פתיחת התפריט הראשי
דוד "סוכו" סיבור
נבחרת ישראל בשחייה ליד הגדר הטובה, חורף 1989.
מימין למעלה - אירית אפרתי, רוית אלון, המאמן חנן גלעד. באמצע מימין - המנהל דוד סיבור, סהר אלוני, איריס קומן, מיכל אמין, רויטל וילנאי, תמי לוין, הדס פדה, עינת גבאי, אורת בש. למטה מימין - גלעד רפאלי, יואב ברוק, רזיאל רימר, אליאב טל, שגיא שטיגמן, שגב פורת, ערן הירש, ברק עטר וכרמל לויתן

דוד "סוכו" סיבור (נולד ב-28 ביולי 1934) הוא מאמן ושופט שחייה לשעבר. אימן את נבחרת ישראל בשחייה לאליפות העולם (ברלין 1978) ולתחרויות שמונה האומות,[1] יושב ראש הוועדה המיקצועית באיגוד השחייה בישראל, מזכיר איגוד השחייה בשנות ה-90, ופרשן שחייה בקול ישראל בעבר. סיבור הוא ניצול השואה. בשנת 2016 זכה עיטורי "לאיש כפועלו".[2]

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

סיבור נולד וגדל בברטיסלאבה, סלובקיה בשם דוד סוכוסטבר, אותו החליף לאחר שעלה לארץ ישראל ולפני הולדת בנו בכורו. בתקופת מלחמת העולם השנייה עם גרוש יהודי סלובקיה במרץ 1942 ועד לסיום המלחמה הוא הסתתר אצל שלוש משפחות נוצריות. אמו, מלן בליפטובסקי מיקולש, נתפסה בשנת 1944 ונלקחה למחנה הרכוז טרזין שם היא פגשה את אמה ואחיה.

הוא למד בגימנסיה שנתיים והצטרף לגורדוניה מכבי הצעיר. בגיל 13 הוא שיחק הוקי קרח בקבוצת SK Bratislava ובמסגרת התנועה הציונית הוא שיחק כדוריד. הוא עלה לארץ במסגרת עליית הנוער ב-23 בפברואר 1949 לכפר המכבי. לאחר פתיחת בריכת השחייה בקיבוץ הוא למד לשחות בהדרכתו של יוסף טלקי.

סיבור התגייס לנח"ל ב-3 בספטמבר 1952. הוא זכה באליפות צה"ל בקליעה וסיים במקום שלישי באליפות הפועל בזריקת דיסקוס. לאחר שחרורו מהצבא הוא הקים במקלט שבקיבוץ טווח לקלעי 10 מטר ברובה זעיר ושנה לאחר מכן זכה באליפות הפועל בתרגיל חצי אולימפי.

בשנת 1956 נבחר לוועדת השחייה הארצית ולוועדת השחייה בהפועל. במסגרת זאת אירגן את קורס שופטי השחייה הראשון בישראל. בשנת 1958 החל לאמן שחייה את ילדי הפועל גוש זבולון במקביל לעבודה ברפת. בשנת 1967 החליף את שמריהו נאבל בריכוז קורס המאמנים השני במכון וינגייט. בהמשך הוא אימן את שחייני קבוצת הפועל גוש זבולון, בבריכת השחייה שבכפר המכבי.

בשנת 1971 אימן את נבחרת הנוער של ישראל בשחייה ביחד עם נחום בוך בתחרויות באירופה. בשנת 1975 אימן את נבחרת ישראל בתחרות שמונה האומות שנערכה בפאלמה דה מיורקה, ספרד.

בשנת 1977 הקים סיבור מרכז לשחיה הישגית בירושלים ואימן את שחייני קבוצת הפועל ימק"א ירושלים.[3][4]

בשנת 1978 אימן את נבחרת ישראל לאליפות העולם שנערכה בברלין, גרמניה. בשנת 1980 אימן ביחד עם גרשון שפע את נבחרת ישראל לתחרות שמונה האומות באדינבורו, סקוטלנד. בשנת 1982 אימן ביחד עם נח רם את נבחרת ישראל לאליפות העולם שנערכה בגואיאקיל אקוודור. בשנת 1988 התמנה למזכיר איגוד השחייה.

רבים משחייניו זכו באליפויות ישראל בשחייה ביניהם, נדב שנל, ליאור בירקאן, עירית גלוסקינוס, מישל קובין, גליה אקר, יעל קוסוביצקי, ליאורה ארז, דליה ארבלי, אבי נחמיאס.

פרשן ספורט ועיתונאיעריכה

סיבור כתב מאמרי דעה רבים בעיתונים בספורט בכלל ובשחייה בפרט, בעיתונים על המשמר, דבר, חדשות הספורט. הוא היה פרשן הספורט ברדיו בקול ישראל ברשת ב', עם דני דבורין וגדעון הוד באולימפיאדת מוסקבה (1980), באולימפיאדת סיאול (1988) ובאולימפיאדת ברצלונה (1992). באולימפיאדת סידני (2000) החליף את הבוקי צ'יש כפרשן.

כיום עוסק סיבור בהוצאת להקות מחול לחו"ל בעיקר לסלובקיה.

מאמרי דעהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה