דוד ניי (זמר אופרה 1905-1842)
דוד ניי (זמר אופרה 1842–1905) (בהונגרית: Ney Dávid, ידוע גם בשם דוד נוי (Neu), וארפלוטה, 12 בפברואר 1842 – בודפשט, 31 באוגוסט 1905) היה הונגרי-יהודי, זמר בית האופרה של בודפשט (בס בריטון). גם נכדו שנולד 18 לאחר מותו נקרא בשם דוד לזכרו וגם הוא היה זמר אופרה שנספה בשואה בשנת 1945, דוד ניי (זמר אופרה 1905–1945).
.jpg) | |
| לידה |
12 בפברואר 1842 וארפאלוטה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1905 (בגיל 63) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| סוג קול |
בס |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא היה חייט ובגיל 19 התגייס והפך לחייל. הוא החל ללמוד שירה בשכנוע חבריו החיילים בעת שירותו באיטליה. לאחר שחרורו שר בקרלתיאטר בווינה. לאחר מכן התיישב בעיר דיור במערב הונגריה קרוב לגבול אוסטריה. שם שר בעיקר יצירות עממיות והיה חבר במקהלת בית הכנסת המקומי. בשנת 1874 חתם חוזה עם התיאטרון הלאומי של בודפשט כזמר מקהלה וגם לתפקידי פרוזה, שירה, ריקוד(!) וכדומה. הופעתו הראשונה הייתה באותלו של ויליאם שייקספיר כאחד היועצים במחזה. הבכורה שלו כזמר הייתה באופרה של ג'אקומו מאיירבר ההוגנוטים כנזיר הראשון. לאחר מכן הועסק כבר רק כזמר ותוך זמן קצר ביותר זכה להצלחה גדולה והפך לאמן המוביל של בית האופרה של בודפשט, שנפתח בשנת 1884, הוא נשאר חבר הסגל עד מותו. בשנות ה-80 של המאה ה-19 ערך מספר הופעות אורח מחוץ להונגריה באזורים דוברי גרמנית. הופעתו הראשונה בחו"ל הייתה בשנת 1881 באופרה של וינה.
הוא היה מפורסם בבריטון בעל העוצמה והרגיש שלו, במשחק הבמה המשכנע שלו ובהתנהגותו המופתית כאומן. הוא התנהג בטבעיות כמעט בכל תפקיד שהתאים לקולו. שיחק ב־103 תפקידים שונים ב־78 אופרות שונות. לאחר מותו נאלצו לחלק את תפקידיו בין שלושה זמרים. הקלטות גרמופון אחדות שלו שרדו עם קטעי אופרה ושירים ליטורגיים יהודיים.
תפקידים עיקריים עריכה
- Erkel Ferenc: Hunyadi László — Czillei Ulrik; Gara nádor
- Erkel Ferenc: Bánk bán — Petur bán
- Erkel Ferenc: István király — István
- Alberto Franchetti: Asrael — Brabant királya
- Goldmark: Sába királynője — Salamon király
- Gounod: Faust – Mefisztó
- Halévy: A zsidónő — Brogni bíboros
- Lortzing: A fegyverkovács — Hans Stadinger
- Meyerbeer: A hugenották – Marcel; Első szerzetes
- Meyerbeer: Észak csillaga – Nagy Péter cár
- Meyerbber: Ördög Róbert — Bertram
- Mozart: Don Juan – címszerep; Leporello; A kormányzó
- Mozart: Figaro házassága — Figaro
- Mozart: A varázsfuvola — Sarastro
- Nicolai: A windsori víg nők — Sir John Falstaff
- Schauer Ferenc: Atala — Főpap
- Verdi: Aida — Ramfisz
- Wagner: A bolygó hollandi – Daland
- Wagner: Tannhäuser... — Hermann
- Wagner: Lohengrin — Madarász Henrik
- Wagner: Trisztán és Izolda – Marke király
- Wagner: A Nibelung gyűrűje — Wotan
- Wagner: A nürnbergi mesterdalnokok — Hans Sachs
- Weber: A bűvös vadász — Kaspar
- פרנץ ארקל: לאסלו הונאדי - אולריק צ'ילי; גרא פלטינה
- פרנץ ארקל: באנק באן - באנק פטר
- פרנץ ארקל: המלך אישטוואן - אישטוואן
- אלברטו פרנצ'טי: מלך ישראל - בראבנט
- גולדמרק: מלכת שבא - שלמה המלך
- גונו: פאוסט - מפיסטו
- ז'אק פרומנטל הלוי: היהודייה - הקרדינל ברוגני
- לורצינג: נפח הנשק - הנס סטאדינגר
- ג'אקומו מאיירבר: הוגנוטים - מרסל; נזיר ראשון
- ג'אקומו מאיירבר: כוכב הצפון - הצאר פטר הגדול
- ג'אקומו מאיירבר: רוברט שטן - ברטרם
- מוצרט: דון ג'ובאני - תפקיד כותרת; לפורלו; הנגיד
- מוצרט: נישואי פיגארו - פיגארו
- מוצרט : חליל הקסם - סרסטרו
- ניקולאי: הנשים העליזות של ווינדזור - סר ג'ון פאלסטף
- פרנץ שאואר: אטלה - הכהן הגדול
- ג'וזפה ורדי: אאידה - רמפיס
- וגנר: ההולנדי המעופף - דלנד
- וגנר: טנהויזר. . . - הרמן
- וגנר: לוהנגרין - הנריק מדרס
- וגנר: טריסטן ואיזולדה - המלך מארקה
- וגנר : טבעת הניבלונג - ווטן
- וגנר : אדוני נירנברג - האנס זקס
- קרל מריה פון ובר: הצייד החופשי - קספר
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון לאומנות הבמה
- בנצה סאבולצ'י - לקסיקון המוזיקה Szabolcsi Bence—Tóth Aladár: Zenei lexikon 2. Budapest, 1965. Zeneműkiadó. 711.
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest, 1929. Magyar zsidó lexikon
- אופריסימו.קום - דוד ניי
קישורים חיצוניים עריכה
