פתיחת התפריט הראשי

דוד ספרד

משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו

ד"ר דוד ספָרְדיידיש: ספֿארד; בפולנית: Dawid Sfard;‏ 5 ביולי 1905, טריסק, ווהלין, רוסיה9 בספטמבר 1981, ירושלים) היה משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו"ל יידי ועסקן תרבות פולני-ישראלי.

דוד ספרד
דוד ספרד, דיוקן מאת משה רוזנטליס, 1958
דוד ספרד, דיוקן מאת משה רוזנטליס, 1958
לידה 15 בינואר 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1981 (בגיל 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם
לאום יהודי-פולני
שפות היצירה יידיש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

דוד ספרד נולד בשנת 1905 בעיירה טריסק שבווהלין, רוסיה (לאחר מלחמת העולם הראשונה בפולין; כיום באוקראינה), בנם של פייגה (לבית לֶבַרטוב) ויהודה ספרד.[1][2] התחנך בגימנסיות בקובל ובלוצק. כשבגר, בשנת 1924, עבר לבירה ורשה, שם למד פילוסופיה באוניברסיטה עד 1928, אז נסע להמשיך את לימודיו באוניברסיטת ננסי שבצרפת, שם קיבל ב-1931 תואר דוקטור. ב-1932 חזר לוורשה.

ב-1941, במלחמת העולם השנייה, נמלט לברית המועצות, ובה שהה עד אחרי המלחמה. עם שובו ב-1946 לפולין החל לקחת חלק מרכזי בחיי הציבור של יהדות פולין. היה מראשי מבקרי הספרות היהודים בפולין שאחרי המלחמה. בשנת 1955 הוענקה לו מטעם ממשלת פולין מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית (אנ'). כיהן כסגן יושב-ראש איגוד הסופרים היהודים, היה העורך-המייסד של הוצאת הספרים היהודית-פולנית יידיש בוך ושימש עורך הירחון הספרותי היידי "יִידישע שריפֿטן", עד שנסגרו שניהם ב-1968 במסגרת מדיניותה האנטי-יהודית של ממשלת גוֹמוּלקה.

בחודש פברואר[3]1969 עלה לישראל עם אשתו ובנם. נפטר בירושלים ב-1981, בגיל 76.

ארכיון דוד ורגינה ספרד שמור בספרייה הלאומית.

יצירתועריכה

את עבודתו הספרותית החל ספרד בכתיבת שירים בעברית, וב-1924 עבר לכתוב ביידיש. היה ממייסדי כתב העת הספרותי לסופרים צעירים "שפּראָצונגען" (נביטות) ומעורכיו. פרסם שירים וסיפורים, תרגומים מצרפתית, מפולנית ומשפות נוספות, ביקורת ספרות ופובליציסטיקה מעל במות שונות בפולין, בברית המועצות ובהמשך בישראל.

משפחתועריכה

דוד ספרד נישא בשנת 1947[1] לרגינה רבקה (ריבצֶ'ה) דריֶיר. ד"ר רגינה דרייר-ספרד (Regina Dreyer-Sfard;‏ 1910–1991), ילידת ביאליסטוק, הייתה ממייסדי תיאטרון המריונטות היידי "מיַידים" (מַיידים) בווילנה. למדה עם סרגיי אייזנשטיין במוסקבה, ולימדה היסטוריה של הקולנוע בבית הספר לקולנוע של לודז', ואחרי גירושה מפולין בסוף שנות ה-60, כיהנה כמרצה בכירה להיסטוריה ותאוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב.[4] הייתה מחוקרי הקולנוע הראשונים בארץ, מומחית לקולנוע אילם (בין תלמידיה: איתן גרין, אורי קליין, מאיר שניצר ודני ורד).[5]

בנם ליאון נישא לאנה ספרד, ראש החוג לחינוך מתמטי באוניברסיטת חיפה (בתם של הסוציולוג זיגמונט באומן והסופרת והעיתונאית יאנינה באומן (אנ')); בנם שלהם (נכדו של דוד ספרד), מיכאל ספרד, הוא עורך דין המתמחה בזכויות האדם ופעיל שמאל.

גיסו של ספרד, זלמן גרדובסקי, היה אסיר במחנה בירקנאו ואחד מראשי הזונדרקומנדו, שכתב יומנים על קורותיו ביחידה, שחלקם נמצאו אחרי המלחמה והתפרסמו. היה ממובילי המרד היהודי במחנה, שבו נרצח.

ספריועריכה

עריכהעריכה

  • ד. ספֿאַרד (עורך), י.ל. פּרץ: זאַמלבוך צום הונדערטסטן געבוירן-טאָג, ורשה: יִידיש בוך, 1951. (הספר, בארכיון האינטרנט)
  • ד. ספֿאַרד (עורך), מיר וואָרענען: דאָס היטלעריסטישע פֿאַרברעכן טאָר נישט פֿאַרגעסן ווערן: זאַמלונג פֿון אויטענטישע דאָקומענטן, קאָמענטאַרן און אַריַינפֿיר וואָרט פֿון י' הינדעס, ורשה: יִידיש בוך, 1965. (הספר, בארכיון האינטרנט)
  • פ' פֿריד (אסף), ד. ספֿאַרד (עורך), די חכמים פֿון כעלעם, ורשה: יִידיש בוך, 1966. ("חכמי חלם") (הספר, בארכיון האינטרנט)
  • יִידל זינריַיך, מיַין לאָגל פֿון פּיַין, עורך ד. ספֿאַרד, ורשה: יִידיש בוך, 1968. (שירים) (הספר, בארכיון האינטרנט)
  • ד. ספֿאַרד (עורך), זיי האָבן געליטן – זיי האָבן געקעמפֿט: (צום 30-טן יאָרטאָג פֿון אויפֿשטאַנד אין וואַרשעווער געטאָ, תל אביב: וועלט פֿעדעראַציע פֿון פּוילישע יִידן, 1973.

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 דרייר, באתר הסיים הגדול (בפולנית).
  2. ^ לדברי נח זבולוני, אביו היה רב העיירה; ראו נח זבולוני, עולם יהודי | נפתחו המועדונים היהודיים בפולין, דבר, 19 במאי 1982.
  3. ^ Jewish Writer-poet David Sfard Arrives from Poland to Become Israel Citizen, JTA, February 4, 1969.
  4. ^ David G. Roskies, Yiddishlands: A Memoir, Detroit: Wayne State University Press, 2008, p. 214; העלאות ומינויים באוניברסיטת תל-אביב, דבר, 17 בספטמבר 1970.
  5. ^ רוני אפרת‏, פסטיבל הסטודנטים: מנשה נוי, ארי פולמן ואחרים מעלים זכרונות מהחוג לקולנוע, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2012.