דוד טרטקובר
דוד טַרטָקוֹבֶר ("טרטה") (נולד ב-29 בינואר 1944) הוא מעצב גרפי, אמן, אוצר ואספן של פריטי נוסטלגיה משנותיה הראשונות של מדינת ישראל. מרצה בכיר לעיצוב באקדמיה לאמנות בצלאל. חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשס"ב (2002).
 | |
| לידה |
29 בינואר 1944 (בן 80) ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים |
| תחום יצירה |
עיצוב גרפי |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
קורות חיים
עריכה
טרטקובר נולד בחיפה, בנם של ד"ר יעקב טרטקובר, עורך דין יליד אוסטריה, ואלכסנדרה שולמית (לבית גליקשטיין), מורה ילידת מצרים. אמו, בתו של הקבלן-המהנדס עקיבא גליקשטיין, הייתה אחותם של חיים גליקשטיין, עיתונאי, מבקר תיאטרון ומתרגם, ושל טוני קליף, שהיגר לבריטניה, המנהיג-המייסד של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הטרוצקיסטית הבריטית, הוגה ומחבר ספרים חשובים על אודות הקומוניזם; וכן אחייניתם של הלל יפה וחיים מרגליות קלווריסקי.
בהיותו בן ארבע עברה המשפחה להתגורר בירושלים. טרטקובר למד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1962 ו-1964 שירת בצה"ל והתנדב לצנחנים.[1] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וכן קורס מ"כים חי"ר.[2] עם שחרורו למד בבית הספר London College of Printing אשר בלונדון במגמת העיצוב.
עם שובו לישראל ב-1968 הצטרף טרטקובר לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, אך עד מהרה פרש מהטלוויזיה והשתקע בתל אביב. בתקופה זו שיתף פעולה עם אריק איינשטיין ואורי זהר בחבורת "הגר" ובין היתר עיצב את עטיפות אלבומיו של אריק איינשטיין מהתקופה. החל משנות השבעים פועל טרטקובר במספר אפיקי יצירה, הוראה ומחקר שמרכזם התרבות החזותית של מדינת ישראל. טרטקובר השתתף במלחמת יום הכיפורים,[3] בה לחם בחזית הדרום כאיש מילואים בחטיבת הצנחנים "הנשר השחור".[4]
מעגלי העבודה
עריכהיצירה - טרטקובר עוסק בראש ובראשונה בעבודת עיצוב עבור לקוחות שונים ומעצב כרזות, לוגואים (סמלילים), אריזות למוצרים, עטיפות ספרים ותקליטים ועוד. במסגרת הנימוקים לפרס ישראל שהוענק לו נאמר שהוא השפיע בעבודתו על תרבות העיצוב הישראלית. בשנת 1978 עיצב את כרזת יום העצמאות "שלום" לשנת ה-30 לעצמאות ישראל אשר נחשבת למופת של עיצוב גרפי. כמו כן עיצב את לוגו "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל ולדוגמה לשימוש בטיפוגרפיה (עיצוב באותיות) ליצירת סמל.
הוראה - משנת 1976 נמנה טרטקובר עם סגל המרצים של האקדמיה לאמנות בצלאל.
אספנות ואוצרות - החל משנת 1978, בה אצר את התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית" במוזיאון תל אביב, דוד טרטקובר אוצר תערוכות סביב נושא התרבות החזותית. חלקן מבוססות על אוספו הפרטי, המונה אלפי כרזות פרסום ותעמולה שנוצרו בישראל מתחילת שנות העשרים, משחקי ילדים, אריזות של מוצרים וארכיונים של יוצרים בתחום הגרפיקה השימושית.
מחקר וכתיבה - בד בבד עם איסוף מוצרי תרבות משנות המדינה ערך טרטקובר מספר מחקרים שהתפרסמו בספרים. ביניהם 101 כרטיסי ברכה ל"שנה טובה", מחקר על העיצוב בשנות ה-50 וה-60 (שיצא בספר "איפה היינו ומה עשינו") ועוד.
