דוד קיגלר

שחקן וקומיקאי ישראלי

דוד קיגלר (נולד ב-9 בנובמבר 1965) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי.

דוד קיגלר
דוד קיגלר בתפקיד וובה בסרט מפטיר
דוד קיגלר בתפקיד וובה בסרט מפטיר
לידה 9 בנובמבר 1965 (בן 58)
באר שבע, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אדוה עדני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קיגלר נולד בבאר שבע וגדל בה. סיים את לימודי המשחק שלו בבית-הספר למשחק "בית צבי" בשנת 1990[1].

קריירה בתיאטרון עריכה

קיגלר החל את הקריירה שלו בתיאטרון באר שבע, שם שיחק בהצגות: "כטוב בעיניכם" (1991)[2], "הנאהבים" (1991)[3], "אחים לנשק" (1992)[4], "כסף קל" (1995), "הפסנתר של ברטה" (1996), "חשבון פתוח" (1997), "בין חברים" (2004) ו"בית הקפה" (2005)[5].

ב-1992 זכה במלגת קרן שרת.

ב-1997 זכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, על משחקו בהצגה "לאלו"[דרוש מקור].

בהמשך שיחק קיגלר במגוון הצגות ותיאטראות בישראל.

בתיאטרון הבימה שיחק בהצגות "ההולכים בחושך" (1998), "חבילות מאמריקה" (2002)[6], "אליס בארץ הפלאות" (2003)[7], "משפחה" (2003)[8], "איולף הקטן" (2009)[9], ו"אותו הים" (2010)[10].

בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"על עכברים ואנשים" (2000)[11]. בתיאטרון הספרייה שיחק במחזה "בנו כופתא בוכתא" (2007)[12]; בתיאטרון חיפה שיחק ב "שלום ולא להתראות", "אירמה לה דוס" (2001)[13], "פירוק" ו"להיות או לא להיות"; וכן בהצגות הילדים "שלושה חברים וטורף" ו"אני המלך שלמה" בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. בנוסף הופיע במופעים סטנד-אפ שונים בצוותא ובקאמל קומדי קלאב, ביניהם "מופע חימום"[14], "פסטיבל קומדיה בלי הפסקה"[15], ומופע סטנד-אפ אישי בשם "תופעה"[16].

בשנת 2007 גילם קיגלר את הבלש המשטרתי במחזמר "מסביב לעולם בשמונים יום" בבימוי ירון כפכפי[17].

בסוף 2012 שיחק בתיאטרון אנסמבל הרצליה, בתפקיד הראשי בהצגה הקרויה על שמו - "קיגלר: חייו ומותו", מאת ובבימויו של עודד ליפשיץ[18].

בשנת 2013 שיחק במחזה רק אתמול נולדה בתיאטרון באר שבע[19].

בין השנים 2014–2019 שימש כמנהל תיאטרון גבעתיים[20]. עם כניסתו לתפקיד פרץ סכסוך עבודה, לאחר שהעירייה החליטה להעביר את ניהולו לחברה חיצונית[21], וסירבה להיכנס אתם למשא ומתן על תנאי העסקתם החדשים[22]. כחלק ממאבקם בעירייה, הכריזו העובדים שהכניסה למופעים תהיה חופשית. בתגובה קיגלר שכר עובדי קבלן שהחליפו את העובדים הקבועים[23].

ממאי 2019 שימש כמנכ"ל תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[24]. בדצמבר 2022 סיים קיגלר את תפקידו כמנכ"ל תיאטרון אורנה פורת.

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה עריכה

בטלוויזיה השתתף קיגלר בתוכניות: "זהו זה!", "לילה גוב", "איצ'ה", "העולם הערב", "הבורגנים", "פאזל", "יצפאן", "רמת אביב גימל", "תיק סגור", "רק בישראל", "שידורי המהפכה", ו"משחק החיים". זכה לחשיפה משמעותית כששיחק בין השנים 20032006 בתוכנית ההומור "הרצועה" לצד אורי גוטליב ונתי קלוגר[25]. כמו כן השתתף בתוכנית "בובה של לילה" בערוץ הספורט.

קיגלר שיחק גם במספר סרטי קולנוע, כולל: "שחקנים", "קדימה אריות", "תמונות", "מפטיר" ו"ארץ חדשה".

ב-2006 השתתף בטלנובלה "האלופה" לצד יהודה לוי ובסדרה "החברים של נאור" לצד נאור ציון.

ב-2007 השתתף בתוכנית "המופע המוטורי", והצטרף אל הפאנל של עונתה השנייה של תוכנית האלתורים "של מי השורה הזאת?".

ב-2008 שיחק בתוכנית הבידור "שבוע סוף" בערוץ 2. בשנת 2011 גילם בסדרת הטלוויזיה "החולמים" בערוץ הילדים את אלכס הטבח של בית האומנה.

ב-2010 השתתף בעונה שלישית של תוכנית המציאות "פוקר כוכבים" בערוץ אגו[26].

בסוף שנת 2018 שיחק בעונה הרביעית של הסדרה "שנות ה-80", בתפקיד קובי כדורגל.

חיים אישיים עריכה

קיגלר נשוי לשחקנית אדוה עדני, ואב לשלושה. מתגורר בגבעתיים. בעשור השני של המאה ה-21 לבני הזוג קיגלר מופע קומי משותף, "נישואים גרעיניים", המבוסס על חיי הזוגיות שלהם[27].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד קיגלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טל פרי, ‏ה-20 של ה-50, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2010
  2. ^ תמי לוביץ, ג׳ק ודוזלינד לנצח, חדשות, 18 ביולי 1991
  3. ^ שוש אביגל, בכורה / מחזה קטן לחמישה שחקנים רגישים, חדשות, 5 במאי 1991
  4. ^ שוש אביגל, הצגה / שוש אביגל כדאי – בגלל הצרבת, חדשות, 10 במאי 1992
  5. ^ מיכאל הנדלזלץ, מכונה משוכללת, באתר הארץ, 17 במאי 2005
  6. ^ נילי ברקן, ‏הרבה בזכות השחקנים, באתר גלובס, 8 בינואר 2002
  7. ^ "אליס בארץ הפלאות" בתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2003
  8. ^ הארץ, משפחה, באתר הארץ, 15 במרץ 2003
  9. ^ מיכאל הנדלזלץ, איולף הקטן: לאורו העכור של המוות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2009
  10. ^ רון שוורץ, ‏פותחים את הים, באתר גלובס, 24 במרץ 2010
    איתן בר יוסף, עכבר העיר, "אותו הים" - עמוס עוז תיאטרלי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2010
  11. ^ מיכאל הנדלזלץ, בזכות המשחק, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2001
    נילי ברקן, ‏המוות הזה לא שובר לנו את הלב, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2000
  12. ^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, קברט נעים לעיכול, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
    עידו סולומון, עכבר העיר, לאכול את עצמך למוות ולצחוק, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
  13. ^ נילי ברקן, ‏הכל על הכתפיים של רמה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2001
    עכבר העיר, אירמה לה דוס, באתר הארץ, 31 ביולי 2001
  14. ^ טלי רבן, עכבר העיר, ארץ נהדרת על ספידים, באתר הארץ, 3 במאי 2007
  15. ^ מערכת עכבר און-ליין, ועידת הפסגה של ההומור הישראלי, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
  16. ^ אהוד אשרי, בדיחות מהתחת, באתר הארץ, 14 ביולי 2005
  17. ^ רונית רוקאס, שמונה ימים על מסך הולוגרמה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
  18. ^ ביקורות:
    טל אימגור, עכבר העיר, המלצות במה לשבוע: דוד קיגלר משחק את עצמו, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2012
    מיכאל הנדלזלץ, על החיים ועל המוות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
    רון שוורץ, ‏בין מציאות לדמיון, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2012
  19. ^   מיכאל הנדלזלץ, "רק אתמול נולדה": נצחונם של בני התרבות, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2013
  20. ^ רן בוקר, אוהד קנולר מונה למנהל תיאטרון גבעתיים, באתר ynet, 16 ביולי 2019
  21. ^ תמר רותם, עובדי תיאטרון גבעתיים הכריזו על סכסוך עבודה, באתר הארץ, 10 במרץ 2014
  22. ^ תמר רותם, הערב: הפגנה של עובדי תיאטרון גבעתיים, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
  23. ^ תמר רותם, מנהל תיאטרון גבעתיים: "לא נאפשר כניסה ללא כרטיסים", באתר הארץ, 20 במרץ 2014
  24. ^ החל מהשבוע הבא: הצגות חינם לילדים בדיזנגוף סנטר, באתר "Time Out ישראל", 25 באוקטובר 2021
  25. ^ הערב בטלוויזיה / יום שלישי 17.10.06, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2006
  26. ^ גילי איזיקוביץ, עונה שלישית לתוכנית "פוקר כוכבים", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
  27. ^ טל פרי וחגית פלג-רותם, ‏אירועי התרבות המומלצים למחר בערב, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2011