דוד יוסף עזרא
דוד יוסף עזרא (באנגלית: David Joseph Ezra; נפטר ב-1883) היה סוחר מוביל, מפתח נכסים ומנהיג קהילת יהדות בגדאד בקולקטה, הודו. הוא היה אחד המפתחים המרכזיים של העיר קולקטה במאה התשע-עשרה, והיה אחראי לבנייתם של רבים מהמבנים הוויקטוריאניים ובתי הכנסת המפורסמים ביותר בעיר.
 | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| פטירה |
1883 קולקטה |
| מקום קבורה |
Jewish Cemetery, Kolkata  |
| מקום מגורים | קולקטה |
| כינויים נוספים | דוד יוסף באהר |
| פעילות בולטת |
|
| השקפה דתית | יהודי |
  | |
מקורות עריכה
דוד יוסף עזרא היה בן למשפחה ותיקה של סוחרים יהודים שסחרו לאורך נתיבי הים באוקיינוס ההודי ובים סין הדרומי. המשפחה יצאה מהקהילה היהודית בבגדאד, שם הם היו ידועים גם כמשפחת ח'ליף או קודם לכן משפחת חורש (כורש). המשפחה טענה שהיא ממוצא ספרדי ומקורה עוד לפני האינקוויזיציה שהייתה בספרד ובמשך דור אחד בני המשפחה כיהנו בתפקיד גזבר העיר בגדאד ובו זמנית הנהיגו את הקהילה היהודית בעיר. [1]
בשנת 1821 יוסף עזרא, אביו של דוד יוסף עזרא, הגיע לקולקטה דרך בומביי.[2][3] יוסף עזרא, היה ידוע גם בשם יוסף עזרא ח'ליף, וגם בשם יוסף עזרא באהר, (בערבית, بحر- ים), מכיוון שהיה מפליג באוקיינוסים. ההיסטוריון ססיל רוט שיער שהמשפחה קבלה את השם באהר מכיוון שהיא הייתה בין המשפחות היהודיות העיראקיות הראשונות שחצו את האוקיינוס ההודי.[4] יוסף עזרא הביא לקולקטה גם את בניו נסים ודוד יוסף עזרא.[2] יוסף עזרא תואר על ידי הנוסע האשכנזי ישראל יוסף בנימין כ"אחד מעשירי אחינו" בקרב יהודי בגדד שהתיישבו בהודו. [5] לאחר זמן האב יוסף עזרא חזר לבגדד ושם מת.[4] בנו נסים נסע לסינגפור שם היה ממייסדי הקהילה היהודית הבגדדית. [6]
בניגוד לאביו או אחיו, דוד יוסף עזרא בחר להתיישב בקביעות בקולקטה ולהשקיע בנכסים, במרכז המסחר המתפתח שעדיין לא היה המרכז המסחרי של האימפריה הבריטית באסיה. השקעה זו הפכה את משפחתו למשפחה היהודית העשירה ביותר בקולקטה, בסוף המאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים.[7] עושרו הראשוני צמח בעיקר ממסחר באינדיגו, משי ואופיום עם הונג קונג שהשקיע בנכסים. [8] דוד יוסף עזרא תואר כבעל נוכחות "גדולה מהחיים" בחיי היהודים והעסקים בקולקטה. [9] הוא היה קרוב משפחה של הסוחר היהודי הבגדדי העשיר והמשפיע מהמאה התשע-עשרה דוד ששון. [10]
תפקידיו בקולקטה עריכה
בנוסף למסחר עם אנשי עסקים בריטים, הודים וסינים, משרדיו של דוד יוסף עזרא פעלו כסוכנות של ספינות ערביות שהגיעו לקולקטה הקולוניאלית ממסקט וזנזיבר עמוסות בתמרים ומוצרים אחרים ובתמורה רכשו אורז, סוכר ופריטי מזון אחרים.[7] עסקיו של דוד יוסף עזרא שגשגו בקולקטה והוא הפך לבעל הנכסים הגדול ביותר בעיר. הוא השקיע סכומים גדולים במוסדות הקהילתיים עבור הקהילה היהודית הבגדדית שגדלה במהירות והפך למנהיגה. [11] הבניינים שעזרא בנה בעיר היו אחוזת אספלנדה (אנ') אחוזת עזרא, אחוזת צ'ורינגהי ועוד. רחוב עזרא בעיר נקרא על שמו.[7] יחד עם מנהיג הקהילה היהודית הבגדדית יחזקאל יהודה (אנ') הוא בנה את בית הכנסת "בית אל" בשנת 1856 ברחוב פולוק. [12] שתי המשפחות נישאו ביניהן לאחר מכן.