פעילות ציבורית - בשנת 1992 נבחר ליושב ראש "אגודת המעצבים הגרפיים בישראל", בשנים 1995–1998 כיהן כנציג ציבור במליאת רשות השידור ומ-1995 טרטקובר הוא חבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. כמו כן יזם הצבת קירות זיכרון בשכונת נוה צדק בתל אביב, בבניין האופרה הישן בעיר ובנמל התעופה בן-גוריון.
פעילות פוליטית - טרטקובר הוא אמן פוליטי פעיל.[5] הוא מבטא את מסרי מחנה השמאל הן באמצעות כרזות וסטיקרים לפרסום נרחב והן באמצעות יצירות אישיות-אמנותית. בשנת 1982 הוא יצר כרזת "מי ימלל גבורות ישראל". טרטקובר עיצב כרזה לאחר לרצח רבין, בה הופיעו דמויותיהם של יצחק רבין ובנימין נתניהו עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח". לדבריו, דמותו של נתניהו עוצבה "בסגנון מוסוליני".[6] יצירה נוספת היא שער עיתון "העיר" בתקופת מבצע חומת מגן שעיצב, בו צועדים חיילי צה"ל על הריסות בית ומסביבם סמלי חילות צה"ל שביניהם גם סמל גולגולת ועצמות. עבודה זו ספגה ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהזהיר מפני התקרבות לקווים אותם אסור לחצות, וקבע כי עבודתו של טרטקובר "מקוממת ומעוררת שאט נפש".[5] ביום העצמאות 2002 השתתף בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", והדליק משואה לכבוד "כל הלוחמים על דמותה המוסרית של מדינת ישראל". ב-2009 החל לפרסם בלוג באתר האינטרנט של מפלגת חד"ש[7] וחבר במועצה הציבורית של ארגון בצלם.[8] בשנת 2021 זכה בפרס שולמית אלוני למפעל חיים.[9]
חיים פרטיים
עריכהטרטקובר היה נשוי לאמנית ג'ניפר בר לב ולהם בת.
תערוכות יחיד
עריכה- 1981 גלריה נעמי גבעון, אמנות בת זמננו, תל אביב-יפו
- 1982 הגלריה הפתוחה, חלל המעצבים של טוקיו, טוקיו, יפן
- 1984 "תוצרת הארץ", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1985 "תוצרת הארץ", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- 1988 "ההכרזה על הקמת המדינה", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1998 מרכז האדריכלות arc en rêve, בורדו, צרפת
- 2007 "דוד טרטקובר מציין 30 שנה לביקורו של אנואר סאדאת בישראל", גלריה בינט, תל אביב-יפו
- 2013 "ארזתי לבד", גלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, תל אביב
- 2014 "רישומים 2013", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, תל אביב-יפו
- 2016 "דוד טרטקובר. התערוכה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
- 2018 "יםהגדול", צדיק - גלריה לאמנות האפשר, יפו
בעולם
עריכהספרים שפרסם
עריכה- שנה טובה - מאה ואחד כרטיסי ברכה לשנה החדשה, כתר ספרים, 1977
- תוצרת הארץ, דומינו 1984
- ההכרזה על הקמת המדינה, מודן, 1988 - על מגילת העצמאות
- איפה היינו ומה עשינו (עם אמנון דנקנר), ירושלים: הוצאת כתר, 1996 - "המאכלים, המשקאות, רהיטי הבית וכלי המטבח, המשחקים, הספרים, העיתונים, הכרזות, הבולים, הסיגריות, בתי הקולנוע ובתי הקפה, הממתקים, מודעות הפרסומת, תנועות הנוער, התרופות, המלבושים, הצנע והשפע, הרוח והחומר, בקיצור - כל הסיבות מדוע אנחנו כל כך מתגעגעים" (מכריכת הספר)
- בצלאל 100 (יחד עם גדעון עפרת) לציון יובל 100 ל"בצלאל", מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, תשס"ו 2006.
- פלוגה גימל, מחלקה שלוש: רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים (עם עלי מוהר), כנרת זמורה-ביתן, תשס"ג 2003.[10]
- טרטקובר (עם כותבים שונים), תל אביב: עם עובד, 2011.[11]
בנוסף ערך ספרים רבים נוספים בנושאי צילום וגרפיקה.
מחקרים וקטלוגים
עריכה- דמות החלוץ באמנות ישראל (קטלוג תערוכה שהוצגה במשכן נשיאי ישראל ב-1982 ביזמת אופירה נבון)
- הצגה ראשונה: כרזות קולנוע, תל אביב, שנות השלושים - אוסף ארנון מילצ’ן לכרזות קולנוע, הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים, 1995
- טיול בארץ: משחקים מחנותו של מר ברלוי, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשנ"ט 1999. (על בנימין ברלוי)
- התערוכה הבינלאומית לכרזות: [ביתן] הלנה רובינשטיין, תל אביב 1993
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דוד טרטקובר
- דוד טרטקובר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דוד טרטקובר, באתר פרס ישראל
- "שלום עכשיו", באתר הארץ, 26 באפריל 2006
- יורם קניוק, טרטה פוסטר, מעריב, "סופשבוע", 5 באוקטובר 1984
- דנה גילרמן תצלומים: טלי שני, קיר אמן: דוד טרטקובר, באתר הארץ, 25 ביולי 2008
- תגובתו היצירתית של טרטקובר לרצח רבין מתוך הפרויקט "יוצרים בעומס יתר - רצח רבין, אמנות ופוליטיקה" מאת דנה אריאלי-הורוביץ
- אריאנה מלמד, חי, בועט ועייף, באתר ynet, 20 בדצמבר 2009
- פלוגה גימל, מחלקה שלוש / דוד טרטקובר ועלי מוהר, באתר ynet, 3 באוקטובר 2003
- יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011
- גלעד מלצר, כרזת המדינה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- דפנה ארד, הצהרת נאמנות - איך הבין דוד טרטקובר שגם מגילת העצמאות התחילה באות אחת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- נעמה נחושתאי, "מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר, באתר ynet, 19 בדצמבר 2011
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם דוד טרטקובר, באתר iCast, 12 במאי 2014
דליה קרפל, לטרטקובר נמאס להיות מעצב הבית של השמאל, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
אהרון ברנע מראיין את דוד טרטקובר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 11.10.15- להב הלוי, דיוקן עצמי עם יונה ואקדח, תלם 2
דוד טרטקובר, ברחובות ובשדרות, האמן משוטט בתל אביב ורושם אותה בפנקסו | הרצל, רוטשילד, נווה צדק | נווה צדק והמכון הצרפתי | נווה צדק בפאתי פינת חמד | נווה צדק 3 | נווה צדק 4 | נווה צדק 5 | תצפית על יפו אנשים |תצפית על רידינג |פינת רחוב |חניון רוטשילד |שדרות רוטשילד פינת שד"ל | שדרות רוטשילד 2 | רחבת סוזן דלל |קולנוע עדן |יהושע התלמי פינת רוטשילד |בניינים בעיר | מבט על רחוב לילינבלום | באתר הארץ, אוגוסט 2020 - ינואר 2021
דוד טרטקובר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- דוד טרטקובר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ נעמה נחושתאי, "מה שהכי חסר לי בארץ זה גבולות". דוד טרטקובר, באתר ynet, 19 בדצמבר 2011
- ^ עלי מוהר ודוד טרטקובר, פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש, רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת, 2003, עמ' 9.
- ^ אמיר בוחבוט, מחיר ההתרשלות בצה"ל: הרוגים בתאונות, nrg, 30/11/2007.
- ^ עלי מוהר ודוד טרטקובר, פלוגה גימ"ל, מחלקה שלוש, רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת, 2003, עמוד 9.
- ^ 1 2 נרי ליבנה, על מצבו של האמן הפוליטי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2004
- ^ דרור אידר, שומרי הסף, אתר המכללה למדינאות
- ^ בלוג של המעצב דוד טרטקובר באתר חד"ש, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 17 בינואר 2009
- ^ המועצה הציבורית, באתר בצלם
- ^ אתר פרס שולמית אלוני
- ^ גל פרל פינקל, רישומיה ורשימותיה של מחלקה 3 מפלוגה ג', הבלוג על הכוונת, 31 בדצמבר 2012.
- ^ אמיתי סנדי, כרזת המדינה, באתר "העוקץ", 29 בנובמבר 2011
יובל סער, אני מכריז בזאת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2011