פתיחת התפריט הראשי
רבי דוד עובדיה בזמן היותו רבה הראשי של העיר צפרו במרוקו

הרב דוד (מסעוד) עובדיה (ח' באייר ה'תרע"ג, מאי 1913 - י"ח באייר ה'תש"ע, מאי 2010) היה רבה של צפרו וכן כיהן כרב בערים רבאט, פאס ומרקש במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים. חבר לשכת הרבנות ירושלים ויו"ר רבני עדת המערביים בירושלים. עסק בההדרת ספרי רבני מרוקו ובחקר מנהגיה.

הרב דוד עובדיה
דוד עובדיה בשמחת נישואי נכדו הרב ישי בר חן
הרב דוד עובדיה בחתונת נכדו
לידה ח' באייר ה'תרע"ג
צפרו, מרוקו
פטירה י"ח באייר ה'תש"ע (בגיל 96)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רבה הראשי של צפרו, רבאט, פאס ומרקש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בעיר צפרו, בנו של רבה של צפרו, הרב ישועה שמעון חיים עובדיה (המכונה: ישמ"ח). למד תורה אצל אביו ואצל הרב דוד עטר[1]. לאחר פטירת אביו התמנה תחתיו וכיהן בתפקיד כעשר שנים. בשנת 1952 נקרא לכהן כרב בעיר רבאט. מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1961, עבר לעיר פאס ושימש בה כרב במשך שנתיים. בשנת 1963 עבר לכהן במשרת הרבנות בעיר מרקש.

היה פעיל בתחום החינוך ושימש כמפקח בית הספר "אם הבנים", חבר הוועדה לרפורמה בחינוך (במרוקו), והמפקח על החינוך היהודי. כמו כן כיהן כחבר הפרלמנט במרוקו, ושימש במשרות ממלכתיות ובתפקידים ציבוריים שונים וכן כראש ישיבת "בית דוד" בצפרו אותה הקים.

בשנת 1963 עלה לישראל והתמנה לחבר לשכת הרבנות בירושלים[2], ויו"ר רבני עדת המערביים בירושלים. הקים את קהילת ישמח לבב בשכונת בית וגן בירושלים על שם אביו, וכיהן כרב הקהילה עד יום פטירתו וכן כרב השכונה. באופן יוצא דופן קיבל ממועצת הרבנות הראשית כושר דיינות מבלי לעמוד בבחינות, על תקן של גדול בתורה[3].

בשנת 1972 התמודד על מקום במועצת הרבנות הראשית בתמיכת הרבנים אונטרמן ועובדיה יוסף, אולם לא נבחר לאור ניצחון מומלציו של הרב שלמה גורן[4]. הרב עובדיה התמודד שוב על מקום במועצה בשנת 1980 אך שוב לא נבחר[5].

בשנת 1967 ייסד חברה בשם "דובב שפתי ישנים" ששמה לה למטרה להביא לדפוס את כתבי חכמי מרוקו הקדומים[6]. הוציא לאור ספרים רבים של חכמי מרוקו שזכו לפרסום בקרב כל יהדות המזרח. בשנת 1982 זכה ב"פרס ירושלים" לטיפוח מורשת עדות ישראל, על פועלו ותרומתו הרבה לעולם החינוך והיהדות זכה ובפרט על ספריו המחקריים העוסקים בקהילות יהודי מרוקו "קהילת צפרו" ו"פאס וחכמיה".

נפטר בי"ח באייר התש"ע (2010) בגיל 97, ונטמן בהר המנוחות בירושלים, לצד חברו הרב שלום משאש - רבה של מרוקו וירושלים. בתו נישאה לרב דוד בר חן, שהיה רבה של שדרות. בנם של השניים הוא הרב ישי בר חן.

