12 בדצמבר 1884
הערות:
- הערה, הלבנון, 15 באפריל 1868, המשך
- אמרים אחדים בדין דם הנחלב עם חלב בהמה, הלבנון, 10 ביוני 1868, המשך
- גל עד, הלבנון, 11 בפברואר 1869
- דברי חכמים, הלבנון, 18 במרץ 1869
- לריח שמניך טובים שמן תורק, הלבנון, 15 ביולי 1869, המשך, המשך, המשך, המשך, סוף, הלבנון, 12 בספטמבר 1869
- הערות אחדות, הלבנון, 20 בדצמבר 1869
- שאלה בפירוש המשניות להרמב"ם, הלבנון, 8 במאי 1872, המשך
- הגהות על שאלתות, חבצלת, 25 באפריל 1873
- מוציא אסירים בכושרות, עברי אנכי, 6 בפברואר 1874
- חנוך לבנים, עברי אנכי, 16 באוקטובר 1874, המשך
- הערות קצרות, עברי אנכי, 5 בפברואר 1875
מבקש מידע ליחוסו:
- הודעה ובקשה, הלבנון, 29 במאי 1872
- שבחי תודה, הלבנון, 10 ביולי 1872
כתבה על ספריו:
- תולדות אנשי שם, עברי אנכי, 1 באוגוסט 1875
- תולדות אנשי שם, עברי אנכי, 1 באוגוסט 1875
חותנו קיבל מעות למשפחתו:
- מעשים בכל יום, המליץ, 4 ביוני 1886
ביקורת על הספר תולדות אנשי שם:
- הלל נח שטיינשניידר, דקדוקי סופרים, המליץ, 26 בנובמבר 1888
הערות שוליים
עריכה- ^ נפטר כ' בסיוון תר"כ.
- ^ כך כתב אפרתי באוטוביוגרפיה שלו, אך על מצבת אשתו מצוין שנולדה בשנת 1855, ולפי זה הייתה בת 10 בלבד בעת נישואיה.
- ^ נפטרה ב-י"ט בכסלו ה'תרפ"ח באוהיו, ונקברה בבית הקברות "בית אברהם" בדייטון. מצבתה באתר Find a Grave.
- ^ מוזכר בהסכמת רבי עזריאל הילדסהיימר, ל"שער הזקנים", ושם ב"פתיחת שער".