מורשת עריכה
דוד יוסף עזרא נפטר בשנת 1883, לאחר מותו המשיכה משפחתו לכהן בתפקידי מנהיגות בקהילה היהודית של יהודי בגדאד בקולקטה. עד מהרה הכינוי משפחת באהר נשכח ובני המשפחה המשיכו להקרא משפחת עזרא בלבד. בנו הבכור של דוד יוסף עזרא, אליאס דוד עזרא (אנ'), בנה [13] את בית הכנסת מגן דוד בשנת 1884 לכבוד אביו. אליאס דוד עזרא שימש שריף של קולקטה הוא תואר בכתובת שעל גבי בית הכנסת כ"אבי הקהילה היהודית". [14][15] בנו היה סר דייוויד עזרא ששימש הן בתפקיד השריף של קולקטה והן בתפקיד מנהל הבנק המרכזי של הודו.[16]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אבי בלדי, הנכסים ששווים מיליונים עוד שם - היהודים של קולקטה כבר לא, באתר ynet, 15 באפריל 2022
- אודות דוד יוסף עזרא באתר peoplepill
- אודות דוד יוסף עזרא באתר jiyobangla
הערות שוליים עריכה
- ^ "David Joseph Ezra". geni_family_tree (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-11-17.
- ^ 1 2 Parasuram, T. V. (1982). India's Jewish Heritage (באנגלית). Sagar Publications.
- ^ Katz, N.; Chakravarti, R.; Sinha, B.; Weil, S. (2007-04-02). Indo-Judaic Studies in the Twenty-First Century: A View from the Margin (באנגלית). Springer. ISBN 978-0-230-60362-2.
- ^ 1 2 Roth, Cecil (1972). Encyclopaedia Judaica: A-Z (באנגלית). Encyclopaedia Judaica.
- ^ Benjamin, Israel Joseph (1859). Eight years in Asia and Africa from 1846-1855 (באנגלית). The author.
- ^ Nathan, Eze (1986). The History of Jews in Singapore, 1830-1945 (באנגלית). HERBILU Editorial & Marketing Services. ISBN 978-9971-84-429-5.
- ^ 1 2 3 Chatterjee, Kingshuk (2019-06-17). Contours of Relationship: India and the Middle East (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-000-52740-7.
- ^ Fernandes, Edna (2008-06-01). The Last Jews of Kerala: The Two Thousand Year History of India's Forgotten Jewish Community (באנגלית). Simon and Schuster. ISBN 978-1-62636-935-1.
- ^ Tiwari, Anshuman; Sengupta, Anindya (2018-08-10). Laxminama: Monks, Merchants, Money and Mantra (באנגלית). Bloomsbury Publishing. ISBN 978-93-87146-80-8.
- ^ Goldstein, Israel (1984). My World as a Jew: The Memoirs of Israel Goldstein (באנגלית). Associated University Presses. ISBN 978-0-8453-4780-5.
- ^ Yisrael, Muzeon (1995). The Jews of India: A Story of Three Communities (באנגלית). UPNE. ISBN 978-965-278-179-6.
- ^ Muslim families look after Kolkata synagogues. Priyanka Borpujari, Al Jazeera, 13 Oct 2014. Retrieved 6 September 2015.
- ^ "Calcutta". Joseph Jacobs & Joseph Ezekiel, jewishencyclopedia.com Retrieved 6 September 2015.
- ^ Limited, Eicher Goodearth (2011). Kolkata: City Guide (באנגלית). Goodearth Publications. ISBN 978-93-80262-15-4.
- ^ Kumar, Jnanendra Nath (1934). The Genealogical History of India (באנגלית). Ahi Bhusan Ghosh.
- ^ the Scribe, Meer Basri, History, Prominent Iraqi Jews of recent times, spring 2003