יצירתו התורניתעריכה

  • נהגו העם – מנהגים, דינים ותקנות של קהילת צפרו.
  • נתן דוד – שו"ת, כולל 81 שאלות ותשובות מארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • פאס וחכמיה – שני כרכים, קורות העיר פאס מיום הווסדה, מלכיה, שריה ותולדות היהודים בה; תולדות חכמי פאס לדורותיהם; אגרות היסטוריות של הקהילה, שירים, תשובות ופסקי דין. מצורפים לחיבור זה גם החיבורים: 'לשון למודים' של היעב"ץ (הרב יעקב אבן צור); 'ערכים לדרשן מן התלמוד' של רבי שאול סירירו; 'דברי הימים של פאס' שנכתב על ידי חכמי משפחת אבן-דנאן.
  • קהילת צפרו – חמישה כרכים, מקורות ותעודות להיסטוריה הכלכלית, חברתית, מדינית ורוחנית של יהודי צפרו. בנוסף הובאו בספר: תקנות ייחודיות, אגרות ושרידי זכרונות מחכמי צפרו, היסטוריוגרפיה של החכמים ופעלם הדתי הלכתי.

ספרים שההדירעריכה

  • פירוש כוס אליהו להגדה של פסח, הרב אליהו בן הרוש, ג'רבא תרצ"ח.
  • ברכת אליהו, הרב אליהו בן הרוש, ג'רבא תרצ"ט.
  • מנחת העומר, הרב שלמה אביטבול, ג'רבא תש"י.
  • עומר מן, הרב עמור אביטבול, ג'רבא תש"י.
  • בת רבים הרב רפאל יעקב בן סמחון, ג'רבא תשט"ו.
  • סובר הרזים, הרב רפאל יעקב בן סמחון, ג'רבא תשט"ו.
  • מלל לאברהם, הרב חיים אליהו אברהם בן שטרית, פאס תשכ"ג.
  • קבוץ גלויות, הרב מאיר וישועה די אבילה, פאס תשכ"ג.
  • תורה וחיים, ישועה שמעון חיים עובדיה, ירושלים תשל"ב.
  • דרושי מהרש"ש הרב שאול שמואל סירירו א, ירושלים תשמ"ט; ב, ירושלים תשנ"א.
  • חנוך לנער פירוש למשלי, הרב שאול סירירו, ירושלים תשנ"ז.
  • ויגד שמואל פירוש על הגדה של פסח, הרב שמואל בן שושן מטוליטולא, בתוך: הגדה של פסח – כוס אליהו ירושלים תשנ"ח.
  • דברי הימים לקט ממשפחת אבן דנאן, הודפס בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 1–63.
  • זיכרון לבני ישראל, הרב יהודה אבן עטר, בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 63–86.
  • אגרת יחס פאס, הרב אבנר ישראל הצרפתי, בתוך: פאס וחכמיה א, עמ' 87–171.
  • תשובות ומאמרים נפלאים שירים ופזמונים, הרב סעדיה אבן דנאן, הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 1–91.
  • פסקי דין וחדושי תורה מחכמי התקנות (רובם מהרב שמואל אבן דנאן וקצת מאחרים), הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 92–136.
  • אלפא ביתא, ערכים לדרשן מן התלמוד, הרב שאול סירירו, הודפס בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 137–223.
  • לשון למודים, הרב יעקב אבן צור, בתוך: פאס וחכמיה ב, ירושלים תשל"ט, עמ' 225–438.
  • כסא המלכים, רבי רפאל משה אלבאז, הודפס בתוך: קהילת צפרו ד (לספר זה כתב רבי דוד חיבור מפתח ומקורות בשם "פני הכיסא").
  • מכתבים שכתב רבי שאול אביטבול, בסוף "תולדות הרבנים", קהילת צפרו ד, עמ' קלז—קנב.
  • יסודות על כללי י"ג עיקרי הדת, הרב משה חפוטא, בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס.
  • כללים ודיני הגט, הרב יהודה הכהן, בתוך: נהגו העם, ירושלים תש"ס.
  • שירת העומר, הרב עמור אביטבול, ירושלים תשס"א.
  • מלאכת הסופר על הלכות ספר תורה תפילין ומזוזות, הרב משה אבן זבארה, ירושלים תשס"א.

לקריאה נוספתעריכה

  • שיטתו ופסקיו של מרן המחבר במארוקו, הרב דוד עובדיה, הודפס בתוך: י' רפאל (עורך), רבי יוסף קארו: עיונים ומחקרים בשיטת מרן בעל השולחן ערוך, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' קצח-רא.
  • עזרה לבניין בית הכנסת בחורבת ר' יהודה החסיד, הרב דוד עובדיה, הודפס בתוך: י' בן עמי (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה, ירושלים תשנ"א.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה